Page 22 - ETMOL_120
P. 22

‫בין איש לאשתו‬

                                                                                       ‫מאת יהודה רצהבי‬

                                                                            ‫לא להניח אשתו ללבוש מלבוש‬
                                                                     ‫אירופי‪ ...‬לא לטייל לבתי טרטריאות ־‬

                                                                             ‫הסכמים ותנאים בין חתן וכלה‬

‫במזומנים וגם מכונה של רגל)מכונת תפירה( שמחירה ח״י‬                    ‫השטר ממלא תפקיד נבבד בחיי המשפחה בישראל ועליו‬
                                                              ‫לא״י‪.‬‬  ‫מושתתים החיים המשפחתיים‪ .‬בבתובה נבנסים בני הזוג‬
                                                                     ‫לחופה ובגט הם נפרדים זו מזה‪ .‬בנוסף לבתובה ולגט קיימים‬
‫ב( עוד נתחייבה להכניס נדוניא היינו מלבושים שלה‬                       ‫שטרות אחרים‪ .‬אחד מהם הוא שטר שידובין חמהווה חוזח‬
                              ‫וכיוצא‪ ,‬וגם ארון הכל לפי כבודה‪.‬‬        ‫התקשרות ראשון בין חחתן והבלה לעתיד‪ ,‬ובו מעמיד בל‬
                                                                     ‫אחד את תנאיו‪ .‬ענין בתיבת שטר שידובין מנהג ישן הוא‬
‫ג( זמן החופה בעה״י תהיה בחדש אלול שנת תרצ״ה ואם‬
                               ‫ירצו להקדים הזמן הרשות בידם‪.‬‬                                                       ‫ונזבר בבר בפוסקים‪.‬‬
                                                                     ‫שטר זח נערך בעת חגיגת השידובין על־ידי רב או תלמיד־‬
‫ד( שלא לשדך ולא לקדש שום אשה אחרת עד זמן כניסתם‬                      ‫חבם המנסח בבתב את התנאים ששני הצדדים מתנים ביניהם‬
‫לחופה‪ .‬וכן הכלה אין לה רשות לחשתדך או לחתקדש לשום‬                    ‫ומקשר אותם בקנין וקנס שיוטל על העובר על התנאים‪.‬‬
                                                                     ‫התנאים בכל השטרות שווים בדרך כלל וכוללים את כל‬
                                  ‫איש אחר עד כניסתם לחופה״‪.‬‬          ‫חדרוש לחיי הזוג‪ :‬דירה‪ ,‬כלים‪ ,‬בגדים‪ ,‬נדוניה‪ ,‬הוצאות‬
                                                                     ‫חחופח ומועדח‪ .‬נוסח השטרות אף הוא קבוע‪ .‬במקרים‬
             ‫שלום בין איש ואשתו‬                                      ‫מסויימים ‪ -‬נוספים גם תנאים מיוחדים‪ .‬אם חחתן סמוך על‬
                                                                     ‫שולחן חמותו יתוסף גם תנאי מעין זה‪ :‬״על החתן לחתנחג‬
‫משנכנס הזוג לחופה‪ ,‬חזקה שזיווגם יעלח יפח וחייהם‬                      ‫הנהגה ישרה בפרט בעבודת חשם־יתברך ולחיות זריז‬
‫יתנהלו כשורה‪ .‬אולם יש ונופלות בין השניים ריבות‬                       ‫במלאכה ותהיח אכילתם ושתייתם יחד כבן אצל אמו‪ ,‬ומה‬
‫וקטטות שפעמים מביאות לידי התרחקות‪ .‬וכנהוג במזרח‪,‬‬                     ‫שיזמין לו ח׳ ימסור ליד חמותו ואשתו הנזכרת והיא תספיק‬
‫במקרים כאלח בורחת האשח מבעלח אל משפחתה וקרוביה‪,‬‬                      ‫כל צרכיחם ואם יחפוץ הוא ואשתו לפרנס עצמם לבדם בלי‬
‫ואז נעשים מאמצים על־ידי הקרובים משני חצדדים לתווך‬
‫ולהשלים בין בני הזוג‪ .‬במקרה שהריב קל ‪ -‬מסתפקים‬                                                           ‫הקפדה מהאם הרשות בידם״‪.‬‬
‫בחבטחות ובהתחייבות שבעל־פה וחחיים חוזרים למסלולם‬                     ‫אם החתן נמנה עם הדור הישן שדרכי הדור החדש זרים לו‬
‫חקודם‪ .‬אך אם חריב עמוק ורציני אין מסתפקים בדבורים‬                    ‫מתחייב הוא ״שלא להניח אשתו ללבוש מלבוש אירופי‬
‫בעלמא אלא מעלים את התנאים להשלמה על חכתב ומטילים‬                     ‫ולגלות שער ראשה כמנהג הפרוצות אלא כמנהג בנות‬
                                                                     ‫ישראל הכשרות והצנועות‪ .‬גם שלא לטייל אפילו עם אשתו‬
                                       ‫קנס על המפר את ההסכם‪.‬‬         ‫בבתי טרטריאות )תיאטרון וקולנוע ‪ -‬המעתיק( וכיוצא״‪.‬‬
                                                                     ‫מאידך כשחזוג מתקדם ונפשם חשקח בתזמורת לחופה‬
‫הסכם כזה הוא ההסכם הבא אף הוא מעשה ידי ר׳ אברהם‬                       ‫מוסיפים על התנאים‪ :‬״להביא תזמורת יחודים בעת חחופח״‪.‬‬
                                                             ‫נדאף‪:‬‬   ‫לחלן נוסח שטר שידוכין משנת תרצ״ח )‪ ,(1935‬אחד מני‬

