Page 9 - etmol 28

‫ועד ארבע ארצות‬ ‫וויליגיה הקאלישאית על היהודים בכל המדינה ועודד את‬
‫בואם של יהודים נוספים‪ ,‬שחיפשו מקלט מפני נוגשיהם ב­‬
‫הקהילות‪ ,‬שהתקשו לטפל בבעיות הרבות שנערמו בפניהן‬ ‫מערב אירופה‪ .‬בשנים הבאות אישרו מלכי פולין את הפריווי־‬
‫ביחסיהן עם השלטונות‪ ,‬התלכדו במשך הזמן לפעילות משו­‬
‫תפת במסגרת הנהלות גליליות־ארציות‪ .‬מגמה ריכוזית זאת‬ ‫לגיות מחדש‪.‬‬
‫התגבשה ולבשה צורות שונות בהתוועדויות בירידים האר­‬
‫ציים בלובלין וביארוסלאב‪ ,‬ששימשו מקום מפגש לסוחרים‪,‬‬ ‫רבבות יהודים במאות ישובים‬
‫לאנשי כספים‪ ,‬לראשי הקהילות ולדייניהן‪ .‬התפתחויות אלו‬
‫הביאו במחצית השניה של המאה המאה הט״ז להקמת ועד‬ ‫הישוב היהודי בפולין גדל והלך‪ .‬בסוף המאה הט״ו ידועים‬
‫כלל־ארצי‪ ,‬הוא ׳ועד ארבע ארצות׳ — פולין־גדול‪ ,‬פולין־‬ ‫לנו כששים מקומות שישבו בהם יהודים ומספרם נאמד בעש­‬
‫רות אלפים‪ .‬במאה הי״ז ישבו היהודים במאות ישובים ברחבי‬
‫קטן‪ ,‬ווהלין‪ ,‬והגלילות שבדרום פולין‪.‬‬
‫ועד ארבע ארצות היה הרשות העליונה והמנהיגה של יהודי‬ ‫המדינה ומספרם נאמר ברבבות רבות‪.‬‬
‫פולין‪ .‬הוא עמד בקשר עם שלטונות המדינה‪ ,‬נשא ונתן אתם‬ ‫היהודים שהתיישבו בפולין המתפתחת‪ ,‬בעלי נסיון משקי‬
‫על גובה המסים ובידו הופקדה האחריות לגבייתם‪ .‬כמו־כן‬ ‫וקשרים כלכליים ובידיהם מקצת הונם שצברו בארצות מושבם‬
‫התקין תקנות‪ ,‬שבאו להסדיר ענייני כלכלה‪ ,‬חינוך ואורחות‬ ‫הקודמות‪ ,‬מצאו קרקע פוריה ליוזמותיהם הכלכליות‪ .‬הם‬
‫חיים בקרב יהודי הארץ‪ .‬היישוב היהודי עשה גם ללימוד‬ ‫שלחו ידם במסחר על כל ענפיו‪ .‬בסחר פנים מכרו תוצרת‬
‫התורה‪ .‬יהדות פולין‪ ,‬שהיתה בתחילה עניה בדברי תורה‪,‬‬ ‫חקלאית ומוצרי מלאכה וחרושת‪ ,‬בסחר חוץ הפעילו את דרכי‬
‫הפכה במאות הט״ז—י״ז למרכז התרבותי והרוחני היהודי‬ ‫המסחר הבינלאומית העוברות במדינה‪ ,‬כשהם מייצאים סחורות‬
‫חקלאיות ומוצרי יער ומייבאים מוצרים מוגמרים שונים‪ .‬קצתם‬
‫החשוב ביותר‪.‬‬ ‫חכרו הכנסות ציבוריות שכללו גביית מסים ומכסים‪ ,‬קצתם‬
‫הישוב היהודי‪ ,‬שהלך וגדל בשטחי המזרח של המדינה‪,‬‬ ‫התפרנסו מעסקי אשראי וקצתם עבדו כבעלי‪-‬מלאכה במק­‬
‫נקלע בין הפטיש והסדן‪ .‬בהיותו משרת את האציל וחוסה‬ ‫צועות שונים‪ .‬ההצלחה האירה פנים ביחוד לעוסקים במסחר‬
