Page 15 - ETMOL_121

‫הסולנע החדש ‪.‬אופרה מוגרבי'‬ ‫במקום את רינתם‪ .‬אמרגן זריז היה‬ ‫הבית‪ ,‬אסיפות של שתי מפלגות‬
‫שוכר את האולם לקראת ״הימים‬ ‫יריבות ששפכו אש וגפרית אחת על‬
‫לכבוד פתיחת ההולנע אנו נותנים את‬ ‫הנוראים״‪ ,‬״מגייס״ חזן מעולה‬ ‫השניה מקומה ראשונה למעלה ולהפך‪.‬‬
‫האפשרות לההל הרחב להכיר ארת‬ ‫ומקהלה‪ ,‬והמון רב מילא את אולם‬ ‫כולם רוויזיוניסטים וסוציאליסטים‪,‬‬
‫מכונות הקולנע החדישות וליהנות‬ ‫מוגרבי כדי לשמוע אל הרינה ואל‬ ‫קומוניסטים וציונים כלליים‪ ,‬קנאי‬
‫התפילה‪ .‬הדבר היה למורת רוחם של‬ ‫העברית ותומכי היידיש‪ ,‬כל אלו ערכו‬
‫מהסרט‬ ‫גבאי בתי־הכנסת בעיר‪ ,‬שהכנסותיהם‬ ‫אספות באולמי מוגרבי‪ ,‬ובלילות שבת‬
‫באו ממכירת מקומות לימים הנוראים‪.‬‬ ‫נערך בו עתון־העתונאים שמשך קהל‬
‫וינה השובבה‬ ‫באחת ההזדמנויות הוזמן לתפילה‬ ‫רב והופיעו בו מנהיגי הישוב ואמנים‬
‫‪WALZERPARADIES‬‬ ‫במוגרבי החזן המפורסם גרשון סירוטח‬ ‫ויוסף הפטמן‪ ,‬עורך עתון ״הבוקר׳‪,‬‬
‫מוורשה‪ ,‬והמונים נהרו לאולם מוגרבי‪.‬‬ ‫המנחה את ״העתון החי״‪ ,‬משמיע‬
‫הצגות עממיות‬ ‫גבאי בתי־חכנסת רתחו והרבנים‬ ‫״גימטריות״ ובהן רמיזות כנגד השלטון‬
‫חראשיים של תל־אביב יצאו כנגד‬ ‫הבריטי‪ .‬מזכירה הראשון של אגודת‬
‫כיום הרביעי ‪ 8‬ליולי וכיום החמשי ‪ 9‬ליולי‬ ‫חתפילה בבית־קולנוע‪ ,‬אולם בלי‬ ‫העתונאים משה רון סיפר בזכרונותיו‪,‬‬
‫הצלחה‪ .‬המשורר נתן אלתרמן חתייחס‬ ‫כי על־ידי עתון־העתונאים נמסרו‬
‫ב מ חירי ם‪ 20 :‬מיל׳ ‪ 30‬מיל׳ ‪ 40‬מיל‪.‬‬ ‫באחד מטוריו לוויכוח זה שבין‬ ‫לציבור ידיעות שנאסרו על־ידי‬
‫הקפה סתוחד־ז משעה ‪ 2‬ןאחרי הצהריס‪.‬‬ ‫הקולנוע ובית־הכנסת וכתב בין השאר‪:‬‬ ‫הצנזורה הבריטית‪ ,‬וזאת בצורת ״דברי‬
‫תורה״ של הפטמן שכללו צירוף של‬
‫דפוס ססרוד׳ ת״א•‬ ‫בן אדם פושע‪ ,‬מךרכיך שוב כאן‬ ‫פסוקים וראשי תיבות מפרשת השבוע‪.‬‬
‫כל העיר חוזרת בתשובה כעת‬ ‫בעתון־העתונאים סיפר ד״ר משה‬
‫״וינה השובבה״— סרט‬ ‫סנה‪ ,‬אז קליינבוים בראשית שנות‬
‫מוגך־בי אף וזוא שכח את אורדונובנה‬ ‫הארבעים‪ ,‬כיצד עלה בידו לברוח‬
