Page 21 - etmol 28
P. 21
דבר .ספר ׳פאת השולחן׳ שהוחל בו פאתהשלחן
בשנת תקצ״ג נגמר רק בשנת תקצ״ו.
נראה שבאותה שנה — תקצ״ג — נס- ^ סוף ס ם לארבע ^לחן ערוף׳
תבכו עסקיו של בק .מתעודה אחת נמ
צאים אנו למדים שלקח כסף בהלוואה יטר נחסר גסדח השלחניח אלי הלטת ההלנמן Hיהס הלטה פאהיהלטת לקעיהלנית שנחה ייז^נות ה*׳פ יהלצות ןזז*י זוהלסין
ושיעבד נכסיו למלווה .אותו זמן מכר
׳כל בתיו העליות והחצר עם כל הזכיות׳. שניפית• יפוד כמה דגי א׳י הניהג־ס יהט^־ פגימה לשק י מ י ד ר מ ב ״ ם ו*ל יגיחי^ סננה סגר\ח דיניס תרמ)ןימ .ה4־»!י׳
ההתנפלות ב־1834 סריש הוק()רש־• יהיספית וגידג ור»נ fייאב׳ד ישים ינחה הלטת מחיסשתא יירעלת[ #» 1ש חטי עם שיגזייו פגזו^ה vגיר50וiמ
בשמונה בסיון תקצ״ד ) (1834התנפלו towג״פ מיי לנ אי סי רו מ ^ ס גפלאיח נסדר ורעים •רישלת‘ pnnהגאון האמיחי ת שננה ע אור עולם יניגי
הפלאחים על הרובע היהודי בצפת ,ו
אליהם הצטרפו מוסלמים מתושבי העיר. » jebלחן עייד יהצידו ניאור אחר פל גל ההלנות יהבעיפיס ולשועח הרחנין^י ייל יישיניס #שיי הגאונים מקרא
הפורעים בזזו את רכוש היהודים והת
עללו בהם ובבתי הכנסת .השודדים שרפו י ® ב י ת י ש ר א ל יפעם שם י«פר ייזיק פנייגס •גיא־ ,נהקמזפהספר גאורוםם יראה המע״ן יינק ד3רפל אפ»ישראל
וקרעו את הספרים שמצאו בבית-הדפוס נעימ '0ייקלק חדיזי! מעיהק *פת גליל העליין)«כינא אני יעירא דוקחגר״א »נר איז חי3רח;ו
ור׳ מנחם מנדל מקאמיניץ ,שחזה בהת
נפלות ,כתב :״החריבו בית הדפוס... החרו ממשלם
והשחיתו כל הספרים שמצאו אצלו ...גם
את ר׳ ישראל היכו מאד מאד על כן אדירט השר
חלה את רגליו״ .בעשרה בתמוז הגיע
לצפת שלוחו של איברהים פחה המושל סגייל מרמד
המצרי של הארץ עם אנשי צבא והדף עלי נאשא
את המתנפלים. ירן^
ההרס והנזק בבית הדפוס היו גדו
לים ,אבל עדיין נשארו אותיות ומכשי תובבי^ןצפת עריק
רים ואף את מכונות הדפוס ניתן היה
לתקן .בשנת תקצ״ו חידש בק את עבו »תשאלישלים ירומזלים ליין
דת הדפום והשלים את הספר ׳פאת
היטולחך .אולם מאז לא חוד־ט הדפוס לים לשאת בהוצאות ההדפסה של ספ שער ספר שיצא לאור בצפת ב־1836
במלוא היקפו ובק הדפיס עוד ספר קטן ריהם והיו נוהגים לצאת לחוץ לארץ
בלבד ,׳שולחן הטהור׳ ,ספר דינים לר׳ ובדרכם להדפיס ספריהם .נייר ודיו צריך תרגום של כתבי־הקודש לערבית״ .דומה
נסים זרחיה אזולאי .ר׳ ייטראל בק לא היה להביא מחוץ לארץ וצורכי הדפוס שהכוונה לדפוסו של בק .מספר העובדים
ראה אפשרות לכלכל את בית-הדפוס עלו בכסף רב .אולם ר' ישראל בק היה היה איפוא קטן בהרבה מן המספר שנקט
ולהתמסר רק למקצוע זה .הוא זנח את גם סוחר זריז היודע את מלאכתו .דבר הארדי .ברם העדות הראשונה דווקא נמ
עבודת הדפוס ומעתה היה עסוק בפי זה מוכח מן הספרים שבחר להוציאם צאה לה עדות מסייעת ,איגרת של ר׳
