Page 12 - etmol 28

‫עסק גם בחינוך מוסיקלי )בבית־הספר‬ ‫שדים במכשיר ההקלטה‬ ‫לאחר שהות של שנה ביוהנסבורג‪,‬‬

‫בירת דרום־אפריקה‪ ,‬שבה שימש חזן‪ ,‬אלא שאין בכתב התווים כדי למסור למל ובסמינר למורים( וכן בהוצאה‪-‬לאור‬

‫נסע אידלזון לארץ־ישראל והשתקע ב­ את כל המצוי בשירת המזרח על סלסוליה של שירונים וספרי לימוד למוסיקה‪.‬‬

‫ירושלים בשנת ‪ .1906‬בירושלים היו אז וגוניה‪ .‬כדי לשמור ולמסור את המורשת‬

‫כמה רבבות יהודים‪ ,‬חלקם מבני ׳הישוב היה הכרח בצד הרישום בתווים לבצע‬

‫הישן׳ שישבו בה מדורות ורובם יהודים גם הקלטות‪ ,‬וההקלטה היא באותם ימים‬

‫אשר זה מקרוב באו מן הגלויות השונות‪ ,‬אמצעי חדש‪ ,‬בן חמש־עשרה שנים בלבד‪,‬‬

‫עדה עדה בשכונתה הקטנה‪ ,‬חלקם בתוך והוא רק בראשית דרכו‪ .‬מן האקדמיה‬

‫חומות העיר העתיקה וחלקם בשכונות למדעים של וינה קבל אידלזון מכשיר‬

‫החדשות שמחוצה לה‪ .‬כל עדה שמרה הקלטה ובמשך השנים ביצע בו למעלה‬

‫עדיין על אורח חייה המסורתי‪ ,‬חגגה את מאלף הקלטות‪ .‬כמה מהקלטות היסטו­‬

‫חגיה‪ ,‬התפללה על פי נוסחה ושרה את ריות אלו נשתמרו עד היום‪ ,‬ולמרות‬

‫לחניה המסורתיים‪ .‬כאן נתגלה לאידלזון איכותן הגרועה‪ ,‬הן כיום נכס שלא יסולא‬

‫הצעיר אוצר בלום‪ ,‬׳אוצר נגינות ישראל'‪ ,‬בפז‪ .‬מכשיר ההקלטה — הפונוגרף של‬

‫תווים מימין לשמאל ‪i‬‬ ‫אדיסון — היה כבד ומסורבל‪ ,‬וטיב‬ ‫שרב המשותף להן אך רב גם השונה‪.‬‬
‫למעשה אפשר לראות בו גם את אבי‬ ‫ההקלטה עמד ביחס הפוך לגודל המכשיר‪.‬‬ ‫הוא היטה אוזן קשבת למיגוון העצום‬
‫החינוך המוסיקלי בארץ והראשון שהת­‬ ‫מכשיר ההקלטה הפחיד גם את המרו­‬ ‫שנגלה לפניו והחל בעבודת איסוף ענקית‬
‫מודד עם בעיית המינוח העברי־מוסיקלי‪:‬‬ ‫איינים‪ ,‬ועל כך סיפר אידלזון את הסיפור‬ ‫שנמשכה חמש־עשרה שנים‪ :‬לרשום ב­‬
‫הוא הוציא לאור ספרון ראשון בעברית‬ ‫הבא‪ :‬״התעסקותי בקליטות הנגינות ב־‬ ‫תווים‪ ,‬להקליט‪ ,‬לקבץ ולחקור את השפע‬
‫על יסודות התיאוריה המוסיקלית‪ ,‬וגם‬ ‫פונוגרם )פונוגרף( הביאה אותי אל התי­‬ ‫הרב הזה‪ .‬חלק מן הלחנים הכיר עוד‬
‫אם כיום אנו משתמשים במונחים שונים‬ ‫מנים ואחפוץ לקלט את נגינותיהם‪ .‬הם‬ ‫מאירופה — נגינות ה״אשכנזים״‪ ,‬אך כל‬
‫משלו הרי הוא החלוץ גם בשטח זה‪ .‬הוא‬ ‫פנו בשאלה אל הרב‪ ,‬והוא התיר להם‬ ‫מורשת יהדות המזרח היתה חדשה לו‪,‬‬
‫הציע ואף ניסה לכתוב תווים מימין ל­‬ ‫להכניס נגינות שאין במלים תוכן וכוונות‬
‫שמאל כדי שהתמליל שמתחתם ייקרא‬ ‫של קבלה‪ .‬התיר איפוא תפילות מפני‬ ‫ולה התמסר בתחילה‪.‬‬
‫בכיוון הטבעי של העברית‪ .‬כמה משירו־‬ ‫שאין בהן קבלה‪ ,‬ואסר ׳שירים׳ משום‬ ‫לא במקרה הקדיש את ראשית פעילותו‬
‫ניו מודפסים כך‪ ,‬ומי שינסה לשיר מהם‬ ‫תוכנם הקדוש‪ ,‬בהיות שאפשר כי הפו־‬ ‫לעדת יוצאי תימן‪ .‬אולי סמלי הדבר כי‬
