Page 16 - etmol 28
P. 16
אהו לידי זה .פעם חטפתו שינה בבית- ~ מרדכי שניצר ,חרש־אבן ,־ ־
המדרש הגדול בוילנה ,שהיה לומד בו עיטר את בתי הכנסת בירושלים
יומם ולילה .בבית-מדרש זה היה ארון-
קודש והנה חלם מרדכי כי הוא מעטר ■מאת חיים באר
ארון-קודש זה בגביעים ,כפתורים ופר
חים .ובבוקר קנה לו כלי אומנות והחל זים המעטים התמזגו בראשית בואם עם ״והיה לנו ר׳ מרדכי שניצר בירוש
לעבוד בשקידה ובחריצות ולא עברו הערה הספררית .ארבעת בתי-הכנסת ה לים ...הוא היה לפנים פאר אקדמיה
ימים רבים וארון הקודש היה לפאר ספרדיים בירושלים העתיקה ,הנמצאים אחת בוילנה ,ופיסוליו היו יכולים ל
זה ליר זה ושהערויות הקרומות ביותר כלכל אותו גם היום גם בארץ גרמניה,
ובכל וילנה יצא שמעו. לקיומם הן מ ,1625-נזקקו לתיקון יסו- אך הוא עזב את כבודו ואת שפע
י .פינקרפלד בספרו ״בתי הכנסיות רי .ב 1835-השיגו ראשי הקהילה רשיון פרנסתו לאכול לחם עצב בזיעת אפים
בארץ-ישראל״ מתאר את ארון הקודש לשפץ את בתי-הכנסת והם פנו אל בירושלים״ — כד כתב ד״ר אליעזר
שהיה קיים עד מלחמת השיחרור :״בין מררכי שניצר ,שהיה מתפלל קבוע ב- הלוי ,בלשן ומזרחן יהודי צעיר ,שיצא
שלושה עמודים נמוכים נושאי קשתות בית-הכנסת הספררי ,וביקשו ממנו לב ב 1838-למסע-לימודים בלוב ,בחבש
מחודדות נראים שקעים של שני ארו- נות ארון-קורש לבית-הכנסת ר׳ יוחנן ובמצרים וביקר בארץ .כעבור זמן לא
נות-קודש שווים זה לזה וסימטריים, בן זכאי ,שהיה החשוב והעתיק שבין רב נתמנה הלוי מזכירו ויד ימינו של
כל אחד 2.80מטר רוחבו .החזית של ארבעת בתי-הכנסת ויוחס לימי בית משה מונטיפיורי ושימש בתפקיד זה
הארונות מחולקת כל אחד על-ידי עמו
דים תמירים לשלושה תאים ומעליהם שני. כחצי יובל שנים.
מעשה סורג באבן בסגנון גותי מאו מה שראה בארץ — תיאר בארבע
חר ...לפנינו דוגמה של הכללת ארון מחמאות מאמריקה איגרות שנתפרסמו בעתון יהודי-גרמני
הקודש בקומפוזיציה הכללית של ה ובין השאר סיפר על מרדכי בן שמואל
חלל — הם אינם יותר רהיט מיטלטל באותם ימים נתפרסם ר׳ מרדכי כ- פ״ח )פיתוחי חותם( שניצר ,האיש ש
או מגרעת מוקפת דלתות ,אלא מהווים, חרש-אבן נורע לתהילה .ויליאם קופר רבים רואים בו את האמן הארצישראלי
בתור ׳היכל׳ ,חלק עצמאי של האולם״. פריים ,שהיה פרופסור לתולדות האמ
כפי שסיפרה לי סבתי ששמעה מפיו נות באוניברסיטת פרינסטון וסגן נשיא הראשון.
של סבה ,צייר מרדכי שניצר על הקיר של ׳מטרופוליטן-מיוזיאום׳ בניו-יורק, מרדכי שניצר עלה לארץ-ישראל 28
שמאחורי הארון צמד אריות התומכים ביקר בארץ ב ,1856-קנה כמה מעבו- שנים קורם לכן ,ב ,1810-בשיירה ה
מימין ומשמאל בשני לוחות-הברית ,על דותיו וכתב :״גיליתי יהודי זקן בשם שלישית של תלמירי הגר״א .משפחתו
פי המסורת המקובלת בבתי-הכנסת של מרדכי בעל כשרון ניכר בסיתות אב של מרדכי שניצר היא אחת מעשר ה
משפחות של תלמידי הגר״א )׳הפרו
מזרח-אירופה. נים בתבניות שונות״. שים׳( שהחליטו כעבור שש שנים ל
לאחר שנים של תפילה בבתי-הכנסת כיצד רכש בחור ישיבה בראשית
הספרדיים מחליטים בני העדה האשכנ המאה הי״ט את אמנותו? על כך סופר עבור לירושלים.
זית ההולכת וגדלה להקים בית-כנסת בירושלים ,שהוא לא למד אמנות משום הישוב היהודי בירושלים של אותם
משל עצמם; ולאחר שקיבלו רשות מ אדם כי אם מעצמו .וזה הדבר שהבי- ימים היה ספרדי רובו ככולו והאשכנ
השלטונות ,הקימו את בית התפילה
׳מנחם ציון׳ בחורבת ר׳ יהודה החסיד
בשנת תקצ״ז — — 1837ומרדכי
שניצר בנה גם כאן ארון-קודש19 .
שנה לאחר-מכן זכו האשכנזים ,בהש
תדלותו של משה מונטיפיורי ,ברשיון
להקמת בית-כנסת גדול ומרכזי ׳החור
בה׳ ,ומרדכי שניצר השתתף גם בבניין
בית-כנסת זה .ב 1857-נתבקש על-ידי
ראשי העדה לפתח אבן גדולה שתוצב
מעל המשקוף של פתח בית-הכנסת ו
לחרות עליה את שמו של הנדיב מבבל
ר .יחזקאל ראובן שהוריש להם סכום
גדול להקמת הבית .שניצר חרת על
האבן זר יפה וחרת בה כתובת זכרון
לנדבן.
ארון קודש על גבי ט״ו גמלים
בשנת תרכ״ו ) (1865שב שמו של
מרדכי שניצר ונזכר בקשר לבניין ׳ה
חורבה׳ .באותה שנה עלה בידו של
שליח-ארץ-ישראל חיים הלוי מקובנו
לשכנע את גבאי בית-הכנסת הגדול
שבףרסון למכור את ארון-הקודש ,ש
עלה להם 1,700רובל ,במחיר 900
רובל )כפי שנמסר ,גבאי בית הכנסת
מאסו בו והעמידו במקומו עוגב( .ומס
16