Page 10 - ETMOL_121

‫דרומה ניתן היה להבטיח בעזרת‬ ‫אולם הטורבינות‬ ‫ולבנון‪ .‬הצעתו הקדימה את זמנה‪ :‬לא‬
‫סכרים‪ ,‬כמות רצויה של מי הירדן‬ ‫רק שלא היו עדיין מקורות כספיים‬
‫לטורבינות התחנה‪ .‬אשר לירמוך‪ ,‬פרט‬ ‫המקום ניתן לו שם נאה המבטא את‬ ‫למימוש תכניות ענק אלו‪ ,‬אלא לא‬
‫לאגירה קצרה באגם מלאכותי קטן לא‬ ‫מעמדו הגיאוגרפי‪ :‬נהריים‪.‬‬ ‫נראו גם צרכנים לכמות עצומה כזו של‬
‫ניתן להחזיק כמלאי את מימיו למשך‬
‫לפני כן הקימה הברת־ההשמל‪,‬‬ ‫אנרגיה חשמלית‪.‬‬
‫חודשים רבים‪.‬‬ ‫שהוקמח בלונדון‪ ,‬תוך חמש שנים‪,‬‬ ‫רוטנברג פנה לשלטונות הבריטיים‬
‫הסכר שהוא גשר‬ ‫שלוש תחנות לייצור חשמל בכוחם של‬ ‫ובעזרה פעילה של ההנהגה הציונית‪,‬‬
‫המיתקן הראשון של תשלובת תחנת‬ ‫מנועי דיזל‪ .‬תחילה בתל־אביב‪ ,‬בדצמבר‬ ‫אנשי־ציבור ובעלי־הון באנגליה קיבל‬
‫הכוח היה סכר‪ ,‬שהוא גם גשר על מי‬ ‫‪ ,1923‬ולאחר מכן ב־‪ 1925‬בחיפה‬ ‫זיכיון מהממשלה הבריטית לניצול מי‬
‫הירדן בצאתם מן הכנרת בדרכם‬ ‫ובטבריה‪ .‬עוצמתן של שלוש התחנות‬ ‫הירקון ליצירת השמל )ב־‪ ,(1921‬וזמן‬
‫דרומה‪ ,‬הידוע כסכר דגניה והצמוד‬ ‫לא הגיעה לאלף קילוואט בעת‬ ‫קצר לאחר מכן גם הבטחה לניצול‬
‫לגשר שעליו עובר הכביש מטבריה‬ ‫דומה של כל המים חזורמים בארץ‬
‫לצמח‪ ,‬ולעמק הירדן‪ .‬הסכר נועד לווסת‬ ‫הפעלתן‪.‬‬
‫את זרימת מי הירדן הנאגרים בכנרת‬ ‫רוטנברג ביקש גם להקים תחנת כוח‬ ‫ישראל המערבית‪ ,‬כולל הירדן‪.‬‬
‫לפי כמות המים שנדרשה להפעלת‬ ‫מופעלת במי הירקון‪ ,‬אולם ויתר על‬ ‫לפני מלחמת העולם הראשונה נתנה‬
‫תחנת חכוח‪ .‬אחריו בא סכר דלהמיה‬ ‫התוכנית משהתברר לו כי עוצמתה‬ ‫הממשלה חתורכית ליווני בשם פוקיח‬
‫)מצפון לאשדות־יעקב( שגובהו שמונה‬ ‫תספיק בקושי לצרכי רמת־גן‬ ‫זיכיון להפיק מן הירקון חשמל עבור‬
‫מטרים‪ ,‬באמצעותו ניתן היה ליצור‬ ‫המתפתחת וסביבתה הקרובה בלבד‪ .‬ב־‬ ‫ירושלים‪ .‬זמן קצר לאחר קבלת הזיכיון‪,‬‬
‫אפיק רחב ועמוק של הירדן שהיה‬ ‫‪ 5‬במארס ‪ 1926‬קיבל רוטנברג את‬ ‫מת פוקיח והזיכיון עבר ליווני אחר‪,‬‬
