Page 23 - ETMOL_120

‫בלי בית עם מצעות וכרים וכסתות וכל תשמישי הבית‪ .‬ואלו‬ ‫נשים תימניות קולעות סלים‬
‫הן‪ :‬שני מכסאות דהיינו לחאף )שמיכה( דהיינו מכאדד‬
‫)מזרנים( קש‪ ,‬ושתי קדירות‪ ,‬ושלוש קערות‪ ,‬בקבוק קאוזי‬ ‫אצל קרוביהם ומיודעיהם ושכניהם עליה ליטול רשות ממנו‬
‫)נפט(‪ ,‬וג׳ כוסות‪ ,‬וחבית מים‪ ,‬ושלוש כפות‪ ,‬וכלי לישה של‬ ‫תחלה‪ .‬גם אין לה לשבת שם רק משך שתי שעות ותשוב‬
‫חרס‪ ,‬לאמפה)מנורת נפט(‪ ,‬מחצלת של שער עזים חדשה‪ ,‬פח‬
‫הביתה‪.‬‬
‫דלי‪ ,‬על־פי התנאים‪:‬‬ ‫ג( שלא תקניטנו עוד בדברים וכל־שכן שלא לקללו לא‬
‫תנאי א׳‪ :‬משך שלש שנים הנז׳ יעבוד באיזה מלאכה‬
‫הוא ולא אביו‪.‬‬
‫שימצא וכל ריוח שיבא לידו ימסור לידי‪ ,‬הן רב הן מעט‪ .‬ואם‬ ‫מצד האיש סעיד‪ ,‬עליו להיות סבלן ואל יהיה קפדן על כל‬
‫לא ימצא מלאכה ואני יש בידי איזה מלאכה ואני נצרך לו‬ ‫דבר‪ .‬וכל־שכן שלא יקניטנה בדברים או חס־וחלילה יקללנה‬

‫יבוא לעבוד עמי ומה שיעלה לו יבוא לידי‪.‬‬ ‫לא לה ולא את אביה ואמה‪.‬‬
‫תנאי ב׳‪ :‬התשעה נאפוליוניס אשר אצל הרב יחיא הימי‬ ‫ד( שכל מה שיזמין לו השם יתברך ימסור הבסף לידה והיא‬
‫יבואו לידי עם מה שמרויח ויהיו בעד ההוצאות אשר‬ ‫תקנה כל צרכי מזונותיהם‪ .‬אמנם עליה לקמץ מעט מעט בכל‬

‫נתחייבתי בעד מזונותיו וכסותו ונשואיו‪.‬‬ ‫שבוע בעד פרעון שבירות הדירה ומלבושים וכיוצא‪.‬‬
‫תנאי ג׳‪ :‬הבחור הנזכר אינו רשאי לחזור בו להפרד ממני‬ ‫ובכן לפנינו עדים חתומי מטה באו שני הצדדין עם מתווכי‬
‫ואני גם כן איני רשאי לחזור בי ולבטל מה שנתחייבתי לו‬ ‫השלום וקבלו עליהם לקיים ולאשר כל אחד מהם את‬
‫וכל החוזר בו ידו על התחתונה‪ .‬דהיינו‪ :‬אם הבחור הנזכר‬ ‫התנאים הנ״ל אשר הוטל עליו ולא יבואו עוד לכסלה‪ .‬ומי‬
‫יחזור בו וילך מאצלי ולא יקיים את התנאים אזי אני פטור‬ ‫שיעבור על אחד מהתנאים הנ״ל ויגרום עוד ריב ומדון חייב‬
‫מכל מה שחייבתי את עצמי ואני חושב עמו על מה שעבר‬ ‫את עצמו לשלם לשכנגדו סך שני לא״י‪ .‬היינו‪ :‬אם הבעל‬
‫בעד מזונותיו עשרים גרוש בבל שבוע חוץ מן הכסות ומגרע‬ ‫סעיד התחיל להכעיס את אשתו רבקה בדברים בלתי סיבה‬
‫ממה שהביא לידי ושני כרים צמר גפן‪ ,‬ועשר כסתות‪ .‬ואם‬ ‫מברחת ממנה וכל־שכן קללות חס־וחלילה אז נתחייב‬
‫אני אחזור בי ואגרשנו מאתי בלתי שום סיבה אני מחוייב‬ ‫להוסיף לה על כתובתה שתי לא״י ולכתב לה בשטר בתובתה‪.‬‬
‫להחזיר לו מעותיו‪ ,‬אבל אני מתנה עליו תנאי שהוא מחוייב‬ ‫ואם אשתו רבקה הנ״ל תתחיל להכעיסו ולעבור על תנאי‬
‫להתנהג במנהג בני ישראל הכשרים לעבוד את ה׳ ולישב עמי‬ ‫מתנאים אשר הוטלו עליה ובפרט שלא תשליך עוד חפציו או‬
‫בכל עת‪ :‬אם אני לומד ילמוד עמי ואם אלך לבית־הכנסת ילך‬ ‫מלבושו לחוץ דרך מרד ובזיון בלתי סבה המכרחת מצדו אז‬
‫עמי ואם אלך להתאכסן בבתי משתאות או עם אהובים בבתי‬
‫שמחות ילך עמי‪ ,‬ולא ישמע לקול מלחשים ולא ילך בחברת‬ ‫ינוכה מסכום כתובתה שתי לא״י״‪.‬‬
‫מרעים ופועלי און רק יתחבר לאנשים טובים בכדי שאוכל‬
‫לקיים המצוה בשלימות ואהיה מסוג ״נוצר תאנה יאכל‬

‫פריה״ ואני קודם לכל אדם״‪.‬‬

‫חינוך ונשואין‬

‫כלה תימנית‬ ‫שטר מענין ומיוחד במינו הוא שטר ההתקשרות הבא בין‬
‫‪23‬‬ ‫צעיר ‪ -‬כנראה יתום שאין לו גואל ‪ -‬ובין אפוטרופוס‬
‫המקבל על עצמו לכלכלו ולספק צרביו במשך תקופה של‬
‫שלוש שנים‪ ,‬ובמלאות הימים להשיאו אשה‪ .‬בשבר שירותו‬
‫מקבל האפוטרופוס תשעה נפוליונים ‪ -‬ודאי כל ירושתו של‬
‫הנער ‪ -‬ומה שהוא עתיד להשתכר מעמל כפיו‪ .‬שטר זה נערך‬
‫בשנת ‪ 1911‬בפני בית־דין של קהלת יהודי־תימן בירושלים‪.‬‬

‫וזו לשונו‪:‬‬

‫״הן עתה בא לפנינו בית הדין דוד בן המנוח עואץ׳ אלחאזי‬
‫ובה אמר לנו‪ :‬אתם הוו עלי עדים גמורים איך אני מחייב את‬

‫עצמי לטפל בהבחור דוד צארם‪ ,‬להאכילו ולהשקותו‬
‫ולהנעילו משך שלוש שנים רצופים מיום דלמטה‪ .‬ואחר עבור‬
‫שלוש שנים הנז׳ מחייב אני את עצמי להשיאו אשה וליתן לו‬