Page 9 - ETMOL_121

‫מפעל הכוח על שני הנהרות‬

‫תחנת החשמל בנהריים‪ ,‬שנבנתה על אדמת עבר־הירדן‪ ,‬סיפקה בראשית‬
‫שנות השלושים את רוב תצרוכת החשמל באר‪Y‬־ישראל‪ ,‬אולם חיש מהר‬

‫התברר כ׳ אין בכוח המים לספק אור וכוח לצרכי היישוב המתפתח‬

‫מאת שמואל אביצור‬

‫הקטנה‪ ,‬נזקקו‪ ,‬כמובן‪ ,‬לתאורה‬ ‫המייצר חשמל במקום‪ ,‬כי אם מסוללות‬ ‫כשנחתם חוזה השלום עם ממלכת‬
‫חשמלית שהופקה מגנרטורים זעירים‪.‬‬ ‫אחדות‪ .‬היתה זאת יוזמתו של הברון‬ ‫ירדן היה אחד מסמליו ‪ -‬מפעל החשמל‬
‫בתקופת מלחמת העולם הראשונה‬ ‫רוטשילד‪ ,‬שהיה לא רק בעל הון עתק‬ ‫כנהריים‪ ,‬העומד על נהר הירדן‬
‫ייצר הצבא הגרמני שחנה בארץ חשמל‬ ‫וחובב ציון נלהב אלא גם ער לכל‬ ‫והירמוך‪ ,‬ונכנה לפני ‪ 65‬שנים על־ידי‬
‫מגנרטורים בדי להבטיח פה״ושם‬ ‫פנחס רוטנברג )״הזקן מנהריים׳׳( על‬
‫חשמל לתאורה ולצרכים אחרים‬ ‫קידום טכנולוגי‪.‬‬ ‫אדמת עבר־הירדן‪ .‬מפעל זה סיפק חלק‬
‫גנרטור לייצור חשמל ליווה את‬ ‫גדול מהאנרגיה הדרושה לכוח ולמאור‬
‫במחנות הצבא‪.‬‬ ‫הקיסר הגרמני וילהלם השני בביקורו‬ ‫של ארץ־ישראל עד מלחמת־העצמאות‬
‫לאחר מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫בארץ בשנת ‪ ,1898‬במחנותיו בתוך‬ ‫ב־‪ ,1948‬שאז ננטש‪ ,‬נעזב ונהרס‪ .‬מאז‬
‫ובעיקר בעקבות הצהרת בלפור‬ ‫ירושלים ובחניות הלילה במקומות‬ ‫המלחמה היינו רואים את מבני התחנה‪,‬‬
‫והתקוות שתלו בה היישוב היהודי‬ ‫אחרים‪ .‬תושבי הארץ יכלו לחזות במו‬ ‫הסכרים‪ ,‬הגשרים והאגם המלאכותי‪,‬‬
‫בארץ ויהודי התפוצות‪ ,‬חלה‬ ‫עיניהם בתאורת החשמל ולהיווכח‬ ‫כשהם מעבר מזה של הירדן ואליהם‬
‫התעניינות מוגברת וחיפוש דרכים‬ ‫ביתרונותיה‪ .‬בבניין ״אוגוסטה‬
‫לזירוז ההתפתחות הכלכלית‬ ‫ויקטוריה״ )על שם אשתו הקיסרית(‪,‬‬ ‫אי־אפשר היה להגיע‪.‬‬
‫והטכנולוגית של הארץ‪ ,‬כשהשימוש‬ ‫שהוקם לאחר מכן במעלה הר־הצופים‪,‬‬ ‫המפעל בנהריים משמש עדות ״חיה״‪,‬‬
‫בחשמל ועצם יצירתו הוא אחד‬ ‫הותקנה תאורה חשמלית‪ .‬ועוד לפני‬ ‫לניסיון טכנולוגי שהוכתר בהצלחה‬