‫למעשח מעין מאגר נחשוני זורם‬ ‫הזיכיון הסופי על מי הירדן ואספקת‬ ‫מוורומטים שמו‪ ,‬שלא עשח דבר‬
‫באורך של שלושה קילומטרים‪ ,‬שדרכו‬ ‫למימוש הזיכיון‪ .‬עם מתן חזיכיון‬
‫ניתן היה להזרים ששים מטרים‬ ‫חשמל לכל הארץ פרט לירושלים‪.‬‬ ‫לרוטנברג תבע מוורומטיס את‬
‫בשנת ‪ 1927‬ההלו בעבודות הקרקע‬ ‫״זכויותיו״ לייצור חשמל‪ ,‬בכדי לסהוט‬
‫מעוקבים של מים לשניה‪.‬‬ ‫ובסידור אפיקי המים במקום שנועד‬ ‫פיצויים ודמי ויתור על חסכמתו‪.‬‬
‫המיתקן השלישי היה הסכר על‬ ‫לתחנת הכוה ומיתקניה‪ .‬עבודות‬ ‫התביעה הגיעה לבית הדין חבינלאומי‬
‫הירמוך בגובה ‪ 14‬מטרים‪ ,‬שעצר את‬ ‫החקמח נמשכו חמש שנים ובמקום‬ ‫בהאג‪ ,‬שפסק כי זכותו להפקת השמל‬
‫זרמו של נהר זה לא רחוק משפכו‬ ‫עבדו מאות פועלים ובסך־חכל עד‬ ‫הלה רק על העיר ירושלים בלבד‪ .‬כך‬
‫הטבעי לירדן ויצר אגם מלאכותי‬ ‫שלושת אלפים פועלים‪ .‬וזאת בשנים‬
‫בשטח של ‪ 1,200‬דונם‪ .‬בסכר זה היו‬ ‫הקשות של חמשבר חכלכלי וחוסר‬ ‫נוצרה חברת ההשמל הירושלמית‪.‬‬
‫שני סגרים שדרך כל אהד מהם יכלו‬ ‫עבודה ששררו בארץ כמעט עד סוף‬ ‫באותו זמן הקימו האיטלקים בהופה‬
‫לעבור עד ‪ 800‬מ״ק מים לשניה‪ .‬תעלת‬ ‫הצפוני של הכנרת )בטבהה( טורבינת‬
‫בטון באורך של ‪ 1,800‬מטרים העבירה‬ ‫שנת ‪.1931‬‬ ‫מים שהופעלה במי עין־נור המלוהים‪,‬‬
‫את מי הירדן לאגם זה‪ .‬כך הוסב הירדן‬ ‫צעד ראשון בהקמת התחנה ‪ -‬היה‬ ‫שהוזרמו מבריכת הרמה שמעליו‪.‬‬
‫מתן פיצוי כספי לשתי טחנות־קמח‬ ‫בכוחה של טורבינה זו טחנו קמח לכל‬
‫לאחור ונמהל במי הירמוך‪.‬‬ ‫שפעלו בירדן מצפון לנהריים ועמדו‬ ‫דורש ואף שאבו את מי הכנרת והעלו‬
‫תעלת בטון באורך של ‪ 400‬מ׳‬ ‫לאבד את מימיהן עם העמקת אפיק‬ ‫אותם ל״הר האושר״ שמעליהם‪ .‬ברוח‬
‫חוליכה את חמים מן חאגם ‪ -‬מאגר של‬ ‫הירדן‪ .‬לאחר מכן החלו בעבודות‬ ‫זח גם יצרו חשמל והאירו שני ריכוזי‬
‫שני הנהרות ‪ -‬לבריכח תפעולית‬ ‫לקראת הקמת התחנה‪ ,‬שהיו בהיקף‬ ‫מבנים בהר זח‪ :‬מנזר ואכסניח לעולי־‬