‫ייווכח לדעת‪ ,‬כי אין זה קשה כלל וההת­‬ ‫נוגרם הוא בכוחות טמאים של רוחות‪.‬‬ ‫שנת הולדתו היתה גם שנת ראשיתה של‬
‫רגלות לכך מהירה למדי‪ .‬אך שיטה זו‬ ‫העליה התימנית הגדולה ארצה — שנת‬
‫לא נתקבלה וגם הוא חזר להדפיס תווים‬ ‫והנה באותו השבוע שהכניסו שני‬ ‫תרמ׳׳ב )‪ (1882‬שהיא עליית ׳אעלה בתמר׳‬
‫משמאל לימין‪.‬‬ ‫משוררים את נגינותיהם‪ ,‬שירי קבלה‪ ,‬ב־‬ ‫)יהודי תימן ראו באותיות שנה זו בהי­‬
‫לצד כל אלה עסק אידלזון גם בהלחנה‪.‬‬ ‫הפונוגרם‪ ,‬מתה אשתו של האחד וילדו‬ ‫פוכן כעין צו לעלות ארצה במועד זה(‪:‬‬
‫כמה משיריו אף נודעו בישוב והושרו‬ ‫של השני‪ .‬ובאותו השבוע חלם הרב‬ ‫כמאתים נפש באו אז מתימן וכולם‬
‫בפי רבים )עד היום רווח לחנו לשיר של‬ ‫ששני המשוררים שרו בביתי בהפונוגרם‬ ‫נשארו בארץ‪ .‬הם ישבו בכפר השילוח‬
‫נ‪ .‬ה‪ .‬אמבר ׳הלאה ירדן׳(‪ .‬כמו כן ניסה‬ ‫שירי קבלה‪ ,‬ונרמז לו שמגיפה ר״ל‬ ‫)סילואן( בתנאי עוני קשים‪ ,‬אך עמלו‬
‫כוחו ביצירת אופרה עברית )׳יפתח׳(‪.‬‬ ‫קשה כדי להתאקלם ולהשתלב בחיי ה­‬
‫בשנות מלחמת העולם הראשונה שימש‬ ‫)רחמנא ליצלן( תתחולל לרגלי זה‪.‬‬ ‫ישוב היהודי בירושלים‪ ,‬וזאת למרות‬
‫אידלזון תקופת־מה גם כמנצח על תזמו­‬ ‫תיכף קרא להמשוררים וישביעם ל­‬
‫רת הצבא התורכי בעזה‪.‬‬ ‫גלות לו את האמת‪ .‬המסכנים הללו היו‬ ‫קבלת פנים לא אוהדת שנכונה להם‪.‬‬
‫החומר הרב משירת העדות שהצטבר‬ ‫מוכרחים להודות על פשעם‪ .‬אז אסף‬ ‫אידלזון חקר את לשונם‪ ,‬את דרך היגוי‬
‫בינתיים בכתב תבע את פרסומו‪ ,‬והת­‬ ‫הרב את כל המשוררים אל בית הכנסת‬ ‫העברית בפיהם‪ ,‬ובעיקר את שירתם‪:‬‬
‫נאים בירושלים היו קשים‪ .‬כבר ב־‪1914‬‬ ‫וישביעם לפני ספר התורה שלא ישירו‬ ‫שירי התפילה‪ ,‬שירי החגים והמסיבות‬
‫הוציא אידלזון לאור בגרמניה את הכרך‬ ‫אל תוך הפונוגרם‪ ,‬ובכלל שלא ירבו‬ ‫ושירי הנשים‪ .‬במאמרו הראשון )לוח‬
‫הראשון מאוספו הגדול — ׳נגינות יהודי‬ ‫לשורר‪ .‬וכן אסור להצטלם מחשש רוחות‬ ‫הארץ‪ ,‬תרס״ט( ׳יהודי תימן וזמירותיהם׳‪,‬‬
‫תימן׳‪ ,‬אך מלחמת העולם הראשונה קטעה‬ ‫כבר פירסם כמה מימצאים וגם גולל בו‬
‫פעילות זו‪ ,‬ולשם הוצאת כל עשרת הכר­‬ ‫טמאות‪.‬״‬ ‫את תנאי חייהם הקשים‪ .‬בו גם רשם‬
‫כים של ׳אוצר נגינות ישראל׳ נאלץ‬ ‫לראשונה מבחר קטן מן השירים של‬
‫אידלזון לחזור לאירופה‪ .‬בשנים ‪—1924‬‬ ‫אידלזון היה לא רק חלוץ חקר המו­‬ ‫יהודי תימן‪ ,‬שכמה מהם הפכו מאז להיות‬
‫‪ 1932‬יצאו לאור בגרמניה כל עשרת ה­‬ ‫סיקה היהודית אלא גם אחד מחלוצי חקר‬ ‫נחלת הישוב העברי כולו‪ :‬אהבת הדסה‪,‬‬
‫הפולקלור המוסיקלי בעולם‪ ,‬שכן ממש‬ ‫אילן חן‪ ,‬שור דודי הדר צביה‪ ,‬אהוב‬
‫באותם שנים יצאו שני המוסיקאים ה­‬
‫דגולים בלה ברטוק וזולטן קודאי למפעל‬ ‫מהר המור‪.‬‬
‫האיסוף שלהם בכפרים הנידחים של הונ­‬

