Page 6 - ETMOL_121
P. 6

‫קברי צדיקים בארץ ישראל נזכרת כבר‬     ‫ברוש‪,‬‬               ‫ככל שהולכת ומעמיקה עבודת‬
‫בראשית המאה ה־‪ ,16‬אולם הדלקת‬         ‫צבעוני‪,‬‬             ‫המחקר בחומר שנאסף במסגרת סקר‬
‫נרות או מנורות נשמה על קברות‬         ‫לוטוס ‪-‬‬             ‫בתי־העלמין היהודיים מן התקופה‬
‫נפטרים ככלל איננה נזכרת באותה‬        ‫מה הם‬               ‫העות׳מאנית בתורכיה‪ ,‬מתבססת‬
‫תקופה ואין לה אזכרה גם בשולחן־‬       ‫אומרים?‬             ‫מסקנה אחת‪ :‬מתחילת המאה ה־‪17‬‬
‫ערוך שנתחבר באמצע המאה ה־‪.16‬‬                             ‫בולטת יותר ויותר השפעת התרבות‬
‫בצילומי מצבות מן המאה ה־‪ 16‬ששרדו‬       ‫עיטורים בבית־‬     ‫והאמנות העות׳מאנית על בתי־העלמין‬
‫בסלוניקי לא מופיעות הגומות האלו‪,‬‬        ‫עלמין יהודי‬      ‫היהודיים באיסתאנבול; אבל‬
‫הן גם לא מופיעות בספרים אחרים‬           ‫באיסתאנבול‬       ‫האלמנטים הקישוטיים העות׳מאניים‬
‫שהופיעו אז ואחר־כך‪ .‬אולם גומות‬          ‫המספרים על‬       ‫על גבי המצבות‪ ,‬מוכיחים לא רק על‬
‫כאלו להדלקת נשמות מופיעות בבית־‬                          ‫השפעה אמנותית‪ ,‬אלא גם על השפעה‬
‫העלמין בח׳אסקוי בראשית המאה ה­‬        ‫השפעות‪ ,‬קשרים‬      ‫חברתית‪ ,‬תרבותית ורעיונית‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫ד!‪ .‬הגומה שנועדה להדלקת נר נשמה‬          ‫וייחודיות‬
‫היא מאפיין ברור רק על המצבות‬                                           ‫מנקודת המבט היהודית‪.‬‬
‫היהודיות באיסתאנבול ואין הן‬               ‫מאת מינה רוזן‬  ‫מחקר זה נעשה אמנם בבית־עלמין‬
‫מופיעות במצבות מוסלמים או נוצרים‬                         ‫אחד בלבד‪ ,‬זה של ח׳אסקוי‪ ,‬אולם‬
‫שם‪ .‬עם זאת יש להעיר כי במצבות‬                            ‫הרחבת המחקר לשני בתי־העלמין‬
‫עות׳מאניות ניתן למצוא גומות דומות‬                        ‫האחרים שנותרו באיסתאנבול ‪-‬‬
‫לאלו המשמשות להדלקת נר הנשמה‬                             ‫אורטאקוי וקוזגונג׳וק‪ ,‬בהם נקברו‬
‫על המצבה היהודית‪ ,‬אולם גומות אלו‬                         ‫יהודים במשך מאות שנים‪ ,‬יאשרו‬
‫אינן משמשות להדלקה‪ ,‬אלא לאיסוף‬
‫מי גשמים לשימושן של הציפורים‬                                                     ‫מסקנות אלו‪.‬‬
‫האהובות על התורכים‪ .‬מקווי המים‬                           ‫השפעת האמנות העות׳מאנית על‬
‫הללו היו כנראה חלק ממקור ההשראה‬                          ‫אמנות בתי־העלמין היהודיים באה‬
                                                         ‫לידי ביטוי בשלוש צורות; האחת‪,‬‬
      ‫לגומת ההדלקה במצבה היהודית‪.‬‬                        ‫אימוץ צורות וסגנונות ומוטיבים‬
‫אבל יש לציין דבר נוסף‪ :‬גומות‬                             ‫שמצאו חן בעיני האמנים היהודים; כך‬
‫ההדלקה מופיעות רק בשני סוגי‬                              ‫למשל‪ ,‬דווקא במאה ה־‪ 17‬אימצו בוני‬
‫מצבות אופקיות ‪ -‬אלו שהאלמנט‬                              ‫מצבות יהודים בח׳אסקוי את דגם‬
‫האורנמנטלי השולט בשתיהן הוא‬                              ‫המצבה בצורת פריזמה‪ ,‬מנסרה‪,‬‬
‫עיטור ה׳מחרב׳ בראש המצבה ותמיד‬                           ‫שהיתה מקובלת על הסלג׳וקים כובשי‬
