Page 16 - etmol 28
P. 16

‫אהו לידי זה‪ .‬פעם חטפתו שינה בבית‪-‬‬            ‫~ מרדכי שניצר‪ ,‬חרש־אבן‪ ,‬־ ־‬
‫המדרש הגדול בוילנה‪ ,‬שהיה לומד בו‬             ‫עיטר את בתי הכנסת בירושלים‬
‫יומם ולילה‪ .‬בבית‪-‬מדרש זה היה ארון‪-‬‬
‫קודש והנה חלם מרדכי כי הוא מעטר‬              ‫■מאת חיים באר‬
‫ארון‪-‬קודש זה בגביעים‪ ,‬כפתורים ופר­‬
‫חים‪ .‬ובבוקר קנה לו כלי אומנות והחל‬           ‫זים המעטים התמזגו בראשית בואם עם‬             ‫״והיה לנו ר׳ מרדכי שניצר בירוש­‬
‫לעבוד בשקידה ובחריצות ולא עברו‬               ‫הערה הספררית‪ .‬ארבעת בתי‪-‬הכנסת ה­‬             ‫לים‪ ...‬הוא היה לפנים פאר אקדמיה‬
‫ימים רבים וארון הקודש היה לפאר‬               ‫ספרדיים בירושלים העתיקה‪ ,‬הנמצאים‬             ‫אחת בוילנה‪ ,‬ופיסוליו היו יכולים ל­‬
                                             ‫זה ליר זה ושהערויות הקרומות ביותר‬            ‫כלכל אותו גם היום גם בארץ גרמניה‪,‬‬
                  ‫ובכל וילנה יצא שמעו‪.‬‬       ‫לקיומם הן מ‪ ,1625-‬נזקקו לתיקון יסו‪-‬‬          ‫אך הוא עזב את כבודו ואת שפע‬
‫י‪ .‬פינקרפלד בספרו ״בתי הכנסיות‬               ‫רי‪ .‬ב‪ 1835-‬השיגו ראשי הקהילה רשיון‬           ‫פרנסתו לאכול לחם עצב בזיעת אפים‬
‫בארץ‪-‬ישראל״ מתאר את ארון הקודש‬               ‫לשפץ את בתי‪-‬הכנסת והם פנו אל‬                 ‫בירושלים״ — כד כתב ד״ר אליעזר‬
‫שהיה קיים עד מלחמת השיחרור‪ :‬״בין‬             ‫מררכי שניצר‪ ,‬שהיה מתפלל קבוע ב‪-‬‬              ‫הלוי‪ ,‬בלשן ומזרחן יהודי צעיר‪ ,‬שיצא‬
‫שלושה עמודים נמוכים נושאי קשתות‬              ‫בית‪-‬הכנסת הספררי‪ ,‬וביקשו ממנו לב­‬            ‫ב‪ 1838-‬למסע‪-‬לימודים בלוב‪ ,‬בחבש‬
‫מחודדות נראים שקעים של שני ארו‪-‬‬              ‫נות ארון‪-‬קורש לבית‪-‬הכנסת ר׳ יוחנן‬            ‫ובמצרים וביקר בארץ‪ .‬כעבור זמן לא‬
‫נות‪-‬קודש שווים זה לזה וסימטריים‪,‬‬             ‫בן זכאי‪ ,‬שהיה החשוב והעתיק שבין‬              ‫רב נתמנה הלוי מזכירו ויד ימינו של‬
‫כל אחד ‪ 2.80‬מטר רוחבו‪ .‬החזית של‬              ‫ארבעת בתי‪-‬הכנסת ויוחס לימי בית‬               ‫משה מונטיפיורי ושימש בתפקיד זה‬
‫הארונות מחולקת כל אחד על‪-‬ידי עמו­‬
‫דים תמירים לשלושה תאים ומעליהם‬                                                      ‫שני‪.‬‬                          ‫כחצי יובל שנים‪.‬‬
‫מעשה סורג באבן בסגנון גותי מאו­‬                                                           ‫מה שראה בארץ — תיאר בארבע‬
‫חר‪ ...‬לפנינו דוגמה של הכללת ארון‬                   ‫מחמאות מאמריקה‬                         ‫איגרות שנתפרסמו בעתון יהודי‪-‬גרמני‬
‫הקודש בקומפוזיציה הכללית של ה­‬                                                            ‫ובין השאר סיפר על מרדכי בן שמואל‬
‫חלל — הם אינם יותר רהיט מיטלטל‬               ‫באותם ימים נתפרסם ר׳ מרדכי כ‪-‬‬                ‫פ״ח )פיתוחי חותם( שניצר‪ ,‬האיש ש­‬
