Page 18 - ETMOL_120
P. 18
חודשים שוחרר ושב לירושלים .עם כי ניירותיו בקשר לשירות הצבאי אולם את רישומו הגדול השאיר
שובו גילה ברבים את רצונו ״למכור נשלחו לדמשק ,אולם שר הצבא בירושלים כ״מוכתר מאה שערים״,
את בית מסחר הרפואות והמרקחת שלי בירושלים חליד אפנדי הודיע לו כי ממונה מטעם התורכים שאחד
אשר במאה־שערים ואשר בה נמצא מתפקידיו היה להיות המתווך בין
חרבח מיני רפואות וכלי ניתוח דברי קרמר אינם נכונים. המימשל לבין יהודי ירושלים .הוא היה
וארגזים וכלים יפים וטובים מאד וחפץ אולם מנדל קרמר זכה לפירסום גם מפרסם הודעות מטעם המימשל
אני מאד כי כל זה יקנו אחינו בני עמנו בעולם היהודי .בשנת ,1898שנה לאחר התורכי בעתונות תחת הכותרת
בארץ ישראל בעד העזרה המדיצינית הקונגרס הציוני הראשון ,יצא הרצל ״האדון מנדל קרמר מודיע״ .ישעיהו
לארץ ,בעקבות הקיסר וילהלם הגרמני פרם ,איש ירושלים וחוקר חשוב של
בארץ ישראל״. שביקר בארץ ,כדי להיפגש אתו כאן. תולדותיה ,הגדיר את מנדל קרמר
נראה שהתורכים חשדו ביהודי בספר זכרונותיו כ״מי שידו בכל ויד כל
בימי האנגלים המתיימר לרכוש את הארץ למען בו״ .כותבי זכרונות מאותם ימים
הציונים ושלחו אחריו את מנדל קרמר, מתארים אותו מזוויות שונות :החוקר
נראה שמעלליו של מנדל קרמר לא כדי שימסור להם על מעשיו כאן .הרצל והגיאוגרף ד׳ר ברוור כתב כי קרמר
תמו גם בימי האנגלים .קצין המשטרה כותב ביומנו בשהותו ביפו :״בחוץ עמד שימש כשוטר־חרש אצל התורכים
דוד תדהר מספר בזכרונותיו כי אף־ שוטר חרש שאומרים עליו כי ציוני כחצי יובל שנים .לעומתו כתב חוקר
על־פי שקרמר לא היה מעודו פקיד הוא ,מנדל קרמר ,אשר ליווה אותנו ארץ ישראל א.ר .מלאכי כי תודות
רשמי של השלטונות ,הרי קיבל החל מיפו״ .ועם סיום ביקורו הוא לקשריו הצליח מנדל קרמר להציל
מהמימשל תשלום חודשי של שש כותב :״אני עצמי כבר על האוניה מחוץ יהודי ירושלמי שנאשם בעלילת דם.
לירות כדי לקנות בהן עתונים עבריים. לתחום בריות כמנדל קרמר״ .לפי מנדל קרמר נוכח בעת החקירה ,מיהר
הוא סימן בעפרון אדום קטעים שונים גירסה אחרת היה קרמר ציוני בכל ליבו למסור עדות כי הוא חף מפשע וכך
שניתנו לפקיד ברוך רוזן לשם תרגומם ולקח על עצמו את המשימה לעקוב שוחרר היהודי והמעליל הועמד לדין.
לאנגלית .בגלל קשריו אלה עם גם יודא סגל־וויס כתב בזכרונותיו כי
השלטונות פנו אליו יהודים רבים אחרי הרצל ,כדי לגונן על המנהיג. קרמר ״הצליח להזיז דברים תודות
קרמר גם ביקש להדריך קבוצות לקשריו״ .דודתי אהובה מיכלין־פגי,
בעניינים שונים וזכו לעזרתו. תיירים יהודים בארץ ובספריית אחד־ בת ירושלים מדורות ,סיפרה לי בזמנה,
קרמר נכנם באופן חופשי לתחנות העם בתל־אביב מצוי מכתב שלו לד׳ר כי בימי ילדותה נהגו להזהיר את ילדי
משטרה כדי לברר אם תיקים שונים השכונה ״למהר ולהיכנס לבית כל
כבר אושרו .שוטרים וקצינים יראו ,; .בבית מוחי הרפואות א^ר ברעזרן.הממעלה אימת שקרמר מגיע למקום״ .כאשר
מפניו כי ראוהו נכנס אצל פקידים הטילו התורכים ״מרשם תושבים״
וקצינים בכירים .תדהר מספר כי פעם שע־ים• נמצאלמכור כל מיני רפואות חד^ים וגם וכתובותיהם ,ביקשו רבים שלא
נשאל על־ידי תושב ירושלים ר׳ ליזר דדבה ספעצאלטען מארופה ■לכל מיני מחלות להירשם ,כדי שאי־אפשר יהיה לגייסם
מבתי הורדנא ,אם קיבל 10לירות מידי כתעורות פרופםורים ורופאים נחלים מערי,ארופה בעתיד לצבא .אלה היו משלמים
קרמר .התברר כי אותו ליזר שביקש למוכתרים תשלום מיוחד כדי שלא
לסדר עניין כלשהו במשרדי העיריה והכל כמקח העוה : .״
מסר לקרמר 25לירות 10 ,מהן היו להיכנס לרשימות המימשל.