תוח חוותו החקלאית שבג׳רמאק )עצ- ומן הדרכים שבהן ניהל את בית דפוסו ייטראל למונטיפיורי משנת תקצ״ט —
ועסקיו .הוא משך אליו בעלי הון מחוץ ) (1839ואלה דבריו :״שלא באתי לכאן
מון( ליד צפת. לארץ ועשה שותפות עם הגביר מאיר על מנת שאיהנה משל אחרים אלא להת
כשכבש איברהים פחה המצרי את גבאי מארם-צובא ,סוחר עשיר שהתחייב פרנס במעשה ידי והיו לי יגיעות עד
הגליל בשנת תקצ״ב ) (1832התיידד להביא נייר מליבזירנו שבאיטליה ,וכן שהעמדתי ארבעה דפוסים )מכונות דפוס(,
עימו ר׳ .ישראל בק וכדבריו :״ה׳ נתן ובעזרת ה־טם הדפסתי כמה ספרים והיה
את חיני בעיני השר הזה ואת כל איטר עם ר׳ עבדאללה חיים מדמשק. לי פרנסה ברווח ובכבוד גדול ,ואתי
שאלתי ממנו לא אצל מאיתי״ .מסורת בק התחייב להדפיס חומשים וספר שלושים פועלים מעניי ישראל ,ה
אחת אומרת ,שידידות זו נקשרה בעת הזוהר .אולם הזוהר לא יצא לאור ב עומדים לרגל המלאכה יהיו מתפרנסים
שאיברהים פחה חלה ונזקק לרופא .ר׳ צפת .כפי הנראה נתעכבה הדפסתו מיטום ממלאכת הקודש ובמלאכת כמה פאב-
ישראל בק היה רופא ,שגדולתו בחכ היקפו הגדול ובית הדפוס לא הוכשר
מת הרפואה היתה מפורסמת גם בעכו עדיין לבצע עבודות גדולות .מחשבה זו ריקס שונים״.
ובביירות ,ואיברהים פחה פנה אליו. יצאה אל הפועל משהקים בק בירושלים נמצאנו למדים ,יטלא רק מלאכות ה
הוא אף נתמנה לקונסול ואלאכיה )רו בית־דפוס גדול יותר .מן החומשים הגיע ספר נעשו אלא גם מלאכות אחרות .ספק
מניה לשעבר( .אך ספק אם יש לידיעה לידינו רק ספר ׳ויקרא׳ .אולם נראה ש אם היה לו בית-חרושית ליציקת אותיות
הדפיס את כל ספרי החומש .שש מאות כדי למכרן לאחרים ומה עשו הפועלים
זו מקור נאמן. עותקים של ספר תהילים שלח בק לאיז נוסף לעבודת הדפוס י כלום היו עוסקים
אחרי הביזה נסע בק לעכו אל הפחה מיר והם טבעו בים ,אבל הוא שב ושלח בתורה ולומדים בישיבות ורק •טעות אח
וכפי שהוא מעיד ״ויתן לי כפר קטן דות עבדו בבית-הדפוס ? אנו יכולים לה
הנקרא זארמיק לאחוזה״ .מה עשה ב לשם עותקים אחרים. ניח ,שר׳ ישראל בק ביקש לפתח מלאכה
אדמות אלו ,סתם ולא פירש .מכל מקום, אחד השותפים בדפוס העביר את חלקו זו ולהעמיד פועלים מומחים ומתחילה לא
מדבריו להלן יוצא שלא התגורר בכפר. לתושב צפת ,ר׳ חיים מקארעץ .ר׳ חיים
אולי החכיר את האדמות או העסיק בהן מת ובנו ,יואל ,הסתכסך עם בק ותבע היו הפועלים אלא מתלמדים.
עובדים ומעתה שימש מקום זה מקור
לפרנסתו .רק אחרי הרעש של שגת אותו לדין בשנת תקצ״ה ).(1835 השקעה משתלמת
תקצ״ז ) ,(1837משנחרב ביתו ובדרך משנת תקצ״ג שבה הופיעו שלושה
נס ניצלו הוא ובניו ושוב לא היתה לו מתוך ששה הספרים יטהדפיס בצפת ועד התנאים בצפת היו קשים ,מלבד שהיה
תקווה לחדש את בית-הדפוס ,התיישב התנפלות הפלאחים על צפת בחודש עליו לחנך פועלים וליצוק אותיות ,צריך
סיון תקצ״ד ) ,(1834לא הגיע לידינו היה לבחור ספרים שההשקעה בהם תש
תלם .מחברים בארץ-ישראל לא היו יכו
21
