Page 13 - ETMOL_121
P. 13

‫ציון אירועים חשובים שאירעו בסמוך להן‪.‬‬                                                                                                             ‫­ ח­‬
    ‫האנציקלופדיה המקראית טוענת‪ ,‬כי מקור המפה הזו הוא‬
    ‫מפת דרכים אותה עיבד אבסביוס ביחד עם האונומסטיקון‬                                                  ‫ית;‬

                             ‫שלו‪ ,‬ספר שמות המקומות בארץ‪.‬‬                                                 ‫הירדן לייד ים המלח‪ ,‬אחד הדגים חוזר‬
    ‫קליאופס קויקילידס שחקר לראשונה את רצפת הפסיפס‬
    ‫תיארך אותה כאמור לשנים ‪ 450-350‬מאחר ולא ראה‬              ‫ופאלמר רשמו ב־‪ 1902‬העתק צבעוני שלה והפכו אותו לנכס‬
    ‫במפה את המנזרים הגדולים במדבר יהודה שנבנו לאחר‬                                                     ‫מדעי ואמנותי‪.‬‬

                                                   ‫שנת ‪.450‬‬  ‫ירושלים היא העיר הבולטת ביותר במפת מידבא‪ .‬העיר‬
    ‫חוקרים אחרים נעזרו בכתובות שונות ובהן נזכר‬               ‫מתוארת ממעוף ציפור ומוצגת בצורה תלת־ממדית ובמידה‬
    ‫יוסטיניאנוס קיסר )‪ .(565-527‬מיכאל אבי־יונה מביא תשע‬      ‫ניכרת של ריאליזם‪ .‬למרות הביצוע הסכימטי‪ ,‬העיצוב‬
    ‫השערות לכך שזמנה של המפה הוא מהמהצית השניה של‬            ‫הסטריאוטיפי של הבניינים והסלקטיביות בבהירתם‪ ,‬לפנינו‬
    ‫המאה החמישית‪ :‬תיאור המקדש על שם יוחנן המטביל ליד‬         ‫תיאור מוהשי ונאמן של ירושלים מהמאה השישית על‬
    ‫בית עברה מעיד על כך שהמפה אינה קדומה לבונה המקדש‬         ‫חומותיה‪ ,‬מגדליה ושעריה‪ ,‬רחובותיה ובנייניה החשובים‪ .‬זו‬
    ‫אנאסטאסיוס קיסר )‪ ,(518-491‬תיאור ״הכנסיה החדשה״‬          ‫המפה הציורית הקדומה ביותר של ירושלים‪ .‬מעטות הן‬
    ‫)ניאה( שנבנתה על־ידי יוסטיניאנוס קיסר והוקדשה בשנת‬       ‫הערים העתיקות שנתברכו בנכס יקר כזה‪ ,‬המשמש מקור‬
    ‫‪ 543‬מעיד על כך שהמפה מאוחרת לתאריך זה‪ .‬הכנסיה‬            ‫ראשון במעלה ללימוד תוכנית העיר‪ .‬במפה מצויים מבנים‬
    ‫שליד מעין אלישע נזכרת לראשונה על־ידי תאודוסיוס‬           ‫ובתים ובתי־ציבור‪ ,‬שאנו יודעים את שימושם ויודעים את‬
    ‫שכתב על כך בשנת ‪ 570‬בקירוב והוא הדין ביחס לכנסיית‬        ‫מקומם עד היום‪ .‬בין השאר סימון באב אל־עמוד‪ ,‬שניצב על־‬
    ‫ויקטור הקדוש ליד עזה‪ .‬אלה רק חלק מהראיות שמביא אבי‬       ‫יד שער שכם ועליו עמד פסל הקיסר הרומי וממנו מדדו את‬
                                                             ‫המרחקים בדרכי הארץ‪ .‬עד היום מכונה שער שכם‪ ,‬גם באב‬
                  ‫יונה להצדקת התיארוך שלו לרצפת הפסיפס‪.‬‬      ‫אל עמוד‪ .‬בעצם יכול אדם גם בימינו לטייל בירושלים‬
    ‫חוקר אחר‪ ,‬תומסן‪ ,‬עושה הקבלה בין רצפת הפסיפס‬
    ‫לפסיפס שבכנסיית השליחים שבמידבא שנבנתה בימי‬                ‫הביזנטית לראות את מבניה‪ ,‬רחובותיה ושוקיה לפי המפה‪.‬‬
    ‫האפיסקופוס סרגיוס בשנת ‪ .579‬לפי בתובת מסויימת‪,‬‬           ‫יוצר המפה האלמוני ביקש להבליט את תיאור העיר ולשם‬
    ‫כיהן סרגיוס לפחות עד שנת ‪ .596‬שני הפסיפסים דומים גם‬      ‫כך כאילו חילק את העיר לשניים; הקארדו )שהיא רחובה‬
                                                             ‫הראשי( מתחלק לשני היטלים‪ ,‬כשהסטיוו המזרחי נוטה‬
                   ‫לרצפת קבר חירם ליד העיר צור משנת ‪.573‬‬     ‫מערבה והסטיוו המערבי נראה מוטה כלפי מטה‪ .‬הבניינים‬
    ‫מפת מידבא היתה במשך השנים לתיאור מדעי־היסטורי‬            ‫בחלקה המערבי של העיר מתוארים מצד מערב ‪ -‬לבד‬
    ‫חשוב למחקר ארץ־ישראל בתקופה הביזנטית וגם ליצירה‬          ‫מכנסיית הקבר ועוד מספר מבנים חשובים שחזיתם פונה‬
     ‫אמנותית המציגה תעודה חשובה על ארץ־ישראל וירושלים‪.‬‬
                                                                                                               ‫מזרחה‪.‬‬
    ‫נחלת שמעון‬                                               ‫בחומת ירושלים רואים ‪ 21‬מגדלים‪ .‬הגדול שבכולם הוא זה‬
                                                             ‫הנקרא בטעות ״מגדל דוד׳ ובאמת צריך להיקרא ״מגדל‬
                                                             ‫פצאל״‪ ,‬והוא נבנה על־ידי הורקנוס‪ .‬מצפון לו ומאחורי מגדל‬
                                                             ‫פצאל נראה מגדל היפיקום‪ .‬בחומת העיר מצויים גם שישה‬
                                                             ‫שערים‪ ,‬מספר השערים בחומת העיר עד שנפרץ ״השער‬