‫הסרט העברי‪ .‬בספר ״ויהי מה״ מאת‬ ‫על חזהו הבטוני אגירופיו 'מכים על‬ ‫מפולין בשנת ‪ ,1941‬ומסר גם על‬
‫יוסף הלחמי‪ ,‬שהופיע זה עתה מטעם‬ ‫רדיפות הקומוניסטים את הציונים ומי‬
‫ארכיון הסרטים היהודיים בירושלים‪,‬‬ ‫חטא‬ ‫שנראו באויביהם‪ .‬אותו זמן היה סנה‪,‬‬
‫מסופר כי הסרט הראשון שהופק כולו‬ ‫בטלית של אור ותכלת מתיפח כל‬ ‫הקומוניסט לעתיד‪ ,‬עדיין חבר‬
‫בארץ הוא ״ויהי בימי״ בשנת ‪.1932‬‬ ‫הסתדרות הציונים־הכלליים‪ .‬באולם‬
‫הסרט הוצע לבעל קולנוע ״עדן״‪ ,‬אך‬ ‫הבית‬ ‫מוגרבי הופיעו גם לראשונה לפני‬
‫הלה סירב להסתכן בהעלאתו‪ ,‬בעוד‬ ‫הה‪ ,‬ךבון ״הכוכבים״ עד שתסלח לי לא‬ ‫הציבור שרי ממשלת ישראל שקמה זה‬
‫שמר ירוחם ורדימון מנהלו של מוגרבי‬ ‫עתה‪ .‬ביום ששי‪ ,‬ה׳ באייר תש״ח‪ ,‬אחרי‬
‫אז‪ ,‬ראה חשיבות רבה בהצגת הסרט‬ ‫אזוז‪...‬‬ ‫הצהרים‪ ,‬הוכרז על הקמת המדינה‬
‫הקצר שהיה ״בדיחה פורימית״ מאחר‬ ‫סכסוך עבודה‬ ‫במוזיאון תל־אביב‪ ,‬ואחרי הטקס‬
‫שבתחילת הסרט קורא השחקן משה‬ ‫כשנפתח מוגרבי ב־‪ 1930‬היה קולנוע‬ ‫התקיים במוגרבי עתון־העתונאים ובו‬
‫חורגל קטעים ממגילת אסתר‪ .‬התברר‬ ‫קיצי בלבד ללא גג‪ ,‬אבל במשך הזמן‬ ‫הופיעו שר האוצר הראשון אליעזר‬
‫כי ורדימון צדק‪ ,‬לסרט היתה הצלחה‪,‬‬ ‫בנו לו גג‪ ,‬שהיה יכול להיפתח בקיץ‪,‬‬ ‫קפלן ושר הבריאות והעליה משה‬
‫ומפיקיו‪ ,‬חברת פא״י )פילם‬ ‫אז עדיין לא היה מיזוג אוויר‪ .‬פתיחת‬
‫ארצישראלי( חרוויחו מחקרנתו‬ ‫הקולנוע לוותה בסכסוך־עבודה‬ ‫שפירא‪.‬‬
‫שלושים לירות‪ ,‬סכום יפה באותם‬ ‫שהוכרז על־ידי מועצת פועלי תל־‬ ‫נשפי פורים וסדר פסח‬
‫אביב‪ ,‬שמחתה על־כך‪ ,‬כי ״החלפת‬ ‫באולמי מוגרבי התקיימו גם נשפי‬
‫ימים‪.‬‬ ‫הראינוע בקולנוע הציגה לפני רבבות‬ ‫פורים של ברוך אגדתי בשנות‬
‫מנגנים בעולם את שאלת הלחם בכל‬ ‫השלושים ואז שונה שם האולם ונקרא‬
‫משכן לתיאטרונים‬ ‫חריפותה‪ .‬צורת המלחמה שניטשה‬ ‫״אהל פורים״ והכיכר נקראה בשם‬
‫בענין זה שונה בארצות השונות‪ ,‬אך‬ ‫״רחבת העדלאידע״‪ .‬גם סדר פסח נערך‬
‫שנים רבות שימש אולם מוגרבי‬ ‫תוכנה תמיד הוא אחד ‪ -‬הבטחת‬ ‫מדי שנה באולמי מוגרבי‪ ,‬מטעם‬