מיועדות לראש העיר 10 ,לתדחר וחמש מודעה בעתון ירושלמי בראשית המאה נראה שהיו למנדל קרמר יריבים
לקרמר עצמו ,דמי שירות״ .תדהר רבים בירושלים .מעתון ״האור׳ משנת
מספר כי מייד הזמין אליו את קרמר היינריך לווה בברלין ,מראשוני 1912מתברר כי ועד העיר ביקש
והכניסו למעצר .ברחמי הקצינים הציונים ,בו הוא מציע את עצמו להפסיק את התשלומים הקבועים
הבריטים שוחרר והתחייב שלא לשוב לשירותה של קבוצת יהודים מגרמניה ל״אותו איש״ ,משמע למנדל קרמר.
העומדת לבקר בעיר־הקודש בראשותו שלושה גליונות אהר־כך כותב מנדל
ולהיכנס לתחנות המשטרה. של לווה .הוא אומר כי בעונג רב ישמח קרמר כי הוועד הכללי שילם לו
לקרמר היו שלושה בנים ובת .נתן לקבל את תוכנית הטיול ולדווח משכורת עשרים שנה ואם ימצא ועד
היה קצין בכיר במשטרת תל־אביב, העיר כי הביא תועלת לעדת האשכנזים
יוסף היגר לברזיל .אליהו עבד כשוליה למטיילים על ״כמה עניינים כאן״. יוסיפו לשלם לו כי בפרוטוקולים
בבית־מרקחת ליד שער יפו בירושלים כפי שנמסר ,גורש קרמר מהארץ על־ נרשמו מעלליו הטובים ...״ובאיזה צדק
אצל רוקח חשוך ילדים שהעביר לו ידי התורכים בימי מלחמת העולם יטען דוד ילין נגדי? יודע אני כי שונא
לפני מותו את עסקו .בית־חמרקחת הראשונה וחזר לאחר הכיבוש האנגלי. הוא לי כי כתבתי נגדו ב׳החרות׳ כאשר
פעל עד קום המדינה .הבת רחל למדח במכתב למנחם אוסישקין ,ראש ועד הייתי חבר ועד העות׳מאנים והרי הכל
רפואה בגרמניה ונישאה לעקיבא הצירים ,המצוי בארכיון הציוני ,הוא יודעים כי אני אחד מכל עדת ישראל
ליברכט מפתח־תקוח .מנחם מנדל מספר כי בחודש שבט תרע״ז-חורף היודע את חוקי הממשלה ועומד תמיד
קרמר נפטר בשנת 1935ונקבר בחר־ - 1917גזרה ממשלת תורכיה גזירת להגן על כבוד עדתנו״ .בכל אופן,
גלות עליו ועל משפחתו ״רק בעוון הוועד הפסיק את תשלום המשכורת
חזיתים. אשר השתדלתי לטובת הציונות
אגב ,לצילום של מנדל קרמר במאמר ולשפה העברית בארץ־ישראל״. למנדל קרמר.
זה סיפור משלו .ולטר צדק ,צלם־ ״שנתיים עברו עליו בנדודים במחוזות בגליון אחר של העתון מוסר אברהם
עתונאי מגרמניה ,עלה לארץ בראשית תורכיה השונים ובחודש שבט תרע״ט- בן יוסף ריבלין כי״כל מי שיש לו ענין
שנות השלושים .הוא היה ציוני ובקיא - 1919שב בשלום לארצנו היקרה עם גיוס לצבא ,לא יפנה למנדל קרמר
בכתבי הרצל ,וקרא על מנדל קרמר והחביבה לעיר ירושלים״ ,ופתאום, שהפסיק לפני שנתיים ממשרת מוכתר
שנשלח מירושלים לעקוב אחרי חודשיים אהר־כך נגזרה עליו פעם מאה־שערים ואין לו דריסת רגל
המנהיג הציוני .מייד כשחגיע ולטר נוספת גזירת גלות ,למצרים -הפעם במשרדו של חליד אפנדי ,המפקד
צדק לארץ ,נסע לירושלים ,חיפש ומצא על־ידי האנגלים ושם ישב שמונה הצבאי של ירושלים״ .דברים אלו כתב
את מנדל קרמר ,איש בעל גוף ,בעל חודשים במחנה־שבויים עם שבויי ריבלין בעקבות הבטחה שנתן לו קרמר
הצבא הגרמני ב״הקאמפף קאנטרא״
רוח טובה והומור ,וצילמו. ובמקומות אחרים ורק אחרי שמונה 18