Page 22 - etmol 28
P. 22
מגיפת כולירה והוא התעכב בירושלים הוא עם משפחתו בכפר .וכך מספר
שלושה חודשים. בק :״נאלצתי לבוא בהכפר אשר נתן
לי הפחה .בניתי בו בתים לשבת ,עשי
דפוס בירושלים תי לי גנות ,זרעתי שדות ועוד בשנה
ההיא אכלתי לשובע מזרע הארץ .ב
בהשפעת של איש ירושלים דניאל שנה השניה היה בקר וצאן ,שה כב
אלקלעי הסכים ישראל בק להקים שם שים ושה עזים ,סוסים וחמורים״.
בית־דפוס .את הסכמתו היתנה בכךהווש מעודד לחקלאות
שחכמי ירושלים יעשו ׳הסכמה׳ ״לבל
ירים איש את ידו להשיג את גבולי על תוכניותיו של בק לעבודת האד
פה בארץ החיים לעסוק במלאכת הדפוס מה וחייו בכפר ג׳רמאק נשתמר חומר
כל זמן שאני ובני ביתי מתעסקים חשוב ביומניהם של מונטיפיורי ואשתו
בזה״ .ההסכמה ניתנה בראשית טבת יהודית ובמכתבים ששלח בק אליהם.
תר״א ) .(1841בק חזר אל משפחתו ישוב של יהודים בג׳רמאק היה גם עשר
וחיסל ענייניו .לא ברור אם מסר את שנים לפני כן ויהודים שעסקו בחקל
אות היו גם בכמה מכפרי הגליל .תוכ
חלקו בכפר ג׳רמאק או שהמקום נלקח ניות רבות לרכישת כפרים ולהפניית
יהודים מצפת ומטבריה לעבודת האד
ממנו על ידי השלטון התורכי. מה הוגשו למונטיפיורי בביקורו השני
בארץ-ישראל בשנת תקצ״ט ) .(1839בק
הספר הראשון שנדפס על־ידי בק הפך למעורר לעבודה .חקלאית .מונטי
פיורי ,שראה בכך דרך חשובה לביסוס
בירושלים היה ׳עבודת הקודש׳ ,שיצא היישוב שוחח על תוכניותיו עם ישראל
בק ובנו ניסן .הם הוזמנו לבקר בחווה
לאור בחודש תמוז תר״א ) .(1841דני שלו ויומיים אחר-כך יצאו לכפר כדי
להשתתף בברית-מילה לנכדו של יש
אל אלקלעי היה שותפו זמן קצר בלבד ראל בק .יהודית מונטיפיורי מתארת
בהרחבה את קבלת הפנים שערכו להם
שכן נפטר בינתיים .עזרה חשובה קיבל
שלושה דורות של בני משפחת בק.
בק מהראשון־לציון — הרב הראשי בכפר ישבו תשע משפחות מפליטי
הרעש בצפת ,שמנו שמונה-עשרה נפ
ליהודי הארץ — רבי חיים אברהם שות ואילו משפחת בק מנתה שתים-
עשרה נפשות ,כלומר — שלושים נפש
גאגין .עוזר אחר היה הרב בנימין מר בסך הכל .עשרים יום אחרי ביקורו של
מונטיפיורי בכפר ביקרו בו המסיונרים
דכי נבון .שני חכמים אלו מסרו לו בונאר ומאק היינה וכתבו :״שאלנו
לביתו של ר׳ ישראל ומצאנוהו חולה
להדפיס ספרים כדי להבטיח לו פרנסתו מוטל בערשו ,אך משפחתו ושאר ה
יהודים שבמקום קיבלו אותנו בסבר
ואולי שילמו לו מראש ,כדי שיוכל פנים יפות .כחמישה-עשר יושבים כאן,
להקים את הדפוס. בעיקר רוסים שעזבו את צפת״.
ישראל בק היה בין המעטים בצפת
התכיפות בין ההחלטה להקים דפוס שהיו בעלי נכסים .הוא עסק גם בצור-
כי-ציבור ופעל כדי לקבל מן השלטון
בירושלים להוצאת הספר הראשון ׳עבו פיצויים לנפגעים בימי מרד הפלאחים.
נוסף על כל הצרות התנפלו עליהם
דת הקודש׳ מלמדת ,שמכונת הדפוס הדרוזים בשנת תקצ״ח ) ,(1838שדדו
את כספם והרסו את רכושם ומצבם הורע
והאותיות ניצלו בימי הרעש והתנפלות מאוד .מונטיפיורי נסע לאלכסנדריה,
התראה עם מוחמד-עלי שליט מצרים,
הדרוזים .ואכן ההדפסה והאותיות הן וביקש ממנו להגן על יהודי צפת וטבר
יה ולאפשר להם לרכוש אדמות ולעסוק
ממש כמו בספרים שהדפיס בצפת .אך בחקלאות .לאחר ששיחותיו לא הועילו
נסע בק עצמו למצרים ,כדי לבקש פי
בספרים שהדפיס בשנת תר״ב־תר״ג צויים ליהודי צפת .אולם תוחלתו נכ
זבה ,שכן מצרים נסוגה מארץ־ישראל
אפשר להבחין בסוגי־אותיות חדשים. בסוף 1840והשלטון בארץ הוחזר לידי
התורכים בסיוען של מעצמות אירופה
האותיות שהביא מצפת לא הספיקו וב והצי האנגלי .אחרי שהשלטון הוחלף לא
היה מקום לבק־ש פיצויים מן הפחה,
שנת תר״ב התחיל ,כנראה ,ליצוק או ששוב לא שלט בארץ .ישראל בק חזר
לצפת .בדרך נודע לו כי בצפת פרצה
תיות חדשות.
בשנת תר״ג שלח משה מונטיפיורי
לבק מכונת דפוס חדשה עם אותיות
לאטיניות .מאז ניכר שיכלול נוסף ב־
בית־הדפוס .למרום הצלחתו הגיע ב
הדפסת ספר הזוהר )תר״ד־תר״ו( ש
כולו הדר ושלמות .מעתה ציין בק
בשערי כל הספרים ׳על מכבש הדפוס
משאת משה ויהודית׳.
בירושלים לא רק פיתח בק ושיכלל
את ההדפסה אלא גם הגדיל את העסק
מאת חביב כנען מאוד .בשנה הראשונה הספיק להדפיס
ששה ספרים ,השקולים כנגד כל מה
שהדפיס בצפת בכל השנים.
בבית־דפוסו של בק בירושלים נדפסו
מאז עשרות ספרים חשובים ,חיבורים לייבוש ואהל היה — בין שתי מלחמות
של אנשי ירושלים וכתבי־יד מן הדו העולם — אחת הדמויות הפופולאריות
רות שקדמו להם ,והרבה קונטרסי מח בלבוב ,בירת גאליציה־המזרחית .הוא
לוקת וכרוזים שערכם רב לחקר תול כיהן בתור חבר מועצת העיריה ,נמנה
דותיה של ירושלים .ראשיתו של ה עם פעילי הקהילה היהודית בעיר ועמד
דפוס שיסד בק בצפת היתה מיצערה ,בראש ׳אגודת ישראל׳ במקום .ואהל
אך אחריתה ,בירושלים ,היתה גדולה נהג להתהלך נעול מגפיים מבריקים,
ומבית־דפוס זה נשתלי^ו כל הדפוסים פניו עטורות זקן ופיאות ,בגדיו ללא
רבב .זקוף קומה ,בעל הופעה נאה, שהוקמו בירושלים מאז ועד היום.
22
