Page 14 - etmol 28

‫הפייטן‬
‫האמיען‬

‫ממדבריו‬

‫ערב‬
‫מאת יהודה ניני‬
‫שמואל בן עדיה היה ראש שבט‬

‫יהודי במדבר ערב‪ ,‬משורר‬
‫נדיב ולוחם נועז‬

‫את גינוני תרבות השירה המדברית‪ ,‬על‬ ‫לאט לאט נאחזו יהודים מארץ‪-‬ישר‪-‬‬ ‫אין אנו יודעים מתי החלו היהודים‬
‫מבניה ודימוייה‪ .‬בשירה השבטית הוב­‬ ‫אל בנאות המדבר שלאורך ׳דרך הבש­‬ ‫להתיישב בחצי האי ערב‪ .‬האגדה ה­‬
‫לטו הערכים התרבותיים והחברתיים ש­‬ ‫מים׳ ובשוליה‪ .‬דומה כי מעדת סוחרים‬ ‫מוסלמית תולה את ראשית ישובם עוד‬
‫השבט היה אמון עליהם‪ :‬עוז‪ ,‬גבורה‪,‬‬ ‫הפכו שוב לשבטי חקלאים הנסמכים‬ ‫בימי יציאת מצרים ; אגדת היהודים‬
‫נדיבות ובוז למוות‪ ,‬כל אלה עוצבו ב­‬ ‫בעיקר על דקליהם הפוריים‪ .‬כך הופ­‬ ‫יוצאי תימן מפולגת‪ :‬יש הסוברים ש­‬
‫מתכוני שירת ההתפארות‪ ,‬הלעג לאויב‬ ‫כים הם לאדוני נווי‪-‬המדבר חיג׳אז ורוב‬ ‫ראשית הישוב היהודי בימי מלכות‬
‫וליריב‪ ,‬הקינה על מות האהוב ונדודי‬ ‫הנווים היו בידי יהודים‪ .‬אנו מוצאים‬ ‫שבא ; יש אומרים‪ ,‬עם חורבן בית‬
‫האהובה‪ ,‬השבח לנדיב ועוד‪ .‬המעט ש­‬ ‫ישובים יהודים בואדי סירחאן שבדרום‬ ‫ראשון ; ויש אומרים — עם חורבן‬
‫נותר לנו משירת יהודי חיג׳אז )ואף‬ ‫עבר־הירדן המזרחי‪ ,‬ישוב‪-‬דייגים באי­‬ ‫בית שני‪ .‬אגדה אחרת קושרת את‬
‫מעט זה שרוי מקצתו במחלוקת( מראה‬ ‫לת‪ ,‬חקלאים בקנא‪ ,‬תבון‪ ,‬פדן‪ ,‬ואדי‬ ‫שארית הישוב היהודי לתקופתו של‬
‫לנו בעליל שיהודים אלו לא נפלו ב­‬ ‫אל קורא‪ ,‬ח׳ייבר‪ ,‬יתריב )מדינה(‪ ,‬הג׳‪-‬‬ ‫המלך הכשדי אבונאיד‪ ,‬שמלך במאה‬
‫כשרון השירה שלהם משכניהם הער­‬ ‫ראן ותימן‪ .‬בהיותם בעלי תרבות ומסו­‬
‫בים‪ :‬כחוד חרבם כן הוד לשונם ב­‬ ‫רת שבטית‪ ,‬לא היה קשה להם להפוך‬ ‫השביעית‪.‬‬
‫שירי הלעג‪ ,‬וכמעוז טירותיהם וגובהן‬ ‫ולסגל לעצמם את התרבות השבטית‬ ‫קשה להכריע בדבר‪ ,‬שכן אגדה‪-‬‬
‫שרווחה בחצי האי ערב‪ ,‬שכן מכל ה­‬ ‫אגדה וטעמה‪ .‬בעינינו נראית ההשערה‬
‫כן רוממות רוחם בשירה‪.‬‬ ‫תרבויות שהקיפו את השבטים העברים‬ ‫שהישוב היהודי בחצי‪-‬האי ערב נשתקע‬
‫מכל שבטי היהודים בחצי האי ערב‬ ‫חקדמונים‪ ,‬תרבות חצי האי ערב היתה‬ ‫במקום בשלבים־שלבים‪ ,‬לאמור‪ ,‬מעין‬
‫נתפרסם בימינו שבט בני קוריטה‪ ,‬ב­‬ ‫התיישבות‪-‬התנחלות זוחלת של משפ­‬
‫זכות שירו של שאול טשרניחובסקי‬ ‫הקרובה יותר אליהם ברוחח‪.‬‬ ‫חות סוחרים יהודים אשר התיישבו ל­‬
‫׳האחרון לבני קוריטה׳‪ .‬כן נתפרסמו‬ ‫אורך דרך המסחר החשובה ביותר ב­‬
‫שכניו השבטים היהודים בני נדיר ובני‬ ‫מסורת השירה‬ ‫עולם העתיק‪ ,‬היא ׳דרך הבשמים׳ או‬
‫קינוקאע שישבו במדינה ובנווי‪-‬המדבר‬ ‫׳דרך הלבונה׳‪ ,‬אשר קשרה בין הודו‬
‫שבטים יהודים אלה סיגלו לעצמם‬ ‫וארצות המזרח הרחוק ובין הארצות‬
‫השוכנות לחופו של הים‪-‬התיכון באגנו‬
‫המערבי‪ .‬דרך זו היתה עורק חיים חשוב‬
‫ביותר בימים ההם‪ ,‬שכן לאורכה הועב­‬
‫רו כמויות גדולות של תבלינים‪ ,‬שהיו‬
‫מרכיב חשוב בשימור הבשר באירופה‬

‫של אז‪.‬‬

‫‪14‬‬