Page 328 - מהפכניות בעל כורחן
P. 328

‫אחרית דבר‬

‫פינוי הגוש מילדים ואימהות השרה אווירה קשה‪' :‬חדרי המשפחות עצובים ]‪[...‬‬
‫הבית עדיין מזכיר חוויות המשפחה שנתחלקה עכשיו לשניים‪ .‬לשווא יחכה החבר‬
‫לפגישה עם רעייתו ולביקור הילד'‪ 48.‬אמנם סברו כי הפינוי היה הכרחי‪ ,‬אך תחושת‬
‫הבדידות הייתה חזקה‪' :‬הבתים הריקים הטילו עוצמה ויגון לתוך הכפר‪ .‬כל אותם‬
‫העיסוקים סביב התינוקות‪ ,‬הדאגה לשלומם ולבריאותם‪ ,‬כל אותם הבירורים הקטנים‬
‫בענייני האישות והחברה היוו את יסודו של הבניין‪ .‬כעת בודדו‪ ,‬וגם האדם נחלק‬
‫לשניים‪ .‬מצד אחד הוא נתבע לקורבנות בלתי פוסקים ולמתיחות מתמדת‪ ,‬ומצד השני‬
‫דאג לילדיו ולרעייתו שנכלאו במנזר עבה קירות ]‪ [...‬לא הוקל לאב שנותר בלי‬

                                                                       ‫ילדיו'‪49.‬‬
‫לאחר הפינוי הרגישו הגברים כי שבו לימי בראשית‪ ,‬כשכבשו את המקום בקבוצות‬
‫קטנות‪ .‬כפי שתיאר אחד החברים‪' :‬כרגע אנו "רווקים"‪ .‬נשארו אתנו כמה בחורות‬
‫]‪ [...‬שני בתי הילדים ]‪ [...‬התרוקנו ועומדים מיותמים‪ .‬בעברך על ידם‪ ,‬נופל עליך‬
‫פחד מרוב עזובה ושתיקה ]‪ [...‬בלי הרעש הזה‪ ,‬בלי הנשים ובלי הילדים‪ ,‬כפר עציון‬

                                 ‫הרועש ומשגשג ]‪ [...‬נראה עכשיו כמחנה צבא'‪50.‬‬
‫מכתבים שנשלחו מהנשים והילדים שהיו בירושלים לחברים בגוש עציון העמיקו‬
‫את העצב‪' :‬בעיית הבחורות והילדים בירושלים מדריכה את מנוחתנו ואת שיווי‬
‫משקלנו‪ .‬ואם כיום‪ ,‬רק מספר קטן של חברים מזועזעים בגלל זה‪ ,‬הרי מספר זה ילך‬

                                                   ‫ויגדל‪ ,‬העצבים מתרופפים'‪51.‬‬
‫החברים היו גם מוטרדים משאלת חינוך הילדים המפונים‪ .‬נקודת המוצא של‬
‫החברים הייתה כי העיר אינה טובה להתפתחות הילד וחשוב שהילדים יגדלו בחיק‬
‫הטבע‪ .‬כמו כן חששו כי המסגרת המצומצמת של המטפלות תעכב את ההתפתחות‬
‫השכלית‪-‬לשונית של הילד‪ ,‬ואף סברו כי הילד זקוק לשני הוריו והניתוק מאחד מהם‬

                                                   ‫עלול להזיק מבחינה נפשית‪52.‬‬
‫הגעגועים והחששות היו חלק בלתי נפרד מהפינוי‪ .‬במכתבים ששלחו הנשים‬
‫מירושלים לגוש עציון הובעה דאגה רבה לקראת העתיד‪ ,‬ונמסר שמקצתן החליטו‬
‫לשוב לגוש עקב המצב הקשה‪' :‬אם נגזר עלינו חלילה אסון‪ ,‬ניפול ביחד'‪ 53.‬החלטה‬
‫זו לא יצאה לפועל‪ ,‬ואילו האבות נתקפו בדחף להצטלם‪ ,‬ושלחו חבילות ובהן‬
‫תמונות‪ ,‬מכתבים ובגדים לאימהות ולילדים‪ .‬על פי אחת הגרסאות‪ ,‬מאחורי משלוח‬

                                         ‫יומן אחד מחברי הגוש‪ ,‬ארכיון צה"ל‪.922/75/283 ,‬‬     ‫‪48‬‬
                                                               ‫רז‪ ,‬ההר הקדוש‪ ,‬עמ' ‪.54-53‬‬   ‫‪49‬‬
                                                                                           ‫‪50‬‬
                               ‫יהושע שדיאל‪' ,‬מכתבי אבות למשפחותיהם'‪ ,‬ארכיון ג"ע‪ 13 ,‬ו‪.‬‬     ‫‪51‬‬
     ‫נתן ש' ושלום ג'‪ ,‬פרטי‪-‬כל מאספת חברים שהתקיימה ב‪ ,24-25.2.1948-‬ארכיון ג"ע‪ II8 ,‬ב‪.‬‬      ‫‪52‬‬
‫משה בר‪ ,‬בנו ליפטשר במכתב לאהרון‪' ,5.4.1948 ,‬חברים מספרים'‪ ,‬ציוני דרך בתולדות משואות‬
                                                                                           ‫‪53‬‬
                       ‫יצחק‪ :‬השנים הראשונות‪ ,‬ארכיון הקבה"ד‪ ,‬שנת היובל למשואות יצחק‪.‬‬
                                                                   ‫רז‪ ,‬ההר הקדוש‪ ,‬עמ' ‪.92‬‬

                                                                                           ‫‪328‬‬
   323   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333