Page 318 - מהפכניות בעל כורחן
P. 318
אחרית דבר
לפנות את הילדים מהקיבוצים ,הכריעה האימהוּת ,אולם מקרים בודדים ,היוצאים מן
הכלל ,מלמדים גם על תפיסות מגדר חדשות4.
גורמי הפינוי
הגנה על הילדים
פינוי נקודת ההתיישבות לזמן לא ידוע מראש היה צו שכוּון בראש ובראשונה בעבור
הילדים בשל הרצון להרחיקם ממקום סכנה ומפאת הקושי לנהל אורח חיים רגיל
בעבורם .בכל הנוגע לשירותי רפואה ואספקת מזון ,היו יישובי גוש עציון תלויים
לחלוטין בירושלים .הקרבות שהתחוללו באזור איימו לנתק את הקשר עם ירושלים,
והועלו חששות כגון מה ייעשה בילד חולה או כשייאזל החלב .היישובים בנגב סבלו
גם מחוסר מים 5.נוסף על כך ,חברים בקיבוץ הדתי החזיקו בתפיסה המסורתית כי
'במלחמה כלל גדול הוא :אין משאירים נשים וילדים ,ואזרחים בלי תפקיד בקו
החזית'6.
כוננות המשק
בגוש עציון הוחלט על כינון משטר צבאי-מלחמתי .מציאות הילדים במקום הכבידה
מבחינה ביטחונית ,שכן היה צורך בהקצאת כוחות להגנת בתי הילדים והאבות היו
דאוגים בשל ביטחון הילדים .גם הצורך לתחזק את הכוחות הלוחמים היה גורם
חשוב בהחלטה על פינוי הילדים .צמצום במספר האנשים אפשר חיסכון בשירותים,
באספקת מזון ומים ,ובהקצאת מגורים לשיכון הלוחמים .ההורים והמפקדות
הצבאיות לחצו לפנות את הילדים ,על מנת להגן עליהם ,לאפשר את כוננות המשק
ואת יציבות אנשיו ולאפשר לחברים להתמסר להגנת המקום 7.שיקולים אלה היו גם
בבסיס ההחלטה על פינוי הילדים גם מהקיבוצים הכלליים8.
דיון רחב על ההיבטים המגדריים והמשפחתיים של פינוי נשים וילדים במלחמת העצמאות 4
)בהכנה(.
5
ריאיון שערכתי עם ציפורה ביליג בתאריך .26.10.1999על בארות יצחק ,דיווח מתאריך
,16.5.1948אי"ט ,אוסף מרכז גלילי ,אהוד רמאן ,חטיבה – 25מ ,מכל .2 6
יצחק מ'' ,הדיון בדבר פינוי הילדים' ,ההסתדרות הציונית ,משגב ,עמ' .51 7
לדוגמה ארכיון צה"ל ;922/75/283 ,בארות יצחק :הערכות וסיכומים/מנהלה ,15.5.1948 8
ארכיון צה"ל ,8284/49/406 ,זיכרונות מינה שיינפלד ,ארכיון ג"ע.
הקיבוצים :קריית ענבים ,גשר ,ניר עם ,שער הגולן ,עין גב ,בית זרע רמת רחל ומסדה ,סבלו
מהתקפות ,הצפיפות במקלטים הייתה בלתי נסבלת והיה קושי לספק שירותים כלשהם ,ראו
א' תלמי ,בקו האש :יישובים במערכה תש"ח-תש"ט ,תל אביב תש"י ,עמ' ;307-306 ,144 ,27
318
