Page 12 - ETMOL_121

‫מפ ת מידב‬ ‫בשנה שעברה ציין העולם המדעי מלאת ‪ 110‬שנים לארת‬
‫התגליות הארכיאולוגיות החשובות בחקר ארץ־ישראל‬
‫המפה ברמות מואב שהיתה‬ ‫המזרחית ‪ -‬גילוי מפת מידבא‪ .‬המפה‪ ,‬שהיא למעשה רצפת‬
‫דרך לארץ־ישראל בתקופה הביזנ|‬ ‫פסיפס‪ ,‬נמצאה בעת שנחפרו יסודות להקמת כנסיה יוונית‬
‫בעיירה שהיתה בעבר עיר ראשה בתחומי ממלכת מואב‬
‫אדריכל הדיוט הרם תלק ממנה‬ ‫המקראית‪ .‬הארכיאולוג מיכאל אבי יונה ועימו חוקרים‬
‫נוספים נוטים לתארך את בניית רצפת הפסיפס למחצית‬
‫מאת אהרן יפה‬ ‫השניה של המאה ה־‪ (565-560) 6‬ובכך שוללים את‬
‫תיארוכו של האב קליאופס קויקילידס‪ ,‬שחקר את המפה‬
‫זו התקיימה עד ימיו של יובנליס‪ ,‬האפיסקופוס של ירושלים‬ ‫בשנת ‪ 1896‬ותיארך אותה לשנים ‪ .450-350‬בכל אופן‪,‬‬
‫שכיהן במחצית המאה ה־‪ .5‬יובנליס נלחם וזכה באסיפה‬ ‫המפה הוכנה בתקופה הביזנטית והיא אחת העדויות‬
‫המכרעת שהתקיימה בכלקדון בשנת ‪ 451‬למעמד של‬ ‫הגיאוגרפיות היפות של ארץ־ישראל בגבולותיה המקראיים‬
‫פטריארכוס‪ ,‬שהיה שווה במעמדו לפטריארכוס של אנטיוכיה‬
‫‪ -‬מגבל ועד מצרים וממדבריות ערב ועד לים התיכון‪.‬‬
‫)והיה ראש הכנסיה המזרחית(‪.‬‬ ‫בתקופה הביזנטית)מ־‪ 324‬ועד לכיבוש הפרסי ‪ (614‬שכנה‬
‫הסדר כלקדון קבע‪ ,‬כי הארכיפיסקופים של קיסריה‪ ,‬בית‬ ‫מידבא על גבולה המזרחי של הפרובינציה ״פלשתינה״‬
‫שאן ופטרה‪ ,‬יהיו כפופים לפטריארכוס של ירושלים ואילו‬ ‫שהיתה הקטנה שבין הפרובינציות באימפריה הביזנטית‪.‬‬
‫האפיסקופים של ערביה ופיניקיה יהיו כפופים‪ ,‬כקודם‪,‬‬ ‫מידבא היתה אחת מתוך ארבע ערים )מידבא‪ ,‬חשבון‪,‬‬
‫פילדלפיה וגרס( ששכנו על גבולה המערבי של הפרובינקיה‬
‫לפטריארכוס של אנטיוכיה‪.‬‬ ‫הביזנטית ״ערביה״ שגבלה בצפון עם פלשתינה סקונדה‬
‫מעתה לא היתה הכנסיה במידבא כלולה בתחום פלשתינה‪,‬‬ ‫ופלשתינה פרימה במרכז ובדרום עם פלשתינה טרטיה‪ .‬אלה‬
‫לא בחלוקה המדינית ואף לא בחלוקה הדתית־כנסייתית‪.‬‬ ‫היו המחוזות העיקריים של הפרובינקיה פלשתינה )מאוחר‬
‫מתמיה על כן הקשר ההדוק של הכנסיה במידבא לארץ־‬
‫ישראל ולירושלים ‪ -‬קשר שבא לידי ביטוי ברצפת הפסיפס‬ ‫יותר פוצלו מחוזות אלה לתתי־מחוזות(‪.‬‬
‫שקישטה‪ ,‬כנראה‪ ,‬כנסיה או מבנה ציבורי מפואר ולא נראים‬ ‫משעה שהפכה הנצרות לדת המדינה באימפריה הביזנטית‬
‫בה סמלים כנסייתיים או דיוקנאות שליטים מדיניים ודתיים‬ ‫הותאמה החלוקה הכנסייתית לחלוקה המינהלתית של‬
‫הממשל‪ .‬בראש כל איזור מינהלי עמד אפיסקופוס‪ ,‬שהיה‬
‫בני זמנם‪.‬‬ ‫ראש הכנסיות באיזורו‪ .‬כל ראשי הכנסיות היו כפופים‬
‫לארכיפיסקופוס של קיסריה שהיה ראש הכנסיות בארץ־‬
‫ישראל וישב בבירה המינהלית והדתית בפלשתינה‪ .‬היררכיה‬