                                                                                             ‫החדש״ אל הרובע היהודי‪.‬‬

                                                             ‫ספינות ודגים‬

                                                             ‫במפת מידבא בולטים גם עמק הירדן מדרום לבית־שאן‬
                                                             ‫והאיזור ועד לזרוע המזרחית של הנילוס‪ .‬ים המלח מצוייר‬
                                                             ‫עם ספינות ומלחים עליהן‪ .‬מעניין לציין‪ ,‬כי אחד הדגים‬
                                                             ‫בירדן במקום שבו הוא נשפך לים המלה‪ ,‬שדגים אינם יכולים‬

                                                                           ‫לחיות בו‪ ,‬מפנה את ראשו חזרה ופונה צפונה‪.‬‬
                                                             ‫בערבות מואב מצוייר אריה ובירדן ובנילוס דגים‪ .‬בבקעת‬
                                                             ‫הירדן מצויירים דקלים וליד האתרים מצויות כתובות של‬
                                                             ‫שמות המקומות וכן הסברים‪ .‬השמות מתארים ערים‬
                                                             ‫חשובות ונחלות שבטים והם כתובים בצבע אדום בשפה‬
                                                             ‫היוונית‪ .‬ליד חלק משמות הערים מצויין גם שמן המאוחר או‬

‫‪13‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18