‫חנוכת הבית הותקנה תאורה מסוללות‬ ‫בעבר הקרוב‪ .‬סביב אתר זה התמקדו‬
‫היסודות להתפתחות זאת‪.‬‬ ‫בביתו הגדול של יוסף נבון‪ ,‬שהתעשר‬ ‫בזמנו תקוות רבות להתפתחותה של‬
‫בשנת ‪ ,1919‬הופיע בארץ המהנדס‬ ‫ממכירת הזיכיון שלו לבניין מסילת‬ ‫הארץ הן מבחינה חקלאית ותעשייתית‪,‬‬
‫פנחס רוטנברג‪ ,‬שהיה פעיל בתנועה‬ ‫הברזל יפו־ירושלים לחברה צרפתית‪.‬‬ ‫והן בכל הקשור בקידום אורחות‬
‫המהפכנית ברוסיה ואחר־כך במוסדות‬ ‫סידור דומה היה בעשור הראשון של‬ ‫החיים‪ ,‬הילכות־בית וחיי חברה‪ .‬כל מי‬
‫הציוניים‪ .‬הוא התעניין‪ ,‬מדד‪ ,‬חקר‬ ‫המאה העשרים במלון ״יפה נוף״‬ ‫ששאף להיאחזותו של עם ישראל‬
‫והגיש הצעה להקים ‪ 13‬תחנות־מרכזים‬ ‫שבירכתי יפו ‪ -‬צפונית־מערבית לנוה‬ ‫בארץ ישראל הבין כי ביסוסה וקידומה‬
‫לייצור חשמל בשיטה הידרדאלקטרית‬ ‫של ארצנו‪ ,‬לקלוט ולפרנס בבבוד‬
‫שתספק חשמל בעוצמה של ‪548,000‬‬ ‫שלום‪ ,‬בקירבת הים‪.‬‬ ‫מיליונים אחדים של שבים למולדת‪,‬‬
‫בוח סוס‪ .‬בהצעתו זו כלל לא רק את‬ ‫בתי הראינוע הראשונים בארץ‬ ‫תלויה בתקומתה ושיגשוגה‬
‫ארץ ישראל המערבית‪ ,‬כי אם גם את‬ ‫שנפתחו בשנים ‪ ,1912-1910‬תחילה‬ ‫הטכנולוגי‪ .‬בימים ההם הידהדה גם‬
‫עבר הירדן וחלקים ניכרים של סוריה‬ ‫בירושלים ולאחר מכן בתל־אביב‬ ‫בארץ אחת מהתבטאויותיו של לנין‪ ,‬כי‬
‫סוציאליזם פירושו שלטון סובייטי‬
‫תחנת‪-‬הכוח בימי פעילותה‬ ‫פלוס אלקטרופיקציה )חישמול(‪.‬‬
‫ויוצאי מזרח־אירופה‪ ,‬בייחוד החלוצים‬
‫שביניהם‪ ,‬פירשו דברים אלה ביחס‬
‫לארץ ישראל‪ :‬הציונות‪ ,‬ואיתה בניין‬
‫הארץ‪ ,‬יכולה להתגשם רק על בסיס‬
‫מהפכה טכנולוגית ‪ -‬חישמול מערכות‬

‫הייצור‪.‬‬

‫חשמל ביקב ראשון־לציון‬

‫ייצור חשמל לצרכי תאורה והפנייתו‬
‫לשירות הציבור בעולם הגדול החל‬
‫ברבע האחרון של המאה ה־‪ 19‬והגיע‬
‫לארץ במידה זעירה במהירות‪ .‬ביקב‬
‫ראשון־לציון‪ ,‬שהפעלתו החלקית‬
‫התחילה עוד בשנת ‪ ,1890‬כבר הותקנה‬
‫תאורה חשמלית‪ .‬קיבלו אותה לא‬
‫‪i‬׳‬ ‫מתחנת כוח כלשהי ולא מגנרטור‬