‫בצילו‪ ,‬ראו בו האיכרים את המנצל‪ ,‬המשמש כמכשיר לשיע־‬ ‫ובענייני כספים‪ .‬בנקאים וסוחרים יהודים עשירים באו בקש­‬
‫בודם‪ .‬בשעת משבר שבאה באמצע המאה הי״ז‪ ,‬כשפרץ ב־‬ ‫רים עם מלכים ואצילים וידעו גם להפעיל את השפעתם‬
‫‪ 1648‬מרד הקוזקים בראשות חמלניצקי‪ ,‬יצא זעמם נגד היהו­‬
‫דים‪ .‬בפרעות אכזריות‪ ,‬הידועות כגזירות ת״ח—ת״ט‪ ,‬נרצחו‬ ‫ולהשתדל למען אחיהם‪.‬‬
‫אלפי יהודים בטבח איום מלווה שוד וביזה‪ ,‬שהביא להשמדת‬ ‫החסות שהובטחה ליהודים על‪-‬ידי שליטי המדינה ב׳כתבי‬
‫קהילות יהודיות רבות בשטחיה המזרחיים של פולין‪ .‬פליטי‬ ‫הקיום׳ הועמדה במבחן המציאות בחיי יום־יום‪ .‬ההתנגדות‬
‫הזירות שנמלטו למערב המדינה נפגעו שם במלחמות הפו­‬ ‫כלפיהם בקרב האוכלוסיה הפולנית התחזקה בהשפעת הכנסיה‬
‫לנים נגד צבאות זרים ששטפו את אדמות פולין‪ .‬פליטים רבים‬ ‫הקתולית‪ .‬אנשי הכנסיה אף לא נמנעו מלטפול על היהודים‬
‫עלילות דם‪ .‬תעמולת האיבה נקלטה בעיקר על־ידי המעמד‬
‫ברחו למערב אירופה ומצאו מקלט בקהילות יהודיות שם‪.‬‬ ‫הבינוני‪ ,‬הסוחרים ובעלי המלאכה בעיר הפולנית‪ ,‬שפעלו‬
‫ההתעוררות המשיחית‪ ,‬עם הופעת שבתי צבי‪ ,‬מצאה לה עד‬ ‫לדחיקת רגלי היהודים‪ .‬אולם תושייתם של היהודים עמדה‬
‫מהרה חסידים בקרב יהודי פולין וכגודל האמונה כך היה‬ ‫להם והם הצליחו למצוא מקומות מחיה חדשים באחוזותיהם‬
‫גודל האכזבה עם בוא הידיעות על התאסלמותו של שבתי‬ ‫של האצילים‪ ,‬בעיקר באזורים המזרחיים של המדינה‪ .‬שטחי‬
‫צבי‪ .‬בימי משבר קשים אלה תש כוחה של המנהיגות בקהילות‬ ‫החקלאות של האצילים הפולניים במקומות אלו ידעו עתה‬
‫והתמוטטו אשיות מוסדותיה המרכזיים‪ .‬הללו לא יכלו לעמוד‬ ‫תקופת פריחה‪ ,‬עקב הביקוש הגובר לתוצרת החקלאית הפו­‬
‫עוד בפני הקשיים הרבים שנערמו מולם ונאנקו תחת העול‬ ‫לנית‪ ,‬שהושטה לאורך הנהר ויסלה אל דאנציג ומשם לארצות‬
‫הכספי שרבץ על הקהילות‪ .‬כשנוכחו השלטונות בירידת מע­‬ ‫אירופה‪ .‬אל היהודים שעברו לאחוזות האצילים שבמזרח‬
‫מדם של מוסדות ההנהגה היהודית בעיני היהודים עצמם‪,‬‬ ‫המדינה — בגליציה‪ ,‬בווהלין ובפודוליה — הצטרפו גם‬
‫ומשפסקו אלה להיות מקור נאמן להבטחת ההכנסות מהמסים‪,‬‬ ‫מהגרים יהודים נוספים‪ ,‬שהגיעו ממערב אירופה‪ ,‬ומפת הישו­‬
‫החליטו בשנת ‪ 1764‬לבטל את ועד ארבע ארצות‪ .‬כך באו‬
