Page 16 - ETMOL_121

‫ההלוינט של יוסלה שפילו‬ ‫בעת תפילתו של גרשון סירוטה‪,‬‬
‫שהופיע בליווי מקהלה בניצוח ליאו‬
‫אסתר ראב‬ ‫אסתר ראב‪ ,‬שהיתה המשוררת‬
‫הארצישראלית הראשונה‪ ,‬נולדה בשנת‬ ‫ליוב‪.‬‬
‫‪ 1894‬בפתח־תקוה‪ ,‬אביה יהודה ראב‬ ‫כאמור‪ ,‬הרבנות הראשית יצאה נגד‬
‫היה ממייסדי המושבה ב־‪ .1878‬היא‬ ‫התפילות במוגרבי ובבתי־קולנוע‬
‫גדלה בפתח־תקוה ולמדה שם‬ ‫אחרים ופירסמה‪ :‬״בשנים האחרונות‬
‫ובראשית שנות העשרים פירסמה את‬ ‫הננו רואים לצערנו שפוגעים בעקרון‬
‫שיריה הראשונים בכתב־העת ״הדים״‪.‬‬ ‫הכי יקר לנו‪ .‬דוקא בימים הכי קדושים‬
‫ב־‪930‬ו פירסמה את ספרה הראשון‬ ‫לנו‪ ,‬הנה במקום לבקר את בתי מקדש־‬
‫מעט שלנו‪ ,‬הולכים ושוכרים להם בתי‬
‫״קמשונים״ והמשיכה לפרסם שירים‬ ‫שעשועים לימים נוראים‪ ,‬שבכל השנה‬
‫עד למותה בשנת ‪ .1981‬בשיריה ישנו‬ ‫נעשים בהם דברים המתנגדים לפי רוח‬
‫הניחוח של קמשונים‪ ,‬שדות‪ ,‬ואדיות‪,‬‬ ‫ישראל סבא ובן לילה קובעים אותם‬
‫פרדסים‪ ,‬והניחוחות של הבראשית‪ ,‬של‬ ‫לבתי תפילה״‪ .‬אבל הכרוזים לא עזרו‬
‫ואפילו יהודים דתיים נמשכו לשמוע‬
‫צמחי הבר במרחבים שהיו ריקים‬ ‫את תפילתם של גדולי החזנים‪ .‬רק‬
‫בחלקם הגדול‪ .‬בן אחיה של המשוררת‬ ‫אחרי קום המדינה נאסרו בחוק־עזר‬
‫הוא הסופר אהוד בן־עזר והוא כינס‬ ‫עירוני תפילות ״בבתי שעשועים״‪.‬‬
‫בשנים האחרונות את שיריה‪ ,‬מכנס‬ ‫באוספי נמצאת מודעה על קונצרט‬
‫עכשיו את מכתביה וכותב את תולדות‬ ‫חזנות מיוחד במינו שנערך בשבת‬
‫חייה‪ .‬לפני זמן לא רב הוציא לאור‬ ‫בקולנוע‪ :‬ארבעה חזנים ‪ -‬יצחק מאן‪,‬‬
‫בהוצאה מיוחדת ומצומצמת את כל‬ ‫דוד רזניק‪ ,‬גדליהו פודר ומשה‬
‫הפרוזה של אסתר ראב‪ .‬מתוך הספר‬ ‫רוזנבליט‪ ,‬הופיעו בליווי מקהלה בת ‪35‬‬
‫שיצא לאור בדפוס מחשב אנו מביאים‬ ‫איש בניצוחו של יהושע זולצינסקי‬
‫קטע על יוסל׳ה שפילר הכלי־זמר של‬
‫חתונות פתח־תקוה בסוף המאה‬ ‫הצגת אופרה‬

