Page 326 - מהפכניות בעל כורחן
P. 326

‫אחרית דבר‬

‫לתבוע את פינוי הגוש‪ .‬אולם היו חברים שהסתייגו‪' :‬מי אתן ומי אנו המוסמכים‬
‫לפנות אזור בארץ ישראל? מי שמפחדת שמא בעלה ייהרג חלילה יש באפשרותה‬

                                     ‫להוציאו ולעזוב! יותר מזה אין לנו רשות'‪37.‬‬
‫אף על פי כן הנשים ששהו בירושלים פעלו להוצאת בני זוגן מהגוש‪' .‬הנשים‬
‫הצעירות‪ ,‬שבעליהן ואבות‪-‬ילדיהן נשארו בגוש‪ ,‬נתקפו תחושת ייאוש‪ .‬הן התרוצצו‬
‫ממוסד למוסד והזהירו מפני הסכנות הוודאיות המרחפות על הנצורים בגוש עציון'‪38.‬‬
‫הן פנו גם לרב הראשי הרב הרצוג‪ .‬הרב שמואל אבידור הכהן תיאר בספרו‪' :‬קבוצה‬
‫גדולה של נשים בוכיות‪ ,‬שהביאו עמן את ילדיהן הרכים‪ ,‬באה לביתו של הרב הרצוג‪.‬‬
‫יללותיהן היו מחרידות‪ .‬הרב ניסה לעודדן ]‪ [...‬הנשים הוסיפו לבכות וזעקו‪" :‬הצילו‬
‫כל עוד לא אחרנו את המועד"‪ .‬הרב הראשי בכה יחד עמן'‪ 39.‬ניתן להעריך שהרחקת‬
‫הנשים מההתיישבות סיפקה להן פרספקטיבה ששכנעה אותן שאין סיכוי למקום‪.‬‬
‫לעומת זאת הנשארים ראו זאת אחרת‪ .‬בעלי המשפחות לא פונו בסופו של דבר‪,‬‬
‫לנוכח היעדר יכולת מעשית לפנותם‪ .‬הדיון שתואר לעיל לא היה מגדרי אלא משפחתי‪,‬‬
‫והוא מעיד על חשיבות המשפחה בעיני החברים‪ ,‬גברים ונשים כאחד‪ .‬ובכל זאת‬
‫נראה כי הנשים חשו מחויבות רבה יותר למשפחה‪ ,‬לעומת הגברים שאצל רבים מהם‬
‫המחויבות הלאומית היא שהכריעה‪ .‬גם בשואה הכריעו נשים לטובת משפחתן‪ ,‬ויש‬

            ‫הגורסים כי נשים היו מוכנות אף להקרבה עצמית לטובת משפחותיהן‪40.‬‬

                                                      ‫קשיים בפינוי‬

‫את סוגיית הפינוי בכללותה יש להמשיך ולחקור אך היא חורגת ממסגרת ספר זה‪,‬‬
‫שבו התמקדתי בעניינים שהם בעלי משמעות מגדרית‪ .‬פרנסת האוכלוסייה המפונה‪,‬‬
‫בהיעדר גברים מפרנסים‪ ,‬עמדה במרכז הבעיות שיצר הפינוי‪ .‬רוב המפונים שהו בבתי‬
‫ספר לזמן ממושך ובתנאי קיום קשים‪ :‬קושי בארגון הילדים במקום קטן ובסביבה‬
‫זרה; דאגה לתינוקות ולנשים ההרות; מחסור בריהוט; צפיפות; מחלות; מתחים‬
‫ומריבות; מחסור במקלטים; היעדר מוסד מנהל; הפצצות; געגועים לבני הזוג ועוד‪,‬‬
‫היו מקור לסבל רב‪ 41.‬הגברים ידעו סבל‪ ,‬אך נהנו גם מהעשייה ומהילת הלוחמים‪.‬‬

                                                ‫‪ 37‬יהושע שדיאל‪ ,‬בן יעקב‪ ,‬גוש עציון‪ ,‬עמ' ‪.164‬‬
‫‪ 38‬ש' אבידור הכהן‪ ,‬יחיד בדורו‪ :‬מגילת חייו של הגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג‪ ,‬ראש רבני‬

                                                          ‫ישראל‪ ,‬ירושלים תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.253‬‬
                                                                                      ‫‪ 39‬שם‪.‬‬

                                           ‫‪ 40‬אברהם שטרצר‪ ,‬אייבשיץ‪ ,‬האישה בשואה‪ ,‬עמ' ‪.7‬‬
‫‪ 41‬ילדי כפר עציון פונו למנזר רטיסבון בירושלים; ממשואות יצחק פונו לבית צעירות מזרחי‬
‫ולפנסיון מונטיפיורי בירושלים; מקבוצת יבנה לבית ספר בבני ברק ומבארות יצחק לבית ספר‬
‫תלפיות בתל אביב‪ .‬על קשיי המפונים‪ ,‬ראו לדוגמה ש"נ‪' ,‬הנשים והילדים יוצאים לדרך'‪,‬‬

                 ‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬משגב‪ ,‬עמ' ‪ ;163-162‬ש"פ‪ ,‬עמינח‪ ,‬בשערי עזה‪ ,‬עמ' ‪.57‬‬

                                                                            ‫‪326‬‬
   321   322   323   324   325   326   327   328   329   330   331