‫גריה וארצות הבלקן‪ ,‬וברוסיה נוסדה אז כרכים‪ :‬חמשת הראשונים מוקדשים ליה­‬
‫׳החברה למוסיקה יהודית עממית׳ אשר דות המזרח והם פרי מחקריו בירושלים‪,‬‬
‫חבריה עסקו בליקוט ורישום שירי העם ואילו חמשת האחרונים מוקדשים ליהודי‬
‫היהודיים של מזרח אירופה‪.‬‬
‫אירופה‪ .‬כל כרך מביא תחילה את נגי­‬
‫בשנת ‪ 1913‬יצא אידלזון לוינה והרצה נות התפילה והקריאה בתורה ואחר־כך‬
‫בפני האקדמיה למדעים על מימצאיו וגי­ סליחות‪ ,‬קינות וזמירות אחרות‪ ,‬פיוטים‬
‫לוייו תוך השמעת כמה מהקלטותיו משי­ ושירים המושרים בבית ובמשפחה‪ .‬הכרך‬
‫רי יהודי תימן וגם משל יהודי סוריה הראשון‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬מביא משירת‬
‫ופרס )אלה נתפרסמו בדפוס בשנת תימן; השני — משירת יהודי בבל; ה­‬
‫‪ .(1917‬את שנות מלחמת העולם הרא­ שלישי — של יהודי פרס‪ ,‬בוכרה ודגס־‬
‫שונה ואת השנים הראשונות של המנדט טאן; הרביעי — של ספרדי המזרח;‬
‫הבריטי עשה אידלזון בירושלים ובנוסף החמישי — של יהודי מרוקו; הששי‬
‫לפעולת המחקר שלו‪ ,‬שהלכה ונתרחבה‪ ,‬והשביעי — של יהודי גרמניה‪ ,‬ושלושת‬

‫‪12‬‬