‫הקודמת‪.‬‬ ‫והשמיעו פרקי תפילה ושירה‪ ,‬וכדי‬
‫למנוע חילול שבת הופיעו ללא ליווי‬
‫גדרות השיטה הדיפו את ריחן‪ ,‬ריח קש וגורן מעורב במשהו נרקיסי חריף‪,‬‬ ‫מוסיקלי‪ .‬אחת התפילות האחרונות‬
‫זהו ריחה של ה״מימוזה״ המפורסמת ‪ -‬זאת אני יודעת כעת‪ ,‬אך אז כשנשמתי‬ ‫שנערכה במוגרבי היתה בשבועות‬
‫ריח זה‪ ,‬ידעתי רק שהוא מצמיח לי כנפים ‪ -‬ושטוב לעוף לעת צהרי חורף חם‬ ‫תש״ז־‪ ,1947‬כשלפני התיבה עבר החזן‬
‫בין הגדרות כפשוש שיכור‪ ,‬לדרדר‪ ,‬להגות מילים שאין להן שחר‪ ,‬לשיר קטעי‬
‫פנחס סגל פינציק‪.‬‬
‫מחול פרי הקלרינט של יוסל׳ה שפילר‪ ,‬הכלי־זמר של חתונות פתח־תקוה‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬אי אפשר לספר על מוגרבי‬
‫מבלי להזכיר את מוכר־הנקניקיות‬
‫יוסל׳ה עצמו היה בעיני בימים ההם‪ ,‬כהוברמן מאוחר יותר ‪ -‬הייתי מגלה‬ ‫ה״יקה״‪ ,‬לראשו כובע טבחים לבן‪,‬‬
‫את כל החתונות‪ ,‬ולו הרחוקות ביותר מביתנו‪ ,‬ויוסל׳ה היה המרכז שלהן‪.‬‬ ‫וסינר נקי־נקי לגופו‪ ,‬שעמד שנים‬
‫אפילו הכלות הרעולות בלבן לא משכו את ליבי כיוסל׳ה‪ .‬קטן היה ומיסתורי‪,‬‬ ‫רבות ליד השעון של מוגרבי ומכר‬
‫רזה‪ ,‬פניו אדומים משתייה יתירה בשמחות‪ ,‬מעודי לא ראיתי אותו אוכל‪ ,‬רק‬ ‫נקניקיות בחרדל לעוברים ושבים‪.‬‬
‫שותה‪ .‬״פסקה״ )תרבוש אדום תורכי( קטן היה חבוש לראשו באלכסון‪,‬‬ ‫בשעה שלא היו קונים‪ ,‬קרא בשקידה‬
‫והציצית השחורה רקדה לפי קצב השיר שיצא מתוך חליל הקסמים‪ ,‬הקלרינט‬ ‫בספרים‪ .‬אמרו כי אותו מוכר‬
‫הבוכה והצוחק שלו‪ .‬מאוחר יותר נראו לי נגינותיו כקטעי אופרה‪ ,‬מארשים‬ ‫הנקניקיות היה זמר אופרה בגרמניה‪,‬‬
‫ואריות‪ ,‬מוכרים מאוד‪ .‬שמעתי אותם בהיותי פשוש‪ ,‬מיוםל׳ה ‪ -‬אאידה‪,‬‬ ‫שהמיר את בימת האופרה בסיר‬
‫קבלריה רוסטינקה; וכמובן‪ ,‬קדרילים ומינואטים‪ .‬בריקודים השתתפתי עם‬
‫חבורת בנות השמונה; מאזורקות של שופן מסורסות קצת‪ ,‬פולקות‪ ,‬אבל יותר‬ ‫הנקניקיות לפרנסה‪.‬‬
‫מכל אהבתי ריקוד אחד שדמה לגלי הים‪ ,‬איטי ושוטף‪ ,‬ותנועותיו גלים־גלים‪.‬‬ ‫‪16‬‬
‫יוסל׳ה ‪ -‬צליל משמיים ‪ -‬המוסיקה הראשונה ששמעתי בחיי ‪ -‬המושבה‬
‫היתה קטנה‪ ,‬הבתים נמוכים‪ ,‬מסביב שדות‪ ,‬והקולות היו נשמעים עד‬

‫למרחקים גדולים‪.‬‬

‫יוסל׳ה מנגן ואני יושבת לרגליו כמעט‪ ,‬פי פעור‪ ,‬וקולטת במין הנאה‬
‫עילאית את מנגינותיו ‪ -‬הוא רואה אותי ומתמוגג‪ ,‬והקלרינט מתחיל למשוך‬
‫באדג׳יות נוגות ואני מזמזמת אחריו‪ ,‬יוסל׳ה שומע ומתמוגג‪ ,‬וממתיק את‬
‫המנגינות‪ ,‬עיניו אדומות מחוסר שינה ומשתייה‪ ,‬אבל הוא קוםם לי‪ ,‬התרבוש‬
‫שלו נמצא כבר על קצה קדקדו‪ ,‬הציצית עפה‪ ,‬והוא נע הלוך ושוב כעץ ברוח‪,‬‬

‫ואני לרגליו נישאת על גלי המנגינות לעולם קסום‪.‬‬