‫וממנה הפילו את המים‪ :‬הזרימו אותם‬ ‫בלתי ידוע עד אז בארץ והשתרעו על‬
‫בצינורות ברזל מגובה של ‪ 27‬מטרים‬ ‫רגל‪.‬‬
‫חישר לטורבינות של תחנת הכוח‪ .‬מים‬ ‫שטת גדול‪.‬‬ ‫בתהילה רצה רוטנברג לחקים תחנת‬
‫אלה הניעו את הטורבינות ולאחר‬ ‫כמות המים העוברת באפיקי הירדן‬ ‫כוה בעמק בית־שאן שתופעל על־ידי‬
‫שכילו את מלאכתם הוזרמו המים‬ ‫והירמוך אינה קבועה‪ .‬מים רבים‬ ‫ריכוז המעיינות חרבים שם‪ ,‬אבל חיש‬
‫בתעלה מיוהדת שאורכה ‪ 1,200‬מ׳‬ ‫עוברים בהם בחורף גשום‪ ,‬והרבה‬ ‫מהר הבין כי אין הוא יכול להקים‬
‫פהות בקיץ השהון‪ .‬לכן נבהרה ימת‬ ‫מפעל חשמל רחוק מיישוב יהודי‪,‬‬
‫חזרה לאפיקו הטבעי של הירדן‪.‬‬ ‫הכנרת למאגר טבעי של מי הירדן‪ .‬תוך‬ ‫בסביבה עויינת‪ ,‬שרוב תושביה‬
‫תחנת הכוה הראשונה‪ ,‬שנשארה כל‬ ‫וויסות זרימת מי הירדן מן הימה‬ ‫הבדואים לא ישתמשו בהשמל‪ .‬הוא‬
‫זמן קיומח גם היחידח חמייצרת חשמל‬ ‫ההליף תוכנית זו במהירות בתוכנית‬
‫בכוח המים‪ ,‬עוצמתה בפועל חיתח‬ ‫אהרת שנראתה לו טובה יותר‬
‫‪ 25,500‬כוח סוס‪ .‬עוצמתה עלתח פי‬ ‫ומציאותית לפי תנאי הזמן והמקום‪,‬‬
‫‪ 17-16‬על עוצמתן של שלוש תחנות‬ ‫הנתונים הטופוגרפיים ועוצמת הכוה‬
‫הכוח של חברת חחשמל בראשית‬
‫שניתן יהיה להשיג‪.‬‬
‫הפעלתן‪.‬‬
‫בתחילת ‪ 1932‬כבר עמדו לסיים את‬ ‫הירמוך והירדן‬
‫בניין חתחנה ומיתקניה ואף ביצעו‬
‫ניסיון הפעלה‪ .‬והנה בפברואר אותח‬ ‫האתר שנבחר היה מקום שפכו של‬
‫שנה גרם שיטפון פתאומי ועז‪ ,‬שבא‬ ‫היובל הגדול של הירדן‪ ,‬הוא נהר‬
‫בעקבות גשמי חורף באיזור הירמוך‪,‬‬ ‫הירמוך‪ .‬כאן היה מקור הכוח הגדול‬
‫גאות נרחבת באפיקו של הנהר‪ .‬המים‬ ‫ביותר של המים הזורמים בארץ‪ .‬נוסף‬
‫הציפו את שטחה של תחנת הכוח‪ ,‬פגעו‬ ‫על כך ניתן היה לווסת את זרימת מי‬
‫קשות במיתקניה ובייחוד בכל מערך‬ ‫הירדן על־ידי עצירה הלקית ואגירתם‬
‫התעלות והתקני חטרנספורמציח‪.‬‬ ‫בתוך מי הכנרת בעונת השפע של‬
‫גשמי החורף ושהרור של ״מלאי״ זה‬
‫בקיץ‪ .‬ולפי אופיו הטופוגרפי של‬

‫‪10‬‬