‫מפת נחלת יהודה‬

‫‪?Mmm‬‬
‫‪AMmmcfiamnn‬‬

‫גילוי הרצפה‬

‫בשנת ‪ 1880‬חזרו בני השבט הבדווי עזיזיאת‪ ,‬שהיו נוצרים‬ ‫‪WAfA‬‬ ‫־ ‪rm0p>Hm‬‬
‫על־פי דתם‪ ,‬והתיישבו באתר מידבא החרב‪ .‬בעיירה זו‬
‫התיישבו גם בני העדה היוונית־אורתודוכסית ובעת עבודות‬ ‫‪fAk‬‬
‫החפירה להקמת יסודות לכנסיה גילו רצפת פסיפס ובה‬ ‫‪util‬‬
‫תיאור הארץ הקדושה בצורת מפה‪ .‬את הידיעה על התגלית‬ ‫‪k A H P OC C Y m T Cl‬‬
‫העבירו לפטריארך היווני־אורתודוכסי של ירושלים‬ ‫‪wL m‬‬ ‫ך‬
‫ניקודמוס )‪ ,(1890-1883‬אך זה לא ייחס כל חשיבות לתגלית‬
‫זו‪ .‬יורשו‪ ,‬הפטריארך גראסימוס )‪ (1897-1890‬הבין את‬
‫חשיבות התגלית והחליט להקים במקום כנסיה‪ .‬ב־‪ 1890‬שלח‬
‫למידבא ״אדריכל״ וציווה עליו לבדוק את שרידי הרצפה‬
‫ולכלול אותם בכנסיה החדשה ״אם ימצא שראוי לעשות כף׳‪.‬‬
‫אבל האדריכל לא מצא ערך ברצפת הפסיפס‪ .‬את הכנסיה‬
‫החדשה הקים בחלקה על יסודות הכנסיה העתיקה ובהמשך‬
‫הבניה הרס חלקים אחדים שלה‪ ,‬וגם חלקים חשובים של‬
‫הפסיפס‪ ,‬שכללו את האיזור שבין חברון לבאר־שבע‪ ,‬השטח‬
‫הדרומי לנחל זרד ועוד‪ .‬עדים שראו את הפסיפס לפני‬
‫שה״אדריכל״ החל את מלאכתו‪ ,‬מספרים שהרצפה היתה‬

‫כמעט שלמה‪.‬‬
‫מי שכן ידע להעריך את ערכה של הרצפה היה האב‬
‫קליאופס קויקילידס שהיה הספרן של לשכת הפטריארך‬
‫בירושלים‪ .‬הוא ביקר במידבא בדצמבר ‪ 1896‬ועמד על ערכו‬
‫המדעי והאמנותי של השריד הארכיאולוגי ופירסם על כך‬

‫מאמר במרס ‪.1897‬‬
‫המפה הועתקה ופורסמה בדפוס לאחר שהחוקרים גותה‬

‫‪12‬‬