Page 5 - etmol 28

‫אשכנז המסולסל והמתוקן‪ ,‬כפי אשר נהוג בימינו‪ ,‬לתועלת‬ ‫הביניים עד לסגנון רבני‪ .‬מעשה רב היה‪ ,‬כשהוציא עם רעו‪,‬‬
‫הילדים הרכים״‪ .‬שלמה דובנא‪ ,‬שהיה מורה לילדי מנדלסון‪,‬‬ ‫טוביה בוק‪ ,‬את כתב־העת העברי הראשון בספרות העברית‬
‫הפציר במנדלסון להוציא את התרגום לרשות הרבים‪ ,‬וכך‬ ‫החדשה ‪ :‬׳קהילת מוסר׳‪ ,‬שהחל להופיע ב־‪ 1750‬או כמה שנים‬
‫נוצרת שותפות בין שניים אלה למפעל של הוצאת התורה‬
‫בצירוף תרגום לגרמנית )באותיות עבריות( וביאור עברי‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪.‬‬
‫שניהם הוציאו פרוספקט )אמשטרדאם תקל״ח—‪ (1778‬בשים‬ ‫בפתח החוברת הראשונה של העתון בולט הימנון מפואר‬
‫׳עלים לתרופה׳‪ .‬מנדלסון עצמו תירגם את כל התורה לגרמנית‪,‬‬ ‫לטבע‪ ,‬בהימנון זה אפשר להכיר את עקבות זרם ׳השיבה‬
‫פירש• את ספר בראשית וכן נבלעו פירושי מנדלסון בכלל‬ ‫לטבע׳‪ ,‬שהסתאב לאחר מכן‪ ,‬אם בספרות ואם בחיים‪ .‬כרגיל‬
‫ביאוריהם של האחרים‪ ,‬שכן היה העורך הראשי‪ .‬למפעל זה‬ ‫מבקש מנדלסון ״הכשר״ בהסתכלות זו בטבע בדברי חז״ל‪,‬‬
‫חוסיף מנדלסון מבוא כללי בעברית‪ ,‬שיצא גם כקונטרס לחוד‪,‬‬ ‫שהוא מביאם במוטו‪ .‬לאחר מכן באה השירה בניב מקראי‬
‫בשם ׳אור לנתיבה׳ )כסלו תקמ״ג—‪ .(1782‬התרגום וה׳ביאור׳‬ ‫טהור‪ .‬לפנינו פאסטוראלה‪ ,‬שהיתה לאחר מכן דגם לכמה‬
‫חיו פתח לאסכולה שלמה של מהדירים‪ ,‬מתרגמים ומבארים‪,‬‬ ‫מסופרי עברית‪ ,‬אף שכבר היה מעין דגם זה ב׳מגדל עוז׳‬
‫במשך עשרות בשנים‪ ,‬במזרח ובמערב‪ ,‬והם שפתחו את תקו­‬ ‫ו׳לישרים תהילה׳ של ר׳ משה חיים לוצאטו )רמח״ל(‪ .‬ב­‬
‫פת ההשכלה היהודית‪ .‬לא מעט בהשפעת תרגום זה הוחל‬ ‫מאמר אחר מפרסם מנדלסון תוכחה על עזיבת העברית )כבר‬
‫בלימוד שיקוד של העברית ודקדוקה וכן ננקטה הלשון המק­‬ ‫אז!( ‪ :‬״ראה ראיתי אחינו בני ישראל עזבו לשוננו הקדושה‬
‫ראית כלשון הלגיטימית היחידה בתקופת ההשכלה העברית‪,‬‬ ‫והיטב חרה לי‪ .‬לא ידעתי איכה נהיתה הרעה הזאת‪ .‬מה ראו‬
‫אף שמנדלסון עצמו‪ ,‬כנזכר‪ ,‬השתמש גם ברבדי־לשון אחרים‪.‬‬ ‫על ככה ומה הגיע אליהם — להשליך ארצה עטרת גאות‬
‫מנדלסון זכה בסוף ימיו לכינונה של החבורה‪ ,‬שהוציאה‬ ‫צבי תפארתם‪ ,‬הלא היא המובחרת שבלשונות״‪ .‬והוא מוסיף‪,‬‬
‫לאור את ׳המאסף׳‪ ,‬כתב־העת התקופתי לספרות העברית על‬ ‫שיש ללמוד מאומות העולם‪ ,‬ש״לא נחו ולא שקטו עד הרחיבו‬
‫כל סוגיה המרובים‪ .‬זוהי הראשית לספרות העברית בתקופת‬
