Page 7 - ETMOL_121
P. 7
מופיעים בדרך כלל שמות הח׳ליפים
המוסלמים הראשונים ובתוך העיגול
המרכזי מופיע תיאור מילולי של נה
ביום פטירתו .במצבה היהודית
ממלאות גומות ההדלקה את מקום
העיגולים בהם מופיעים שמות
הה׳ליפים ובעיגול המרכזי מופיעים
פרטיו של הנפטר .מי שבחר להשתמש
בעיצוב זה במצבה ודאי היה ער
למשמעותה בחברה הסובבת :השלכה
של התכונות המיוחסות לנח ,איש
צדיק בדורותיו ,על הנפטר.
הנכונות להשתמש ברכיבים הללו
לצרכי החברה והתרבות היהודית,
שבאה לידי ביטוי במשך יותר
ממאתיים שנה ,מלמדת על מגע גדול
יותר שהיה בין שתי הקבוצות ממה
ששיערנו עד כה.
הנשמה המתענה במאמץ עליון להגיע צבעונים ודמומיות פתוחות על מצבת שיש נושאים מעולם הצומח
לשלמות .באמצע המאה ה־ 16הביא דרך נוספת בה אימצה אמנות בתי־
שגרירו של פרדיננד הראשון לבית תוך חיקוי ,אלא תוך הבנת תפקידו העלמין היהודיים את התרבות
הבסבורג את הפרח מתורכיה להולנד, בעולם התורכי. העות׳מאנית ,היא שימוש במוטיבים
שם הוא זכה לטיפוח רב .בסוף המאה מעולם הצומח ,שבהם עושה האמנות
ה־ 17הוחזרו זניו החדשים לאימפריה הצבעוני הוא השכיח ביותר מבין המוסלמית בכלל והאמנות התורכית
העות׳מאנית על־ידי שגריר אוסטרי המוטיבים מעולם הצומח המופיעים בפרט שימוש רב ,בעיקר בגלל התפיסה
אחר .זוהי בדיוק התקופה שבה מתחיל במצבות בית־העלמין בה׳אסקוי .זהו המוסלמית הרואה בציור אדם או חיה
הצבעוני להופיע על מצבות יקרות בוודאי המוטיב החשוב ביותר מעולם עבירה .השימוש במוטיבים אלו גדול
ומהודרות בח׳אסקוי ושטפון של הצומח באמנות התורכית ,כך שסביר גם במצבות העות׳מאניות .לא ייפלא
מאוד להסיק שעושי המצבות היהודים שבין המוטיבים המעטרים את מצבות
העתיקוהו ללא מחשבה יתרה .הצבעוני ח׳אסקוי בולטים נושאים מעולם
נחשב באמנות העות׳מאנית בסמלה של הצומח ,והעיקריים שבהם הם -
צבעוני על מצבה מהמאה18- הברוש ,הצבעוני והלוטוס.
הברוש הוא המוטיב הראשון מעולם
הצומח המופיע במצבות ח׳אסקוי .קשה
לתאר שהופעתו הראשונה במצבות
היהודיות היתה מקרית .הברוש נחשב
בתרבות התורכית כסמל לחיים
נצחיים .יחד עם הצבעוני והוורד הוא
מופיע בתרבות התורכית במערכת
ההדמייה של גן־העדן .תחילת השימוש
בתורכיה במוטיבים מעולם הצומה
נעשה על־ידי האסכולה של צייר החצר
של סולימאן המפואר ,קארא ממי,
שפעל באמצע המאה ה־ .16הדמיה של
גן־העדן העושה שימוש במוטיבים
האלה מופיעה על אריחי המאוזליאום
שהקים הסולטן סלים השני לאחיו.
הברוש הוא מרכיב מרכזי גם בעיטורי
הקיר של ההרמון בארמון טופקאפי,
שם הוא משמש ,ביחד עם הצבעונים,
היקינטונים ופרחי עץ השזיף ,כדי
ליצור את אשליית גן־העדן .הברוש
היה גם מוטיב מקובל לעיטור אבן
המצבה העות׳מאנית .העובדה
שנשתמר מספר גדול דיו של מצבות
יהודיות הנושאות את ציור הברוש
יכולה לרמז שהעתקת הברוש אל
המצבה היהודית נעשתה לאו דווקא