‫לקיצן מאתים שנות פעילותו של המוסד האוטונומי רב־‬ ‫בים היהודיים בפולין הלכה והתרחבה‪.‬‬
‫היהודים היושבים בערים ובעיירות התרכזו ב״רחוב היהו­‬
‫הפעלים של יהודי פולין‪.‬‬ ‫דים״‪ ,‬שהיה מעין שכונה לעצמה‪ .‬הם התגוררו רובם בבתי‬
‫הביקורת על סדרי החכירה וההנהגה בקרב הציבור היהודי‬ ‫עץ‪ ,‬כשהצפיפות הגוברת מאלצת אותם למצוא פתרונות‬
‫והתסיסה המשיחית שלא באה על סיפוקה‪ ,‬שימשו רקע לצמי­‬ ‫למצוקת הדיור על־ידי קירוב הבתים ואף קריעת חלונות‬
‫חת החסידות‪ .‬בהשפעת אישיותו של ר׳ ישראל בעל שם טוב‬ ‫בחומת העיר תוך בניית דירות בסמוך לה‪ .‬במרכז השכונה‬
‫)הבעש״ט( ותלמידיו התלכדו בהמונים בתנועה החדשה‪ .‬מויל­‬ ‫הקימו את בית־הכנסת‪ .‬בדרך כלל נבנה בית־הכנסת מעץ‪,‬‬
‫נה‪ ,‬המרכז התורני הגדול‪ ,‬יצאה ההתנגדות לחסידים‪ ,‬שהיתה‬ ‫אך לעתים נבנה כמבצר‪ ,‬סמוך לעומת העיר או מחוצה לה‪,‬‬
‫רצופה פולמוס חריף בין הצדדים ולוותה בהטלת חרמות‪.‬‬
‫כדי שישמש גם להתגוננות בשעת סכנה‪.‬‬
‫בראש המתנגדים עמד ר׳ אליהו הגאון מוילנה )הגר״א(‪.‬‬ ‫שפת הדיבור היתה יידיש‪ ,‬שהובאה מאשכנז כשהיא מתו­‬
‫בלת במלים עבריות‪ .‬העברית שימשה לתפילה וכן נשארה‬
‫חלוקת פוליו‬
‫לשון חכמים בכתיבתם ובתקנותיהם של ראשי העדה‪.‬‬
‫האנארכיה שהשתלטה על המדינה הפולנית במאה הי״ח‪,‬‬ ‫חיי העדה בשכונה היהודית התנהלו בידי הקהילה המקומית‬
‫קשייה הכספיים והמחלוקת הפנימית בתוכה עשו אותה טרף‬ ‫ובראשה ראשי הקהל ופרנסיו‪ ,‬שנבחרו לכהונתם מטעם הצי­‬
‫קל לשכניה‪ ,‬שחלקו בשלהי המאה הי״ח את אדמותיה והיא‬ ‫בור ולידם שימשו בעלי תפקידים שונים‪ .‬ראש־וראשון בין‬
‫חדלה להתקיים כמדינה עצמאית‪ .‬אחרי החלוקה מצאו יהודי‬ ‫בעלי התפקידים היה הרב‪ ,‬שישב־ראש בדין‪ ,‬ואחריו ראש‬
‫פולין עצמם מרוכזים רובם בשטחים שעברו לידי האימפריה‬ ‫הישיבה‪ ,‬דרשן‪ ,‬סופר הקהל ושמשים שונים‪ .‬הוצאות הקהילה‬
‫על ניהול ענייניה ותשלום המסים לשלטונות באו מן המסים‬
‫האוסטרית והקיסרות הרוסית‪.‬‬ ‫הישירים וממסי עקיפין‪ ,‬שנגבו מבני הקהילה על יסוד הערכת‬
‫מצב היהודים שבאו תחת השלטון האוסטרי היה טוב מזה‬ ‫רכושם וגובה הכנסותיהם‪ .‬על־יד הקהילות נתקיימו גם איר־‬
‫של אחיהם בשטחים שעברו לידי רוסיה‪ ,‬והוא השתפר עוד‬ ‫גונים בעלי מטרות הומאניטריות או דתיות‪ ,‬ובעלי־המלאכה‬

‫היהודים הקימו אגודות וחברות משלהם‪.‬‬

‫‪m fm a m m m m‬׳‬