‫ההשיכלה‪ ,‬שרבה היתח השפעתוז על דורות אחדים‪ .‬כך אפשר‬ ‫גבול לשונם — ולמה לא נעשה כמוהם ?״‬
‫לומר‪ ,‬שמנדלסון היה גורם עיקרי בהתפתחות הלשון העברית‬
‫דגם ליכולת העברית‬
‫והספרות העברית בדורות האחרונים‪.‬‬
‫מנדלסון אף השתמש• ביידיש‪ ,‬במכתבי־עסק ובעיקר ל­‬ ‫אנו מוצאים בחוברת‪ ,‬ליד דברי־מוסר‪ ,‬גם דגם לכוחה של‬
‫ארוסתו פרומט גוגנהיים‪ ,‬אותה נשא לאשה ב־‪ .1762‬גורל‬ ‫העברית בהעתקת מיטב ספרות העולם‪ .‬לפנינו תרגום חופשי‬
‫טרגי מונה לצאצאיו‪ ,‬שרובם ככולם המירו דתם‪ ,‬מהם לדת‬ ‫לקטעים מהספר‪ ,‬שהיה מהמפורסמים ביותר אז ובמשך דורות‬
‫הפרוטסטנטית ומהם לדת חקאתולית‪ ,‬אבל רק אחרי מותו‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪ ,‬׳הרהורי ליל׳ לאדוארד יאנג‪ .‬לא ייפלא איפוא‬
‫נחתום דברינו בסיפור‪ ,‬שיש בו לא מעט מגילוי התמורה‬ ‫שרעי מנדלסון ותלמידיו הקדישו לאחר מכן רוב מאמצים‬
‫בתרגומים מספרות העולם‪ ,‬ובעיקר מגרמנית‪ ,‬לעברית‪ ,‬שכן‬
‫הגורלית שחלה בעמנו בדורות האחרונים‪.‬‬ ‫ניתן כאן להראות‪ ,‬שאין העברית דלה לעומת הלשונות והספ־‬
‫בינואר ‪ 1770‬קיבל מנדלסון מכתב מ׳איש רם־המעמד׳‪,‬‬
‫שיעד היום לא הצליחו לזהותו‪ ,‬שבו נשאל מנדלסון לדעתו ב­‬ ‫רויות המודרניות‪.‬‬
‫דבר האפשרות להקמת מדינה יהודית בארץ־ישיראל‪ .‬מנדלסון‬ ‫כתלמידו של הרמב״ם שלאורו הלך כל הימים‪ ,‬הוציא‬
‫השיב‪ ,‬שאינו מאמין שהעם היהודי יוכל לגייס אמצעים כס­‬ ‫מנדלסון את ספרו של הרמב״ם בתורת הלוגיקה‪ ,‬הלא הוא‬
‫פיים כה עצומים‪ ,‬וכן שייצר הפעולה של עם ישראל נבלם לא‬ ‫הספר הנודע ׳מילות הגיון׳‪ ,‬שלדעת מנדלסון הוא גם מבוא‬
‫מעט בשל היותנו בגולה‪ .‬לבסוף אמר‪ :‬״נדמה לי שתכנית‬ ‫מצוין לחשיבה פילוסופית‪ .‬במבואו ובפירושו ניתן להבחין‪,‬‬
‫כזאת אינה יכולה להתגשים אלא אם הממלכות הגדולות של‬ ‫כיצד חדר מנדלסון לכבשוני הלשון העברית וכיצד ידע להג­‬
‫דיר הבחנות ודקויות במושגים ובצירופי־לשון‪ .‬מבואו של‬
‫אירופה תסתכנה במלחמה כללית״‪.‬‬ ‫מנדלסון ופירושיו ל״מילות הגיון״ נקראים עד היום בעניין רב‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬מלבב סגנונו‪ ,‬בו הוא מוליך את הקורא מן הקל אל‬
‫גילוי הנכד‬ ‫הכבד ומעניק לו יסודות ראשונים של חשיבה עצמאית ו־‬
‫׳הגיונית׳‪ .‬מזיגה זו של דברי הרמב״ם עם מבואו ופירושו של‬
‫מצאצאי מנדלסון‪ ,‬הנוצרים כמובן‪ ,‬נודעים ביותר נכדו‪,‬‬ ‫מנדלסון עושים את הספר‪ ,‬גם היום‪ ,‬לכלי־יקר בספרותנו‬
‫המוסיקאי המהולל פליקס מנדלסון ברתולדי‪) ,‬אביו אברהם‬
