Page 10 - etmol 28

‫קוב‪ ,‬וילנה ולובלין הגיע מספר היהודים‪ ,‬לפי מפקד שנערך‬ ‫השער לרחוב היהודים בעיר לובלין‬
‫ב־‪ ,1931‬לכ־‪ 30‬אחוז מכלל התושבים‪.‬‬
‫במחצית השניה של המאה הי״ט‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בפולין הקונ־‬
‫בכל מקומות יישובם שקקו חיים יהודים רבי תוכן‪ ,‬שקיבלו‬ ‫גרסאית‪ ,‬שהיתה תחת שלטון רוסיה‪ ,‬גבר עול השיעבוד‪.‬‬
‫ביטויים בתחומים שונים ‪ :‬עתונות יהודית ענפה ביידיש‪,‬‬ ‫הפולנים הרימו פעמיים את נס המרד‪ ,‬ובין היהודים נמצאו‬
‫עברית ופולנית זכתה לקהל קוראים רב; ספרות גדולה ב­‬
‫יידיש‪ ,‬עברית ופולנית‪ ,‬בפרוזה ובשירה‪ ,‬תיאטרונים ופעילות‬ ‫פטריוטים נאמנים‪ ,‬שתמכו במורדים ואף לחמו בשורותיהם‪.‬‬
‫אמנותית מגוונת‪ ,‬הוסיפו נדבכים חשובים להתפתחותה של‬ ‫במחצית השניה של המאה הי״ט ובמאה העשרים‪ ,‬כשגברה‬
‫התרבות היהודית בפולין‪ .‬רשת חינוך ענפה‪ ,‬שכללה בתי־ ספר‬ ‫התסיסה הפוליטית בשתי האימפריות‪ ,‬האוסטרית והרוסית‪,‬‬
‫עממיים ותיכוניים‪ ,‬עיוניים ומקצועיים והקיפה עשרות אלפי‬ ‫והועלו תביעות לדמוקרטיזציה של השלטון‪ ,‬העלו אף היהודים‬
‫תביעות להכרה בזכויותיהם כאזרחים וכמיעוט בעל ייחוד‬
‫תלמידים יהודים‪ ,‬תרמה הרבה לחינוכו של הדור הצעיר‪.‬‬ ‫משלו‪ .‬נציגים בודדים מקרבם נבחרו לפרלמנט האוסטרי‬
‫הרחוב היהודי היה משופע במפלגות פוליטיות‪ ,‬מ׳הבונד׳‬
‫השמאלני עד הציונים על פלגיהם השונים ועד ׳אגודת יש­‬ ‫ול׳דומה׳ הרוסית‪.‬‬
‫ראל׳ הדתית‪ .‬בתנועות הנוער היו אלפי נערים ונערות;‬ ‫במלחמת העולם הראשונה סבלו היהודים שישבו בחלקיה‬
‫תנועת ׳החלוץ׳ הקימה חוות־הכשרה ברחבי המדינה‪ ,‬בהם‬ ‫המזרחיים של פולין ובגליציה תלאות רבות‪ ,‬מאחר ששטחים‬
‫התחנכו גרעיני חלוצים לקראת עלייתם ארצה‪ .‬פרחו חיים‬
‫תורניים ודתיים מגוונים — ישיבות‪ ,‬חצרות ׳צדיקים׳ שאליהן‬ ‫אלה שימשו אזורי קרבות ועברו מיד ליד‪.‬‬
‫נהרו חסידים באלפיהם‪ ,‬ספרות תורנית ענפה‪ .‬יהודי פולין‬ ‫ברפובליקה הפולנית‪ ,‬שקמה אחרי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫השתתפו גם באורח פעיל בחיים הפוליטיים של המדינה‪ .‬ואף‬ ‫התרכז הישוב היהודי הגדול ביותר באירופה‪ ,‬שהגיע בשנות‬
‫העשרים לכדי שלושה מיליון וחצי נפש; כ־‪ 10‬אחוז מאוכ־‬
‫הקימו נציגות פרלמנטרית משלהם בבתי־הנבחרים‪.‬‬ ‫לוסית המדינה‪ .‬בערים הגדולות‪ :‬וארשה‪ ,‬לודז‪ ,‬למברג‪ ,‬קרא־‬
‫שנות העשרים תחילתן בגל של פוגרומים‪ ,‬שפגעו ביהודים‬
‫בעשרות מקומות ישוב‪ .‬המצב הכלכלי הקשה ומדיניותה‬ ‫בית־הכנסת מהמאה ה־‪ 17‬בעיר לאנצוט‬
‫הכלכלית ‪ W‬הממשלה‪ ,‬שהפלתה לטובה את הכפר על פני‬
‫העיר‪ ,‬פגעו במיוחד בשכבות רבות של האוכלוסיה היהודית‪,‬‬
‫שהיתה ברובה יושבת ערים‪ .‬רבים מהם חיפשו מיקלט בהגירה‬
‫לארצות המערב ואחרים עלו לארץ־ישראל‪ ,‬כשחלקם רב‬

