Page 8 - ETMOL_121
P. 8
באמנות העות׳מאנית מופיע הלוטוס הממורמרים ,הביאו להוצאתו להורג לוטוס על מצבת שיש דמוית ארון
בצורת ניצן פתוח למחצה או בצורת של הווזיר הגדול ולהדחת חותנו
תפרחת עלים מסודרים בצורת מניפה הסולטן .חיי הראווה של אנשי ההצר מצבות אופקיות מעוטרות בצבעונים,
בשכבות המונחות זו על גבי זו. גרמו למעמסה כלכלית על המוני העם מציף את בית־העלמין מתחילת המאה
במצבות ח׳אסקוי מופיע הלוטוס ולתסיסה שלובתה על־ידי חכמי הדת.
כמניפה שנוטה על צידה ,ולא ניתן גני הצבעונים נהרסו והמשתאות ה־.18
לראות בה את העלים הנפרדים של פסקו ,אולם המשקע התרבותי של עידן ״חזרת״ הצבעונים לאיסתאנבול
הפרה .בדרך כלל מופיע זוג פרחים, זה עדיין מילא תפקיד חשוב בתרבות הפכה במחצית הראשונה של המאה ה־
הקבורה היהודית .אולם יש לחזור 18לאופנה מאוד מקובלת ,הצבעוני
כאשר מניפה אחת פונה אל רעותה. ולציין כי יחד עם הצבעונים המופיעים הפך לחלק כל־כך חשוב של התרבות
הלוטוס נכנס לבית״העלמין עם ברוב המצבות ,מצויים גם פרחים העות׳מאנית עד שנתן את שמו
הצבעוני ועזב אותו בערך באותו זמן. אחרים .ראוי לציין שעל מצבות לתקופה כולה ,אשר מכונה בהיסטוריה
הלוטוס עשה דרך ארוכה עד שהגיע ח׳אסקוי אין מופיעים כמעט ורדים, העות׳מאנית ״תור הצבעוני״ .הווזיר
לאמנות העות׳מאנית ,וגם הוא, וזאת כיוון שבמסורת התורכית מסמל הגדול של הסולטן מאותם ימים,
כצבעוני וכברוש ,יש לו קשרים הוורד את מוחמד .מסתבר שמכל נבשירלי איבראהים פהה ,היה נלהב
ברורים לגן־העדן ,מאחר שהוא נסגר הצומח המסמל את גן־העדן בחרו עושי לצבעונים והוא וחותנו הסולטן אהמט
לעת ערב ונפתח ביום ,סמל לחיי נצח. המצבות היהודיים להתייחס רק אל השלישי ערכו משתאות ונשפים רבים
ניתן לעקוב כיצד עבר מתרבויות הצמחים שהיו בעלי משמעות מופשטת סביב גני הצבעונים .היו אלה ימים של
המזרח התיכון הקדום אל העולם שלום ושיגשוג וחיי החצר הראוותניים
היווני־רומי ,ממנו אל מרכז אסיה שלא התנגשה עם היהדות. השפיעו על התורכים העשירים
והמזרח הרחוק ,ומשם לתורכיה. סודו של הלוטוס הכחול וביניהם גם יהודים .המאה ה־ 18היתה
באמנות העות׳מאנית ניתן לראותו הפרח הנפוץ ביותר המופיע בבית־ המאה של אמנות המצבה הן בהברה
מסוגנן מאוד בתוך דוגמאות העשויות העלמין אחרי הצבעוני הוא הלוטוס היהודית והן בהברה העות׳מאנית ,אבל
בסגנון האמנות הסינית או בעיטורי הכחול ,שהופעתו בבית־העלמין אותות הפריחה נתנו את סימניהם גם
צלחות קרמיקה ,שנעשו בהשראת נושאת עמה סוד ,מאחר שהוא שונה בפיתוח העיר כולה .המצבות
צלחות סיניות .לעומת זאת ,הלוטוס מכל לוטוס שניתן למצוא באמנות המפוארות והמעוטרות בשפע של
המופיע בבית־העלמין של ח׳אסקוי העות׳מאנית ,שהלוטוס נפוץ בה מאוד. צבעונים היו פרי אווירה של ראוותנות
דומה יותר ללוטוס כפי שהוא מופיע וטיפוה ערכים אסתטיים ,גם בבתי־
באמנות של תרבויות המזרח התיכון העלמין היהודיים .העידן הזה נמשך
הקדום ,ולאו דווקא כמקור האופייני בבתי־העלמין עד שנות ה־ 70של
ללוטוס העות׳מאני ,שהן תרבויות המאה ה־ .18״תור הצבעוני״ הסתיים
המזרח הרחוק ומזרה אסיה; נשאלת כאשר היניצ׳רים ,בכירי הצבא
השאלה :היכן ראה אמן המצבות
היהודי את הדגם הזה? איננו יודעים
עדיין לזהות את ״הלוטוס היהודי״,
האם היה הוא אימוץ כחיקוי ,או אימוץ
מתוך הבנה? הלוטוס בשלב זה נשאר
חידה שלא מצאה את פתרונה.
קרבה גדולה מהמקובל?
אמנות בית־העלמין של ח׳אסקוי
מדגימה דרכים שונות של אימוץ
סממנים חיצוניים מבלי לייחס להם
משמעות ייחודית ,עד עיבוד סממנים
כאלח יחד עם יסודות צורניים שאובים
מן התרבות היהודית ,ועד לדרגת
ביניים -שאילת יסודות צורניים
מהתרבות העות׳מאנית ,תוך הבנה
אמיתית של משמעותם ,והעברתם אל
התרבות ואל בית־העלמין היהודי.
שני השלבים האחרונים מעוררים
שאלה אם אין מקום לבחון מחדש את
חחנחח חמקובלת במחקר שהעדות
הדתיות השונות באימפריח
חעות׳מאנית חיו במנותק זו מזו.
האמנויות הפלסטיות כפי שסיפרנו
עליהן ,מעלות אפשרויות אחרות.
מעניין לחקור אפשרויות אלו גם
בתחומים אחרים מחיי יושבי הממלכה
העות׳מאנית חשונים ,ולבדוק את
מידת הקרבה והמרחק ביניהן.