‫פונה ראש המצבה לכיוון דרום‪,‬‬                              ‫תורכיה במאות ה״‪ .15-13‬הדגמים‬
‫לירושלים‪ .‬הרעיון הראשוני והמרכזי‬                         ‫המפוארים ביותר של המצבות‬
‫של העיצוב הזה הוא של שטיח תפילה‬                          ‫היהודיות מן המין הזה‪ ,‬שמופיעים‬
‫תורכי־מוסלמי‪ .‬רוב השטיחים הללו‬                           ‫במאה ה־‪ ,18‬הם דגמים מקבילים עד‬
‫כוללים את צורת ה׳מחרב׳ בראשם‪.‬‬                            ‫מאוד לדגמים מן המאה ה־‪ .13‬במאה ה־‬
‫הסתת היהודי עיבד את המשמעות‬                              ‫‪ 18‬לא בנה שום יוצר מצבות תורכי‬
‫המוסלמית של שטיח התפילה לצרכי‬
‫לקוחותיו‪ ,‬ויצר למענם שטיח תפילה‬                                           ‫מצבות בצורה כזאת‪.‬‬
‫מאבן הפונה ירושלימה‪ ,‬אשר לידו הם‬                         ‫אולם מעניינות הרבה יותר הן שתי‬
‫יכולים להתאחד ולהתיחד עם יקיריהם‬                         ‫הדרכים האחרות בהן שובצו סגנונות‬
‫ולבקש את עזרתם‪ .‬גומות אלו‬                                ‫ומוטיבים עות׳מאניים באמנות‬
‫ממלאות גם את מקור הרוזטות‬                                ‫הקבורה היהודית‪ .‬שתי דרכים אלו‬
‫)השושנים( הנמצאות כמעט תמיד‬                              ‫מעידות על מעורבות והבנה רבה של‬
‫במסגד‪ .‬מסתבר מכאן‪ ,‬כי עושי‬                               ‫התרבות העות׳מאנית על רבדיה‬
‫המצבות ״ניצלו״ את מנהג הדלקת‬                             ‫השונים‪ .‬הביטוי המובהק ביותר‬
‫הנרות שהלך והתפשט‪ ,‬והתקינו גומות‬                         ‫בעיטור המצבות היהודיות נעשה‬
‫לצורך זה באופן שיצר חיקוי של‬                             ‫בשימוש משולב בגומות הדלקה ודגמי‬
‫׳מחרב׳ המורה למוסלמי את כיוון‬                            ‫ה׳מחרב׳‪ ,‬המבנה שבקצה הדרומי של‬
‫התפילה‪ .‬מוטיב גומת ההדלקה שולב‬                           ‫המסגד הפונה למכה‪ ,‬ו׳הילייה׳‪ ,‬מעין‬
‫במצבה‪ ,‬כדי להדגיש את חשיבות מקום‬                         ‫ה״שיוויתי״ היהודי‪ .‬אחד הרכיבים‬
‫הקבורה כאמצעי תיווך בין עולמות‬                           ‫השכיחים ביותר ברבות מן המצבות‬
                                                         ‫האופקיות‪ ,‬אלו המונחות על האדמה‬
                  ‫תחתונים לעליונים‪.‬‬                      ‫בבית־העלמין‪ ,‬הן גומות לנרות נשמה‪.‬‬
‫בתקופה מאוחרת יותר שיגשגה‬                                ‫בדרך כלל מצויות שתי גומות בצידי‬
‫אמנות ה׳הילייה׳ לקישוט מסגדים‬                            ‫ראש המצבה‪ ,‬אולם לעתים מצויה רק‬
‫ובתים פרטיים באימפריה‬                                    ‫גומה אחת באמצע ראש המצבה‪,‬‬
‫העות׳מאנית‪ .‬ההילייה הוא מעין‬                             ‫ובמקרים נדירים יותר ארבע גומות‬
‫גירסה תורכית־מוםלמית ל׳׳שיוויתי׳׳‬
‫שבמסורת האמנות היהודית‪ .‬זהו‬                                              ‫בארבע זוויות המצבה‪.‬‬
‫קישוט קיר מצוייר על נייר או על עץ‪,‬‬                          ‫הדלקת נרות על מצבות‬
‫שבמרכזו עיגול מושלם או צורה‬                              ‫לא ברור לנו מתי השתרש מנהג זה‬
‫סגלגלה‪ ,‬וסביבו ארבעה עיגולים‪.‬‬                            ‫במסורת היהודית‪ .‬הדלקת נרות על‬
‫בעיגולים הצדדיים של ההילייה‬
   1   2   3   4   5   6   7   8   9   10   11