Page 13 - etmol 28
P. 13
על מבר הרצל) ! .ר׳ יהודה הלף( האחרונים — של יהודי מזרח אירופה
תפילות •,שירי עם ,שירי חסידים.
גד יד iו בם פ ש ביות לב ס מי פ ה כם פ ה
במקביל למפעל גדול זה של הוצאה
~----«a—Tוי J־־ 1--- -j—_._------״״-i- לאור החל אידלזון ב־ 1924להורות ב־
ארה״ב ויסד בקולג׳ העברי שבסינסינטי
m -S מחלקה למוסיקה וליטורגיה יהודית .ב־
ארצות־הברית גם הופיעו שני ספריו
החשובים באנגלית על ׳המוסיקה היהודית
בהתפתחותה ההיסטורית׳ שהם ספרי יסוד.
בשנותיו האחרונות לקה אידלזון ב
שיתוק ומחלתו המתגברת אילצה אותו
לעבור ב־ 1937לדרום־אפריקה ,שם חי
את שנת חייו האחרונה בקרב משפחתו
ושם גם נפטר ב־ 14באוגוסט .1938
פעילותו של אידלזון מדהימה בהי
קפה ובגיוונה הרב .מפעלו היה מפעל
יחיד של ׳משוגע-לדבר׳ .הוא החל בו
לפי יוזמתו ובתיכנונו בלבד ,ללא כל
תמיכה אקדמית או מוסדית וכמעט ללא
עזרה כספית .הוא חי ופעל בארץ-יש-
ראל בשנים הקשות ביותר של סוף ה
שלטון העותומני וראשית השלטון ה
בריטי ולמרות כל הקשיים הצליח לבצע
לבדו מפעל ענק שאין לו אח ודוגמה
עד היום .לאחר מותו נמשך בארץ מפ
עלו בידי כמה חוקרים צעירים ממנו;
רוברט להמן חקר את המוסיקה של
כמה עדות בירושלים בשנים —1935
,1939וזאת כבר במסגרת האוניברסיטה
העברית; ולאחר מלחמת העולם השניה
ובשנים הראשונות למדינה המשיכה ב
מפעל פרופ׳ אדית גרזון-קיוי ,גם זאת
במסגרת האוניברסיטה ,כאשר אמצעי
ההקלטה הולכים ומשתפרים ,המסגרות
האירגוניות ברורות ומוגדרות והמדינה
ומוסדותיה מסייעים ככל יכולתם .בימינו
ממשיכים במחקר במרכז לחקר המוסי
קה היהודית שבאוניברסיטה העברית
וכן בחוגים למוסיקולוגיה באוניברסי
טאות אחרות.
אך מפעלו החלוצי של אידלזון הוא
היסוד לכל מה שבא אחר-כך .הוא היה
חלוץ גם בחקר המקאמות הערביות ,ב
הוצאה לאור של שירת תימן ,במחקר
משווה של טעמי המקרא בעדות השו
נות; הוא גילה את הקשר בין המוסי
קה הליטורגית הנוצרית והיהודית .ל
מעשה ,הוא אבי חקר המוסיקה היהו
דית בישראל.
כם .ת־ו ב מה עמוד מחוברת מנגינות של אידלזון
13