Page 8 - ETMOL_121

‫באמנות העות׳מאנית מופיע הלוטוס‬ ‫הממורמרים‪ ,‬הביאו להוצאתו להורג‬ ‫לוטוס על מצבת שיש דמוית ארון‬
‫בצורת ניצן פתוח למחצה או בצורת‬ ‫של הווזיר הגדול ולהדחת חותנו‬
‫תפרחת עלים מסודרים בצורת מניפה‬ ‫הסולטן‪ .‬חיי הראווה של אנשי ההצר‬ ‫מצבות אופקיות מעוטרות בצבעונים‪,‬‬
‫בשכבות המונחות זו על גבי זו‪.‬‬ ‫גרמו למעמסה כלכלית על המוני העם‬ ‫מציף את בית־העלמין מתחילת המאה‬
‫במצבות ח׳אסקוי מופיע הלוטוס‬ ‫ולתסיסה שלובתה על־ידי חכמי הדת‪.‬‬
‫כמניפה שנוטה על צידה‪ ,‬ולא ניתן‬ ‫גני הצבעונים נהרסו והמשתאות‬ ‫ה־‪.18‬‬
‫לראות בה את העלים הנפרדים של‬ ‫פסקו‪ ,‬אולם המשקע התרבותי של עידן‬ ‫״חזרת״ הצבעונים לאיסתאנבול‬
‫הפרה‪ .‬בדרך כלל מופיע זוג פרחים‪,‬‬ ‫זה עדיין מילא תפקיד חשוב בתרבות‬ ‫הפכה במחצית הראשונה של המאה ה־‬
‫הקבורה היהודית‪ .‬אולם יש לחזור‬ ‫‪ 18‬לאופנה מאוד מקובלת‪ ,‬הצבעוני‬
‫כאשר מניפה אחת פונה אל רעותה‪.‬‬ ‫ולציין כי יחד עם הצבעונים המופיעים‬ ‫הפך לחלק כל־כך חשוב של התרבות‬
‫הלוטוס נכנס לבית״העלמין עם‬ ‫ברוב המצבות‪ ,‬מצויים גם פרחים‬ ‫העות׳מאנית עד שנתן את שמו‬
‫הצבעוני ועזב אותו בערך באותו זמן‪.‬‬ ‫אחרים‪ .‬ראוי לציין שעל מצבות‬ ‫לתקופה כולה‪ ,‬אשר מכונה בהיסטוריה‬
‫הלוטוס עשה דרך ארוכה עד שהגיע‬ ‫ח׳אסקוי אין מופיעים כמעט ורדים‪,‬‬ ‫העות׳מאנית ״תור הצבעוני״‪ .‬הווזיר‬
‫לאמנות העות׳מאנית‪ ,‬וגם הוא‪,‬‬ ‫וזאת כיוון שבמסורת התורכית מסמל‬ ‫הגדול של הסולטן מאותם ימים‪,‬‬
‫כצבעוני וכברוש‪ ,‬יש לו קשרים‬ ‫הוורד את מוחמד‪ .‬מסתבר שמכל‬ ‫נבשירלי איבראהים פהה‪ ,‬היה נלהב‬
‫ברורים לגן־העדן‪ ,‬מאחר שהוא נסגר‬ ‫הצומח המסמל את גן־העדן בחרו עושי‬ ‫לצבעונים והוא וחותנו הסולטן אהמט‬
‫לעת ערב ונפתח ביום‪ ,‬סמל לחיי נצח‪.‬‬ ‫המצבות היהודיים להתייחס רק אל‬ ‫השלישי ערכו משתאות ונשפים רבים‬
‫ניתן לעקוב כיצד עבר מתרבויות‬ ‫הצמחים שהיו בעלי משמעות מופשטת‬ ‫סביב גני הצבעונים‪ .‬היו אלה ימים של‬
‫המזרח התיכון הקדום אל העולם‬ ‫שלום ושיגשוג וחיי החצר הראוותניים‬
‫היווני־רומי‪ ,‬ממנו אל מרכז אסיה‬ ‫שלא התנגשה עם היהדות‪.‬‬ ‫השפיעו על התורכים העשירים‬
‫והמזרח הרחוק‪ ,‬ומשם לתורכיה‪.‬‬ ‫סודו של הלוטוס הכחול‬ ‫וביניהם גם יהודים‪ .‬המאה ה־‪ 18‬היתה‬
‫באמנות העות׳מאנית ניתן לראותו‬ ‫הפרח הנפוץ ביותר המופיע בבית־‬ ‫המאה של אמנות המצבה הן בהברה‬
‫מסוגנן מאוד בתוך דוגמאות העשויות‬ ‫העלמין אחרי הצבעוני הוא הלוטוס‬ ‫היהודית והן בהברה העות׳מאנית‪ ,‬אבל‬
‫בסגנון האמנות הסינית או בעיטורי‬ ‫הכחול‪ ,‬שהופעתו בבית־העלמין‬ ‫אותות הפריחה נתנו את סימניהם גם‬
‫צלחות קרמיקה‪ ,‬שנעשו בהשראת‬ ‫נושאת עמה סוד‪ ,‬מאחר שהוא שונה‬ ‫בפיתוח העיר כולה‪ .‬המצבות‬
‫צלחות סיניות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬הלוטוס‬ ‫מכל לוטוס שניתן למצוא באמנות‬ ‫המפוארות והמעוטרות בשפע של‬
‫המופיע בבית־העלמין של ח׳אסקוי‬ ‫העות׳מאנית‪ ,‬שהלוטוס נפוץ בה מאוד‪.‬‬ ‫צבעונים היו פרי אווירה של ראוותנות‬
‫דומה יותר ללוטוס כפי שהוא מופיע‬ ‫וטיפוה ערכים אסתטיים‪ ,‬גם בבתי־‬
‫באמנות של תרבויות המזרח התיכון‬ ‫העלמין היהודיים‪ .‬העידן הזה נמשך‬
‫הקדום‪ ,‬ולאו דווקא כמקור האופייני‬ ‫בבתי־העלמין עד שנות ה־‪ 70‬של‬
‫ללוטוס העות׳מאני‪ ,‬שהן תרבויות‬ ‫המאה ה־‪ .18‬״תור הצבעוני״ הסתיים‬
‫המזרח הרחוק ומזרה אסיה; נשאלת‬ ‫כאשר היניצ׳רים‪ ,‬בכירי הצבא‬
‫השאלה‪ :‬היכן ראה אמן המצבות‬
‫היהודי את הדגם הזה? איננו יודעים‬
‫עדיין לזהות את ״הלוטוס היהודי״‪,‬‬
‫האם היה הוא אימוץ כחיקוי‪ ,‬או אימוץ‬
‫מתוך הבנה? הלוטוס בשלב זה נשאר‬

