Page 317 - מהפכניות בעל כורחן
P. 317
אחרית דבר
פינוי הילדים והאימהות מהקיבוצים במלחמת העצמאות
כאמור ,עם פרוץ מלחמת העצמאות הייתה ההתיישבות הכפרית בפריפריה נתונה
להתקפות ,וההחרפה במצב הביטחוני לוּותה חששות כבדים .הקיבוץ הדתי שסבל
יותר משאר התנועות הקיבוציות ,משום שלהן היו נקודות עורפיות שיכלו לסייע
ליישובים המותקפים ,נאלץ להתמודד עם שאלת פינוי הנשים והילדים מכמה
מנקודות ההתיישבות שלו.
ההתיישבות בספר נחשבה כאילו היא מ ִגנה על פנים הארץ ,והיישוב ומוסדותיו
ראו חשיבות רבה בעמידת היישובים במלחמה .מדיניות ההנהגה בראשית המלחמה,
בהתאם למורשת תל חי ,תבעה מכל יישוב להגן על עצמו עד האדם האחרון ושללה
אף את פינוי הילדים ממנו .בפינוי ילדים מהיישובים ראו מעשה הנובע מחולשה
העלול להוביל לוויתורים גדולים וחששו מפניקה שתפתח פתח לפינוי כללי1.
משעלתה סוגיית פינוי הילדים ,מצאו חברות הקיבוצים את עצמן בפני דילמה
קשה :הן רצו לסייע בהגנה על ביתן ומנגד דאגו לשלום ילדיהן; מחויבותן לילדים
עמדה מול מחויבותן למקום; הזדהותן המשפחתית עמדה מול הזדהותן הלאומית.
בשנות העשרים והשלושים ,כאשר עלתה השאלה אם לשמור על המקום או לשמור
את החיים והמשפחה ,הכריעו הנשים במושב הדתי בעד עזיבה 2.בניגוד אליהן ,כבר
בשנות השלושים עמדו חברות טירת צבי על הישארותן במקום בשעת ההתקפה
ולאחריה ,ואף גרסו 'רק פה מקומנו ,לא נזוז מפה' 3.במלחמת העצמאות ,משהוחלט
על היערכות הנהגת היישוב והיישובים לפינוי ,אופן קבלת ההחלטות על הפינוי ויישומו ,ראו 1
ד' טל' ,מ"חזית כעורף" ,ל"חזית כחזית" :פינוי אוכלוסייה לא-לוחמת מיישובי ספר במלחמת 2
3
העצמאות' ,ישראל ,(2003) 4 ,עמ' ;81-61נ' קליאוט' ,נטישת יישובים וחידושם בהתיישבות
הציונית' ,אופקים בגאוגרפיה) 10-9 ,תשמ"ד( ,עמ' ;104-103א' גולן' ,פליטים יהודיים
במלחמת העצמאות' ,יהדות זמננו) 8 ,תשנ"ג( ,עמ' .224-223
ממכתב מכפר חיטין מיום 12.9.1929עולה כי בעת התקפה נתקפו חברות כפר חיטין היסטריה,
הסתתרו ,ואף ביקשו לעזוב את המקום בעוד הגברים יצאו להשיב מלחמה שערה ,אצ"ד ,גרדי,
.34חברי מושב שדה יעקב טענו כי ב 1932-לא רצו לשמוע בקול הנשים ולעזוב את המקום
מטעמי ביטחון ,מכתב מתאריך ,3.4.1932אצ"ד ,ה .91
צילה ל' ,בטירה ,(26.3.1938) 20 ,עמ' .10
317
