Page 321 - מהפכניות בעל כורחן

‫אחרית דבר‬

‫ביטחון ילדיו‪ ,‬הייתה אמורה להפיח בו אומץ רב‪ 15.‬בשנת ‪ 1948‬התלבטו חברי טירת‬
‫צבי בשאלת פינוי הילדים‪ .‬מצד אחד שקלו את הנזק שיביא פינוי הילדים שכן הוא‬
‫יפתח פתח לפינוי כולל‪ ,‬וכן בשל התפיסה כי במלחמה מעין זו כולם חיילים וגם‬
‫הילדים נדרשים לחזית‪ .‬מצד אחר הם חששו שיחמיצו את השעה לפינוי כל עוד הדרך‬
‫פנויה‪ 16.‬בסופו של דבר לא פונו הילדים מטירת צבי והצבא הדף את הפולשים‪.‬‬

‫השיקול המרכזי היה הפגיעה בדמות ההתיישבות‪.‬‬

‫‪ .ÌÈÂÙÓÏ ˘˘Á‰‬מצבם הפיזי של המפונים היה מוקד לוויכוחים‪ .‬ילדי כפר עציון‬
‫ואמותיהם פונו לירושלים בינואר ‪ ,1948‬במשוריינים ששרר בהם דוחק רב‪ .‬ההחלטה‬
‫על העברת הילדים בדרך המסוכנת מגוש עציון לירושלים התקבלה ברגשות מעורבים‬
‫ובחששות‪ :‬האם תגיע השיירה בשלום לירושלים? האם בירושלים‪ ,‬שגם בה מתנהלים‬
‫קרבות‪ ,‬יוקל לילדים? האם האימהות יעמדו בתנאי הפירוד? ומה יהא על חינוך‬

‫הילדים?‪17‬‬
‫מצבם הנפשי‪-‬חינוכי של המפונים הטריד את החברים‪ .‬הללו חששו להפקיד בידי‬
‫החברות את האחריות על הילדים לאורך זמן‪ ,‬בשל הכרתן הרעיונית‪-‬קיבוצית‬
‫הפחותה מזו של הגברים‪' :‬הֲחברה בקיבוץ לא קיבלה בדרך כלל אותה מידה של‬
‫הכשרה רעיונית לקראת חיי קיבוץ כמו החבר‪ .‬ובימים תקינים היא שותפה אך במעט‬
‫באחריות לגורל הקבוצה‪ .‬והנה העמיד אותנו הפינוי בפני ההכרח למסור בידי‬
‫החברות את האחריות המלאה לגורלן של למעלה ממאתיים נפש‪ ,‬בתנאים קשים בכל‬

‫המובנים'‪18.‬‬

‫‪ .Ì„‡ ÁÂÎ‬כל אדם שנשאר בנקודת ההתיישבות העמיד חייל נוסף‪ .‬לנשים הייתה‬
‫חשיבות רבה‪ .‬הן השתתפו לעתים בשמירה ואפשרו לגברים לנוח או להתפנות‬
‫לעיסוקים אחרים‪ .‬תפקידיהן במאמץ ההגנה היו בעיקר בתחום הקשר‪ ,‬העזרה‬
‫הראשונה ובאספקת השירותים ללוחמים והיו חשובים ביותר‪ .‬שתי אימהות‬
‫ממשואות יצחק‪ ,‬רחל דורון הקשרית ורבקה נדיבי החובשת‪ ,‬נשארו במשק בשל‬
‫חיוניותן להגנת המקום‪ .‬רבקה נדיבי ידעה שאין די כוח רפואי במקום וחשבה כי‬
‫המצב מחייב את הישארותה‪ ,‬ושתיהן סברו כי ילדיהן נמצאים במקום בטוח והיו‬
‫אופטימיות ביחס לסיכוייהן להיפגש עם הילדים בתוך זמן קצר‪ 19.‬הישארות‬

‫בן יעקב‪ ,‬גוש עציון‪ ,‬עמ' ‪ ;137‬יצחק )לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(6‬עמ' ‪ .51‬גם הנהגת היישוב סברה כי‬ ‫‪15‬‬
‫נוכחות הילדים תוביל למאמץ עילאי של המתיישבים‪ ,‬ראו ע' ברזנר‪ ,‬הנגב בהתיישבות‬
‫ובמלחמה‪ :‬המאבק על הנגב ‪ ,1948-1941‬תל אביב תשנ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;243-242‬עם הפלישה התבררה‬ ‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫השערה זו כלא נכונה‪.‬‬ ‫‪18‬‬
‫יצחק מ' )שם(‪ ,‬עמ' ‪.53‬‬ ‫‪19‬‬
‫ראו לדוגמה 'מכתבי אבות למשפחותיהם'‪ ,‬ארכיון ג"ע‪ 13 ,‬ו‪.‬‬
‫דב רפל‪' ,‬בימי קרב'‪ ,‬קבוצת יבנה‪ ,‬מבית )תש"י(‪ ,‬עמ' ‪.17‬‬
‫בנה של רבקה נדיבי היה בן ארבעה חודשים‪ ,‬ובנה של רחל דורון היה בן תשעה חודשים‪ .‬לא‬

‫‪321‬‬