‫כמשכן לתיאטרון ״הבימה״ שרק בשנת‬ ‫עבודה‪ ,‬לפחות למשך תקופה של שנים‬ ‫מועצת פועלי תל־אביב‪ .‬עורך הסדר‬
‫‪ 1945‬עבר לביתו חקבוע‪ .‬יחד עמו‬ ‫מספר‪ ,‬למנגנים בבתי קולנוע‪ ,‬למען‬ ‫היה הסופר אלכסנדר זיסקינד‬
‫הופיע שם תיאטרון ״אוהל״‪ ,‬עד שעבר‬ ‫אפשר להם במשך הזמן‪ ,‬להסתגל למצב‬ ‫רבינוביץ‪ ,‬אז״ר‪ ,‬שהחזיק בפנקס‬
‫לביתו בכיכר דיזנגוף‪ ,‬ומ־‪,1945‬‬ ‫החדש ולהסתדר באופן אחר או‬ ‫ההסתדרות מספר‪ .1‬הוא קידש על היין‬
‫התיאטרון הקאמרי‪ .‬כן הופיעו בו‬ ‫בעבודה אחרת״‪ .‬מועצת הפועלים‬ ‫וקרא את ההגדה המסורתית‪ ,‬בעוד‬
‫״האופרח חעממית״ בניצוחם של‬ ‫מיחתה כלפי מר אולשנסקי שחכר את‬ ‫שקטעים נוספים מענייני דיומא נקראו‬
‫גולינקין וגיאורג זינגר‪ .‬גם הופעותיח‬ ‫האולם‪ ,‬על־כך שהוא ״גוזל לחם‬ ‫על־ידי שחקני ה״אהל״ תיאטרון‬
‫חראשונות של חאופרח‬ ‫מהמנגנים״‪ .‬הכרוז מסיים בהודעה‪:‬‬ ‫הפועלים‪ ,‬ומנהיגי מפלגות הפועלים‬
‫הארצישראלית‪ ,‬מייסודח של אדים דה־‬ ‫״הציבור לא ירצה בשעשועים על‬ ‫דוד בן־גוריון וחיים ארלוזורוב‬
‫השמיעו את ״דבר חתנועח״‪ .‬בין‬
‫פיליפ‪ ,‬נערכו באולם מוגרבי‪.‬‬ ‫חשבון משפחות רעבות״‪.‬‬ ‫האורחים של אחד הסדרים חיו גם חיים‬
‫כמסופר‪ ,‬בימים־הנוראים הפך‬ ‫כידוע‪ ,‬בימי הסרט האילם היו‬ ‫נחמן ביאליק ורעייתו‪ ,‬שהגיעו לאולם‬
‫הקולנוע לבית־הכנסת הגדול בעיר ובו‬ ‫מלווים את ההקרנה מנגנים שניגנו‬ ‫לאחר שסיימו את הסדר בביתם‪ ,‬והקהל‬
‫הופיעו בין השאר החזנים זבולון‬ ‫מוסיקה מתאימה לנעשה על הבד ‪-‬‬ ‫הגדול יצא בריקוד לכבוד המשורר‪.‬‬
‫קברטין‪ ,‬יהודה קלמן‪ ,‬יהודה לייב מילר‪,‬‬ ‫עצובה או שמחה‪ ,‬טרגית או רומנטית‪.‬‬ ‫מדי פעם היה אולם מוגרבי הופך גם‬
‫יצחק מאן והארי שבחבורה‪ ,‬גרשון‬ ‫משהופעל הסרט המדבר ‪ -‬לא היה‬ ‫לבית־כנסת וגדולי החזנים השמיעו‬
‫סירוטה‪ .‬בעתון מאותם הימים נאמר כי‬ ‫מקום למנגנים והללו נשארו מחוסרי‬
‫אלפים חתגודדו מחוץ לאולם מוגרבי‬ ‫עבודה‪ .‬אבל הציבור לא מחה‪ ,‬להיפך‪,‬‬
‫‪15‬‬ ‫הוא מילא בהמוניו את האולם לראות‬

‫ולשמוע את ההמצאה החדשה‪.‬‬
‫קולנוע מוגרבי סייע גם בהפצת‬