Page 330 - מהפכניות בעל כורחן

‫אחרית דבר‬

‫סיכום‪ :‬החברה הציונית‪-‬דתית לנוכח יחסי המגדר‬

‫המהפכה הציונית התייחסה לגבר‪ 56.‬דובר בה על יצירת יהודי חדש המדגיש פיזיות‬
‫וכוח‪ .‬ציונות וגבריות היו למילים נרדפות‪ ,‬כשהחדשנות הגברית ינקה את כוחה‬
‫מהנגדתה לדמות הנשית המסורתית‪ ,‬והאדרת הגבריות נעשתה באמצעות האדרת‬
‫הנחיתות הנשית‪ .‬הדגם המאיים של 'האישה החדשה'‪ ,‬מנקודת מבטה של החברה‬
‫המסורתית‪ ,‬היה של האישה האידאליסטית‪ ,‬דהיינו אישה ששאפה לעצב חברה‬

‫חדשה‪ 57.‬לחברה הגברית היה עניין להשאיר את הנשים במקומן המסורתי‪.‬‬
‫הציונות הדתית אימצה רעיונות חדשים‪ ,‬אולם בו זמנית ביקשה לשמר את‬
‫המסורת‪ 58.‬מכיוון ש'אישה חדשה' איימה על המבנה החברתי המסורתי‪ ,‬היו שחשבו‬
‫כי מגמות חדשות צריכות לפסוח על האישה‪ .‬החדשנות התבטאה בגברים הדתיים‪.‬‬
‫גם בציונות הדתית ביקשו ליצור גבר חזק הבונה את ארצו והוא גם יהודי הלומד‬
‫תורה‪ .‬שני הדימויים הללו היו מעוז גברי‪ .‬כלומר הגבריות באה לידי ביטוי בשני‬
‫ההיבטים המרכזיים של הציונות הדתית‪ .‬הנחיתות הנשית הייתה במישור החלוצי‬
‫)כמו בחברה החילונית(‪ ,‬ובמישור הדתי )כמו בחברה החרדית(‪ .‬ניתן לומר אפוא כי‬
‫נחיתות האישה הציונית‪-‬דתית הייתה כפולה‪ ,‬ואי‪-‬לכך תרמה להאדרת הגבריות‬

‫החדשה‪.‬‬
‫המהפכה הלאומית‪-‬חברתית‪ ,‬שהציונות הדתית ביקשה להשתתף בה‪ ,‬הגיעה רק עד‬
‫פתח הבית‪ .‬החידוש היה בראיית האישה שותפה במפעל התחייה‪ ,‬אולם התפקיד‬
‫שהקצו לה לא היה שונה בהרבה מזה שהייתה מורגלת בו‪ .‬רוב הציבור הציוני‪-‬דתי‬
‫ראה בשמירת הזהות המסורתית של האישה את תרומתה החשובה לחברה המהפכנית‬
‫החדשה‪ .‬תפקידיה המסורתיים של האישה בבית ובמשפחה הופנו לחזית חדשה‪:‬‬
‫סיוע לבניין הארץ וביסוס הציונות הדתית‪ .‬החדשנות ביחס לאישה‪ ,‬שהתבטאה‬
‫בתמיכה בשוויון זכויות פוליטי‪ ,‬בצירופה לארגון ולמפעל ההתיישבות‪ ,‬בשיתופה‬
‫בכוחות המגן ועוד – נבעה משיקולים מעשיים‪ .‬הצורך הלאומי והצורך התנועתי הם‬
‫שהכריעו‪ .‬לפיכך אנו עדים לנסיגה ביחס של התנועות הציוניות‪-‬דתיות לנשים‬
‫ולמקומן בחברה בעת שהצורך לא היה קיים עוד‪ ,‬למשל מההיבט הפוליטי ומההיבט‬

‫הביטחוני‪.‬‬
‫אולם התמונה מורכבת‪ .‬היו בציונות הדתית שאימצו את השאיפה לכונן יחסי מגדר‬
‫חדשים כאחת מאבני היסוד של החברה‪ .‬כך למשל אנו עדים לניסיונות לשינוי‬
‫בתפיסות נשיות בחברה הקיבוצית‪-‬דתית‪ ,‬שבאו לידי ביטוי בקריאת תיגר על תפיסות‬

‫ביאל‪ ,‬ארוס‪ ,‬עמ' ‪ ;267-231‬גלוזמן‪ ,‬ציונות ומיניות‪ ,‬עמ' ‪.162-145‬‬ ‫‪56‬‬
‫‪57‬‬
‫י' ברטל וי' גפני‪' ,‬הקדמה'‪ ,‬הנ"ל )עורכים(‪ ,‬ארוס‪ ,‬אירוסין ואיסורים‪ :‬מיניות ומשפחה‬
‫‪58‬‬
‫בהיסטוריה‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪ ,‬עמ' ‪.13‬‬
‫על מסורת וחידוש בהוויה הציונית‪-‬הדתית ראו גם פישמן‪ ,‬מסורת וחידוש‪.‬‬

‫‪330‬‬