                    ‫״ב״ה‪ .‬פעיה״ק)פה עיר הקודש( יפו‪-‬ת״א‬                     ‫רבים שנכתבו בידי ר׳ אברהם נדאף‪ ,‬מרבני קחלת תימן‪:‬‬
‫היות כי מזה ארבעה חדשים עברו נתהוו סכסוכים וקטטה‬                     ‫״ב״ה‪ .‬בסימן טוב ובמזל טוב‪ .‬בפנינו עדים חתומי־מטה‬
‫בין האיש סעיד בן סאלם ובין אשתו רבקה בת סלימאן‪.‬‬                      ‫נעשו ונגמרו השדוכין בין החתן הבחור‪ ...‬ובין הכלה‬
‫ומפני כך עזבה רבקה את בעלה סעיד והלכה לדור בבית אמה‬
‫והיתה עושה ואוכלת כל משך הזמן הנ״ל‪ .‬הן עתה נכנסו‬                                          ‫הבתולה‪ ...‬על־פי התנאים המובאים הלאה‪:‬‬
‫מתווכי השלום ביניהם ועשו שלום ביניהם על פי התנאים‬                    ‫מצד החתן‪ :‬א( נתחייב לסדר בית וכלי בית היינו ארון‪,‬‬
                                                                     ‫שולחן‪ ,‬כסאות‪ ,‬שתי מטות ומצעותיחן‪ ,‬וכן מטבח וכלים‬
                                                  ‫שיבוארו הלאה‪:‬‬
‫א( מצד האשה רבקה‪ ,‬קבלה על עצמה להתנהג מעתה עם‬                                                             ‫הנצרכים כנהוג ולפי כבודו‪.‬‬
‫בעלה סעיד כדת תורתנו הקדושה‪ ,‬ושתהא מכינה צרכי‬                        ‫ב( לתת לכלה מלבושים ו״בקשת חמאם״)כלי רחצה( עם‬
‫הסעודה בצהרים ובערב בכל יום טרם בואו מהשוק יען‬
‫שהוא סבל בשווקים וברחובות והוא בא עייף ויגע ורוצה‬                                                  ‫שמלה של שבע ברכות לפי כבודו‪.‬‬
                                                                                    ‫ג( לכתוב לה כתובה בסך מאה וחמשים לא״י‪.‬‬
                                        ‫שיבוא והכל מזומן לפניו‪.‬‬
‫ב( שלא תמרה את פיו בשאר דברים‪ ,‬כגון‪ :‬אם תחפוץ‬                                                     ‫ד( הוצאות החופה על החתן הנד‪.‬‬
‫ללכת לפעמים בלילה לשמוח בשמחת מצוות חופה או מילה‬                     ‫מצד הכלה‪ :‬א( נתחייבה לתת לחתן סך עשרים לא״י‬

                                                                                                                                      ‫‪22‬‬
   17   18   19   20   21   22   23   24   25   26