‫חידה שלא מצאה את פתרונה‪.‬‬
‫קרבה גדולה מהמקובל?‬
‫אמנות בית־העלמין של ח׳אסקוי‬
‫מדגימה דרכים שונות של אימוץ‬
‫סממנים חיצוניים מבלי לייחס להם‬
‫משמעות ייחודית‪ ,‬עד עיבוד סממנים‬
‫כאלח יחד עם יסודות צורניים שאובים‬
‫מן התרבות היהודית‪ ,‬ועד לדרגת‬
‫ביניים ‪ -‬שאילת יסודות צורניים‬
‫מהתרבות העות׳מאנית‪ ,‬תוך הבנה‬
‫אמיתית של משמעותם‪ ,‬והעברתם אל‬
‫התרבות ואל בית־העלמין היהודי‪.‬‬
‫שני השלבים האחרונים מעוררים‬
‫שאלה אם אין מקום לבחון מחדש את‬
‫חחנחח חמקובלת במחקר שהעדות‬
‫הדתיות השונות באימפריח‬
‫חעות׳מאנית חיו במנותק זו מזו‪.‬‬
‫האמנויות הפלסטיות כפי שסיפרנו‬
‫עליהן‪ ,‬מעלות אפשרויות אחרות‪.‬‬
‫מעניין לחקור אפשרויות אלו גם‬
‫בתחומים אחרים מחיי יושבי הממלכה‬
‫העות׳מאנית חשונים‪ ,‬ולבדוק את‬

‫מידת הקרבה והמרחק ביניהן‪.‬‬