Page 326 - מהפכניות בעל כורחן
P. 326
אחרית דבר
לתבוע את פינוי הגוש .אולם היו חברים שהסתייגו' :מי אתן ומי אנו המוסמכים
לפנות אזור בארץ ישראל? מי שמפחדת שמא בעלה ייהרג חלילה יש באפשרותה
להוציאו ולעזוב! יותר מזה אין לנו רשות'37.
אף על פי כן הנשים ששהו בירושלים פעלו להוצאת בני זוגן מהגוש' .הנשים
הצעירות ,שבעליהן ואבות-ילדיהן נשארו בגוש ,נתקפו תחושת ייאוש .הן התרוצצו
ממוסד למוסד והזהירו מפני הסכנות הוודאיות המרחפות על הנצורים בגוש עציון'38.
הן פנו גם לרב הראשי הרב הרצוג .הרב שמואל אבידור הכהן תיאר בספרו' :קבוצה
גדולה של נשים בוכיות ,שהביאו עמן את ילדיהן הרכים ,באה לביתו של הרב הרצוג.
יללותיהן היו מחרידות .הרב ניסה לעודדן ] [...הנשים הוסיפו לבכות וזעקו" :הצילו
כל עוד לא אחרנו את המועד" .הרב הראשי בכה יחד עמן' 39.ניתן להעריך שהרחקת
הנשים מההתיישבות סיפקה להן פרספקטיבה ששכנעה אותן שאין סיכוי למקום.
לעומת זאת הנשארים ראו זאת אחרת .בעלי המשפחות לא פונו בסופו של דבר,
לנוכח היעדר יכולת מעשית לפנותם .הדיון שתואר לעיל לא היה מגדרי אלא משפחתי,
והוא מעיד על חשיבות המשפחה בעיני החברים ,גברים ונשים כאחד .ובכל זאת
נראה כי הנשים חשו מחויבות רבה יותר למשפחה ,לעומת הגברים שאצל רבים מהם
המחויבות הלאומית היא שהכריעה .גם בשואה הכריעו נשים לטובת משפחתן ,ויש
הגורסים כי נשים היו מוכנות אף להקרבה עצמית לטובת משפחותיהן40.
קשיים בפינוי
את סוגיית הפינוי בכללותה יש להמשיך ולחקור אך היא חורגת ממסגרת ספר זה,
שבו התמקדתי בעניינים שהם בעלי משמעות מגדרית .פרנסת האוכלוסייה המפונה,
בהיעדר גברים מפרנסים ,עמדה במרכז הבעיות שיצר הפינוי .רוב המפונים שהו בבתי
ספר לזמן ממושך ובתנאי קיום קשים :קושי בארגון הילדים במקום קטן ובסביבה
זרה; דאגה לתינוקות ולנשים ההרות; מחסור בריהוט; צפיפות; מחלות; מתחים
ומריבות; מחסור במקלטים; היעדר מוסד מנהל; הפצצות; געגועים לבני הזוג ועוד,
היו מקור לסבל רב 41.הגברים ידעו סבל ,אך נהנו גם מהעשייה ומהילת הלוחמים.
37יהושע שדיאל ,בן יעקב ,גוש עציון ,עמ' .164
38ש' אבידור הכהן ,יחיד בדורו :מגילת חייו של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ,ראש רבני
ישראל ,ירושלים תש"ם ,עמ' .253
39שם.
40אברהם שטרצר ,אייבשיץ ,האישה בשואה ,עמ' .7
41ילדי כפר עציון פונו למנזר רטיסבון בירושלים; ממשואות יצחק פונו לבית צעירות מזרחי
ולפנסיון מונטיפיורי בירושלים; מקבוצת יבנה לבית ספר בבני ברק ומבארות יצחק לבית ספר
תלפיות בתל אביב .על קשיי המפונים ,ראו לדוגמה ש"נ' ,הנשים והילדים יוצאים לדרך',
ההסתדרות הציונית ,משגב ,עמ' ;163-162ש"פ ,עמינח ,בשערי עזה ,עמ' .57
326
