Page 6 - ETMOL_121
P. 6
קברי צדיקים בארץ ישראל נזכרת כבר ברוש, ככל שהולכת ומעמיקה עבודת
בראשית המאה ה־ ,16אולם הדלקת צבעוני, המחקר בחומר שנאסף במסגרת סקר
נרות או מנורות נשמה על קברות לוטוס - בתי־העלמין היהודיים מן התקופה
נפטרים ככלל איננה נזכרת באותה מה הם העות׳מאנית בתורכיה ,מתבססת
תקופה ואין לה אזכרה גם בשולחן־ אומרים? מסקנה אחת :מתחילת המאה ה־17
ערוך שנתחבר באמצע המאה ה־.16 בולטת יותר ויותר השפעת התרבות
בצילומי מצבות מן המאה ה־ 16ששרדו עיטורים בבית־ והאמנות העות׳מאנית על בתי־העלמין
בסלוניקי לא מופיעות הגומות האלו, עלמין יהודי היהודיים באיסתאנבול; אבל
הן גם לא מופיעות בספרים אחרים באיסתאנבול האלמנטים הקישוטיים העות׳מאניים
שהופיעו אז ואחר־כך .אולם גומות המספרים על על גבי המצבות ,מוכיחים לא רק על
כאלו להדלקת נשמות מופיעות בבית־ השפעה אמנותית ,אלא גם על השפעה
העלמין בח׳אסקוי בראשית המאה ה השפעות ,קשרים חברתית ,תרבותית ורעיונית ,כמובן,
ד! .הגומה שנועדה להדלקת נר נשמה וייחודיות
היא מאפיין ברור רק על המצבות מנקודת המבט היהודית.
היהודיות באיסתאנבול ואין הן מאת מינה רוזן מחקר זה נעשה אמנם בבית־עלמין
מופיעות במצבות מוסלמים או נוצרים אחד בלבד ,זה של ח׳אסקוי ,אולם
שם .עם זאת יש להעיר כי במצבות הרחבת המחקר לשני בתי־העלמין
עות׳מאניות ניתן למצוא גומות דומות האחרים שנותרו באיסתאנבול -
לאלו המשמשות להדלקת נר הנשמה אורטאקוי וקוזגונג׳וק ,בהם נקברו
על המצבה היהודית ,אולם גומות אלו יהודים במשך מאות שנים ,יאשרו
אינן משמשות להדלקה ,אלא לאיסוף
מי גשמים לשימושן של הציפורים מסקנות אלו.
האהובות על התורכים .מקווי המים השפעת האמנות העות׳מאנית על
הללו היו כנראה חלק ממקור ההשראה אמנות בתי־העלמין היהודיים באה
לידי ביטוי בשלוש צורות; האחת,
לגומת ההדלקה במצבה היהודית. אימוץ צורות וסגנונות ומוטיבים
אבל יש לציין דבר נוסף :גומות שמצאו חן בעיני האמנים היהודים; כך
ההדלקה מופיעות רק בשני סוגי למשל ,דווקא במאה ה־ 17אימצו בוני
מצבות אופקיות -אלו שהאלמנט מצבות יהודים בח׳אסקוי את דגם
האורנמנטלי השולט בשתיהן הוא המצבה בצורת פריזמה ,מנסרה,
עיטור ה׳מחרב׳ בראש המצבה ותמיד שהיתה מקובלת על הסלג׳וקים כובשי
פונה ראש המצבה לכיוון דרום, תורכיה במאות ה״ .15-13הדגמים
לירושלים .הרעיון הראשוני והמרכזי המפוארים ביותר של המצבות
של העיצוב הזה הוא של שטיח תפילה היהודיות מן המין הזה ,שמופיעים
תורכי־מוסלמי .רוב השטיחים הללו במאה ה־ ,18הם דגמים מקבילים עד
כוללים את צורת ה׳מחרב׳ בראשם. מאוד לדגמים מן המאה ה־ .13במאה ה־
הסתת היהודי עיבד את המשמעות 18לא בנה שום יוצר מצבות תורכי
המוסלמית של שטיח התפילה לצרכי
לקוחותיו ,ויצר למענם שטיח תפילה מצבות בצורה כזאת.
מאבן הפונה ירושלימה ,אשר לידו הם אולם מעניינות הרבה יותר הן שתי
יכולים להתאחד ולהתיחד עם יקיריהם הדרכים האחרות בהן שובצו סגנונות
ולבקש את עזרתם .גומות אלו ומוטיבים עות׳מאניים באמנות
ממלאות גם את מקור הרוזטות הקבורה היהודית .שתי דרכים אלו
)השושנים( הנמצאות כמעט תמיד מעידות על מעורבות והבנה רבה של
במסגד .מסתבר מכאן ,כי עושי התרבות העות׳מאנית על רבדיה
המצבות ״ניצלו״ את מנהג הדלקת השונים .הביטוי המובהק ביותר
הנרות שהלך והתפשט ,והתקינו גומות בעיטור המצבות היהודיות נעשה
לצורך זה באופן שיצר חיקוי של בשימוש משולב בגומות הדלקה ודגמי
׳מחרב׳ המורה למוסלמי את כיוון ה׳מחרב׳ ,המבנה שבקצה הדרומי של
התפילה .מוטיב גומת ההדלקה שולב המסגד הפונה למכה ,ו׳הילייה׳ ,מעין
במצבה ,כדי להדגיש את חשיבות מקום ה״שיוויתי״ היהודי .אחד הרכיבים
הקבורה כאמצעי תיווך בין עולמות השכיחים ביותר ברבות מן המצבות
האופקיות ,אלו המונחות על האדמה
תחתונים לעליונים. בבית־העלמין ,הן גומות לנרות נשמה.
בתקופה מאוחרת יותר שיגשגה בדרך כלל מצויות שתי גומות בצידי
אמנות ה׳הילייה׳ לקישוט מסגדים ראש המצבה ,אולם לעתים מצויה רק
ובתים פרטיים באימפריה גומה אחת באמצע ראש המצבה,
העות׳מאנית .ההילייה הוא מעין ובמקרים נדירים יותר ארבע גומות
גירסה תורכית־מוםלמית ל׳׳שיוויתי׳׳
שבמסורת האמנות היהודית .זהו בארבע זוויות המצבה.
קישוט קיר מצוייר על נייר או על עץ, הדלקת נרות על מצבות
שבמרכזו עיגול מושלם או צורה לא ברור לנו מתי השתרש מנהג זה
סגלגלה ,וסביבו ארבעה עיגולים. במסורת היהודית .הדלקת נרות על
בעיגולים הצדדיים של ההילייה