‫או מגרעת מוקפת דלתות‪ ,‬אלא מהווים‪,‬‬            ‫חרש‪-‬אבן נורע לתהילה‪ .‬ויליאם קופר‬             ‫רבים רואים בו את האמן הארצישראלי‬
‫בתור ׳היכל׳‪ ,‬חלק עצמאי של האולם״‪.‬‬            ‫פריים‪ ,‬שהיה פרופסור לתולדות האמ­‬
‫כפי שסיפרה לי סבתי ששמעה מפיו‬                ‫נות באוניברסיטת פרינסטון וסגן נשיא‬                                              ‫הראשון‪.‬‬
‫של סבה‪ ,‬צייר מרדכי שניצר על הקיר‬             ‫של ׳מטרופוליטן‪-‬מיוזיאום׳ בניו‪-‬יורק‪,‬‬          ‫מרדכי שניצר עלה לארץ‪-‬ישראל ‪28‬‬
‫שמאחורי הארון צמד אריות התומכים‬              ‫ביקר בארץ ב‪ ,1856-‬קנה כמה מעבו‪-‬‬              ‫שנים קורם לכן‪ ,‬ב‪ ,1810-‬בשיירה ה­‬
‫מימין ומשמאל בשני לוחות‪-‬הברית‪ ,‬על‬            ‫דותיו וכתב‪ :‬״גיליתי יהודי זקן בשם‬            ‫שלישית של תלמירי הגר״א‪ .‬משפחתו‬
‫פי המסורת המקובלת בבתי‪-‬הכנסת של‬              ‫מרדכי בעל כשרון ניכר בסיתות אב­‬              ‫של מרדכי שניצר היא אחת מעשר ה­‬
                                                                                          ‫משפחות של תלמידי הגר״א )׳הפרו­‬
                             ‫מזרח‪-‬אירופה‪.‬‬                       ‫נים בתבניות שונות״‪.‬‬       ‫שים׳( שהחליטו כעבור שש שנים ל­‬
‫לאחר שנים של תפילה בבתי‪-‬הכנסת‬                ‫כיצד רכש בחור ישיבה בראשית‬
‫הספרדיים מחליטים בני העדה האשכנ­‬             ‫המאה הי״ט את אמנותו? על כך סופר‬                                        ‫עבור לירושלים‪.‬‬
‫זית ההולכת וגדלה להקים בית‪-‬כנסת‬              ‫בירושלים‪ ,‬שהוא לא למד אמנות משום‬             ‫הישוב היהודי בירושלים של אותם‬
‫משל עצמם; ולאחר שקיבלו רשות מ­‬               ‫אדם כי אם מעצמו‪ .‬וזה הדבר שהבי‪-‬‬              ‫ימים היה ספרדי רובו ככולו והאשכנ­‬
‫השלטונות‪ ,‬הקימו את בית התפילה‬
‫׳מנחם ציון׳ בחורבת ר׳ יהודה החסיד‬
‫בשנת תקצ״ז — ‪ — 1837‬ומרדכי‬
‫שניצר בנה גם כאן ארון‪-‬קודש‪19 .‬‬
‫שנה לאחר‪-‬מכן זכו האשכנזים‪ ,‬בהש­‬
‫תדלותו של משה מונטיפיורי‪ ,‬ברשיון‬
‫להקמת בית‪-‬כנסת גדול ומרכזי ׳החור­‬
‫בה׳‪ ,‬ומרדכי שניצר השתתף גם בבניין‬
‫בית‪-‬כנסת זה‪ .‬ב‪ 1857-‬נתבקש על‪-‬ידי‬
‫ראשי העדה לפתח אבן גדולה שתוצב‬
‫מעל המשקוף של פתח בית‪-‬הכנסת ו­‬
‫לחרות עליה את שמו של הנדיב מבבל‬
‫ר‪ .‬יחזקאל ראובן שהוריש להם סכום‬
‫גדול להקמת הבית‪ .‬שניצר חרת על‬
‫האבן זר יפה וחרת בה כתובת זכרון‬

                                     ‫לנדבן‪.‬‬

‫ארון קודש על גבי ט״ו גמלים‬

‫בשנת תרכ״ו )‪ (1865‬שב שמו של‬
‫מרדכי שניצר ונזכר בקשר לבניין ׳ה­‬
‫חורבה׳‪ .‬באותה שנה עלה בידו של‬
‫שליח‪-‬ארץ‪-‬ישראל חיים הלוי מקובנו‬
‫לשכנע את גבאי בית‪-‬הכנסת הגדול‬
‫שבףרסון למכור את ארון‪-‬הקודש‪ ,‬ש­‬
‫עלה להם ‪ 1,700‬רובל‪ ,‬במחיר ‪900‬‬
‫רובל )כפי שנמסר‪ ,‬גבאי בית הכנסת‬
‫מאסו בו והעמידו במקומו עוגב(‪ .‬ומס­‬

                                                                                          ‫‪16‬‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21