‫בעיקר בעליה הרביעית‪.‬‬

‫שוב פוגרומים‬

‫עם עליית הנאצים לשלטון וההתקרבות הפולנית־גרמנית‬
‫בשנת ‪ 1934‬ניכרת החמרה במדיניות האנטי־יהודית של‬
‫השלטונות‪ ,‬שנתנו גושפנקה רשמית לדחיקת רגליהם של‬
‫היהודים מהכלכלה הפולנית‪ ,‬וההסתה האנטי־יהודית התגברה‪.‬‬
‫גל של פוגרומים שטף את ערי פולין ועיירותיה ובפרעות‬

‫אלה נהרגו בשנים ‪ 500 1939—1934‬יהודים וכ־‪ 5,000‬נפצעו‪.‬‬
‫הימין הקיצוני העלה סיסמאות של סילוק היהודים מפולין‪,‬‬
‫והממשלה הפולנית חיפשה פתרון לבעיות המדינה בדרך של‬
‫עידוד הגירת היהודים מתוכה וחיפוש מקומות קליטה בשבילם‬

‫ברחבי העולם‪.‬‬
‫הלחצים‪ ,‬האיומים הפגיעות הפיסיות ותחיקה אנטי־יהודית‬
‫בסוף שנות השלושים‪ ,‬החמירו את מצבם של היהודים‪ ,‬עד‬
‫שנעשה קשה מנשוא‪ .‬בספטמבר ‪ ,1939‬עם פרוץ מלחמת‬
‫העולם השניה‪ ,‬נכבשה פולין בידי הגרמנים והרוסים‪ .‬תוך‬
‫הסוואות שונות החלו אז הגרמנים בביצוע ׳הפתרון הסופי׳‪,‬‬
‫השמדת יהודי אירופה ויהודי פולין בכללם‪ .‬קימעה־קימעה‬
‫הבשילה בקרב היהודים ששרדו בגיטאות‪ ,‬וביחוד בקרב‬
‫חברי תנועות הנוער‪ ,‬המחשבה על התנגדות מזוינת‪ .‬פרצו‬
‫מרידות בגיטאות ומרד גיטו־ וארשה הפך לסמל של גבורה‬

‫יהודית‪.‬‬

‫עם תום המלחמה נתלקטו בפולין שרידי השואה‪ ,‬רבבות‬
‫בודדות מתוך שלושה מיליון וחצי היהודים שנותרו בחיים‪.‬‬
‫מיעוטם ניסו לשקם את החיים היהודיים בפולין‪ ,‬עד שבא‬
‫גל של אנטישמיות וטפח על פניהם‪ .‬אלה נוספו על היוצאים‬

‫עם ה׳בריחה׳‪ ,‬שמגמת פניה היה לארץ־ישראל‪.‬‬
‫לאחר מלחמת ששת הימים בא למעשה הקץ לשריד האחרון‬
‫של חיים יהודיים בפולין‪ .‬רק מתי־מעט‪ ,‬שאינם ניכרים כמעט‬
‫ביהדותם‪ ,‬נותרו במדינה‪ ,‬ואתם שרדו פה ושם בתי־ כנסת ובתי‬
‫קברות‪ ,‬עדים אילמים לישוב יהודי מפואר‪ ,‬שהיה קיים אלף‬
‫שנים‪ ,‬כעדות המשורר יצחק קצנלסון‪ :‬״אבוי לי‪ ,‬תם הכל‪...‬‬
‫היתה אומה והיא איננה עוד‪ ,‬היתה אומה והיא אינה‪...‬‬

‫חסל ! ״‬

‫‪10‬‬