Page 329 - מהפכניות בעל כורחן
P. 329

‫אחרית דבר‬

‫החבילות עמד החשש שייתכן שמחר לא יהיה לאישה ולילד 'דואג ומגן'‪ ,‬אך לפחות‬
                                               ‫ייוותרו המיטלטלים והזיכרונות‪54.‬‬

‫עמידת הנשים‪-‬האימהות בתקופת הפינוי הארוכה‪ ,‬הטיפול בילדים בתנאים קשים‪,‬‬
‫כשהדאגה והגעגועים לבני הזוג הם בני לוויה תמידיים‪ ,‬מאפיינת את הגבורה הנשית‪.‬‬
‫גבורה זו לא מתבטאת בשדה הקרב‪ ,‬אלא בשמירה על שגרת החיים‪ .‬ניהול אורח חיים‬
‫ביתי בעתות מצוקה מצריך כוחות נפש רבים‪ .‬גם תפקוד החברות והאלמנות‪ ,‬לאחר‬

                                    ‫שנודע על נפילת חברים‪ ,‬זכה להערכה רבה‪55.‬‬
‫באופן עקרוני‪ ,‬בעיני חברי הקיבוץ‪ ,‬לא היה הבדל מגדרי בשאלת המחויבות להגנת‬
‫המקום )גם אם לכל מין יועדו תפקידים שונים(‪ .‬אולם כשלהתרחשויות היתוסף‬
‫הטיפול בילדים‪ ,‬הייתה החלוקה ברורה‪ :‬הגברים והנשים מצד אחד והאימהות מצד‬
‫אחר‪ .‬עם זאת‪ ,‬כשנזקקו לסיוע של אחת האימהות במשק‪ ,‬לא היססו לקרוא לה לשוב‪.‬‬
‫גם האימהות קיבלו את גזרת הפינוי כמובנת מאליה‪ .‬אולם גם ביניהן היו שהתלבטו‬
‫בין מחויבותן הלאומית או הזוגית לזו המשפחתית‪ .‬סדקים אלה בתפיסה המסורתית‬
‫של המשפחה ושל יחסי מגדר‪ ,‬מעידים אמנם על חדירת רעיונות חדשים לחברה‬

                  ‫החלוצית‪-‬דתית אך גם על טירוף מערכות המתרחש בעת מלחמה‪.‬‬
‫לכאורה הפינוי הוא שיאו של תהליך שהתחולל בחברה הציונית‪-‬דתית בתקופת‬
‫היישוב‪ .‬על פי הנחה זו‪ ,‬השלב הראשון בתהליך התרחש עם הקמת ארגוני הנשים‬
‫הדתיות על ידי נשים שהחזיקו בתפיסה המסורתית של 'עזר כנגדו' אך גם הכירו‬
‫בערך עצמן ובכוחן; השלב השני התפתח עם הקמת ההתיישבות הדתית וכינון כוחות‬
‫המגן ובא לידי ביטוי בהכרה בשוויון בין המינים אך לאו דווקא בשינוי תפקודי;‬
‫ואילו השלב הבא בתהליך התבטא בפרשת הפינוי שטמנה בחובה גם שינוי תפקודי‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬גם אם הדברים מצטיירים כאילו הם הישג פמיניסטי‪ ,‬יש לזכור כי לא נעשו‬
‫מבחירה אלא מכורח המציאות‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬תהליך הפנמת ערך השותפות בין המינים‬
‫וחלוקת הנטל הביתי והציבורי בין שני בני הזוג‪ ,‬שאנו עדים לו כיום‪ ,‬לא היה נחלת‬
‫הציבור הציוני‪-‬דתי בתקופת היישוב‪ .‬כללו של דבר‪ ,‬הפינוי העיד על חשיבות‬
‫המשפחה בעיני החברים בקבוצה‪ ,‬אך גם טבע את החותמת המגדרית‪ :‬למרות‬

               ‫ה'שוויון'‪ ,‬הנשים אחראיות למשפחה והגברים אחראים להתיישבות‪.‬‬
‫ניתוח סוגיית הפינוי מניב מסקנה עיקרית העוברת כחוט השני לאורך הספר‪:‬‬
‫בתקופת היישוב‪ ,‬הצורך הלאומי היה מעל הכול ומטרת‪-‬העל הייתה טובת היישוב‪.‬‬
‫הרעיונות הפמיניסטיים מומשו כל עוד תאמו את טובת הלאום‪ .‬כאשר הפמיניזם‬
‫הפריע למטרה הלאומית‪ ,‬הוא יצא נפסד‪ .‬מסקנה זו הולמת את ההוויה הנשית‬

                                                      ‫בכללותה בתקופת היישוב‪.‬‬

                                                                                      ‫‪ 54‬שם‪.‬‬
                                                          ‫‪ 55‬ש"פ‪ ,‬עמינח‪ ,‬בשערי עזה‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬

‫‪329‬‬
   324   325   326   327   328   329   330   331   332   333   334