‫היה רגיל לומר בבדיחותא — תחילה הייתי בנו של מנדלסון‬ ‫ההגותית בעברית‪.‬‬
‫ועתה — אביו( והצייר הנזל‪ ,‬שנשא את נכדת מנדלסון‪ .‬בנו‬ ‫מן המפורסמות הוא הרושם הרב שהותיר בספרות הגרמנית‬
‫של הצייר הוא בעל הספר המפורסם על משפחת מנדלסון‪,‬‬ ‫חיבורו הגרמני של מנדלסון על הישארות הנפש — ׳פיידון׳‪.‬‬
‫המכיל רוב חומר תיעודי על כל בני המשפחה‪ .‬וחנה לפני‬ ‫זה היה אז הספר המפורסם ביותר בגרמניה ובשיל ספר זה‬
‫כאחת־עשירה שנה הגיע לכאן‪ ,‬כיועץ שגרירות גרמניה‪ ,‬אחד‬ ‫הסתבך מנדלסון‪ ,‬שלא מרצונו‪ ,‬בוויכוח אומלל‪ ,‬שכל כולו‬
‫בשם קורט הנזל‪ .‬לשמע השם לא התעצלתי וחקרתי ודרשיתי‬ ‫אילוץ להביע דעתו על הנצרות‪ .‬עם כל פירסומו של ספר זה‬
‫ונודע לי‪ ,‬עוד לפני בואו‪ ,‬שיחוא נצר משפחת מנדלסון‪.‬‬ ‫במקורו הגרמני‪ ,‬ביקש מנדלסון תיקון לו גם בעברית‪ ,‬הלא‬
‫לקראת בואו פירסמתי את אילן חיחש שלו ממנדלסון עד‬ ‫הוא ספרו ״ספר הנפש״‪ ,‬שייצא לאחר מותו‪ .‬כאן‪ ,‬כבפירושו‬
‫הוריו של היועץ‪ .‬הדברים הגיעו אליו ומיד התקשיר אתי‬ ‫ומבואו ל׳מילות הגיון׳‪ ,‬ניתן לראות כיצד מייש־ם מנדלסון‬
‫ונוצרה בינינו‪ ,‬כל ימי שבתו בארץ‪ ,‬ידידות רבה‪ .‬בביתו‬ ‫את הלשיון ההגותית העברית לחשיבה המודרנית‪ .‬וכמובן‪ ,‬ש­‬
‫שבהרצליה היח שמור אוצר יקר שיל משפחת מנדלסון‪ ,‬ובין‬ ‫כאן לא תסכון‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הלשון המקראית ועל‪-‬כן הוא מנצל‬
‫היתר מכתבים מקוריים של המוסיקאי‪ ,‬שעדיין לא נתפרסמו‪.‬‬ ‫כראוי את הלשון התיבונית של ימי־הביניים ושל הבאים אחרי‬
‫אף הבאתיו פעם לביתו של דוד בן־גוריון בתל־אביב ולא‬ ‫אסכולה זו‪ .‬ואולם את עיקר פירסומו בעמנו קנה לו מנדלסון‬
‫בתרגומו־ביאורו לספר הספרים‪ .‬בפעלו זה הניח אבן־פינה‬
‫היה קץ להשיתאותו של בן־גוריון למראה מכתבים אלה‪.‬‬ ‫גם להשיכלה העברית וגם לספרות העברית המודרנית‪ ,‬שיכן‬
‫מנדלסון לא ראה כל אפשרות‪ ,‬מתוך הסתכלות בדרכי בני‬ ‫דורות אחדים התחנכו על התרגום לגרמנית והביאור העברי‪.‬‬
‫עמו בימיו‪ ,‬שאי־פעם תקום מדינת יהודים בארץ־ישראל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬זכה שאחד מצאצאיו בא למדינת ייסראל כנציגה‬ ‫תרגום התורה‬

‫שיל ממשלת גרמניה‪.‬‬ ‫על מעשיה זה מספר מנדלסון ‪ :‬״ויהי כאשר חנן לי ה׳ ילדים‬
‫אין איפוא שיעור וקץ לתעלוליו של שר ההיסטוריה‬ ‫בנים זכרים‪ ,‬והגיע העת ללמדם תורה ולשננם דברי אלהים‬
‫חיים ככתוב‪ ,‬הואלתי לתרגם את חמשה חומשי תורה בלשיון‬
‫היהודית‪.‬‬