Page 19 - ETMOL_120
P. 19

‫משני הצדדים‪ :‬הן מהפגזים וההפצצות‬                          ‫הרב שלמה תג׳ר‬  ‫ביולי ‪ 1925‬פרץ מרד בהר הדרוזים‬
  ‫של הצרפתים והן מהאש והביזה של‬                                             ‫שבסוריה‪ ,‬נגד צרפת ששלטה במדינה‬
   ‫המורדים והם חרדו מפגיעות חמורות‬                ‫רו‪1‬ב‬                      ‫מאז תום מלחמת־העולם הראשונה‪.‬‬
                                                 ‫ידידם‬                      ‫השנאה לצרפת החלה מיד לאחר שזו‬
                         ‫יותר מצד המורדים‪.‬‬    ‫סל הדרוזים‬                    ‫סילקה ב־‪ 1920‬את האמיר פייסל‬
                                              ‫שהציל את‬                      ‫שהוכתר למלך על־ידי הבריטים‪,‬‬
        ‫פגישה עם המורדים‬                      ‫יהודי דמ שק‬                   ‫מדמשק ושמה בכך קץ לחלום ממלכת‬
                                                                            ‫״סוריה הגדולה״‪ .‬שנאתם של‬
   ‫הרב הראשי ליהודי סוריה‪ ,‬הרב‬                   ‫קשרים מיוחדים‬              ‫הלאומנים הסורים הלכה וגברה במהלך‬
   ‫שלמה תג׳ר‪ ,‬ביקש להציל את בני עדתו‬                     ‫של‬                 ‫המחצית הראשונה של שנות ה־‪ 20‬ככל‬
   ‫שהיו נתונים לחסדי המורדים‪ .‬הוא‬                                           ‫שהתברר שצרפת מבקשת לבסס את‬
   ‫נפגש עם ראשי המורדים‪ ,‬וביקש מהם‬               ‫הרב שלמה תג׳ר‬              ‫שלטונה בסוריה ובלבנון תוך הישענות‬
   ‫שלא לפגוע ביהודים‪ .‬כאן ציפתה לו‬              ‫עם המורדים מג׳בל‬            ‫על המיעוטים הרבים המצויים בהן‪,‬‬
   ‫הפתעה רבה‪ ,‬כשהללו הביעו צער על‬                                           ‫ובראש ובראשונה על הנוצרים בלבנון‪.‬‬
   ‫מה שקרה והסבירו שלא היתה להם כל‬               ‫דרה בשנת ‪1926‬‬              ‫הדרוזים בג׳בל דרוז‪ ,‬הוא הר‬
   ‫כוונה לפגוע ביהודים אלא הנסיבות הן‬                                       ‫הדרוזים בדרום־מזרח סוריה‪ ,‬תחת‬
   ‫שגרמו לכך‪ .‬לדבריהם‪ ,‬הם גילו שמספר‬          ‫מאת שמעון רובינשטיין‬          ‫הנהגתו של סולטן פשה אל־אטראש‪,‬‬
   ‫חיילים סנגלים‪ ,‬המשרתים בצבא‬
   ‫הצרפתי‪ ,‬מסתתרים בתוך אחת‬                                                 ‫העמידו עצמם בראש המרד נגד‬
   ‫החנויות ועל־כן הם העלוה באש מבלי‬                                         ‫הצרפתים והקימו ממשלה מהפכנית‬
   ‫שתיארו לעצמם שהאש תתפשט‬                                                  ‫זמנית בראשותם של מנהיג המרד‬
                                                                            ‫סולטן פשה אל־אטראש ושל המנהיג‬
     ‫במהירות כה רבה לעבר בתי היהודים‪.‬‬                                       ‫הלאומי‪ ,‬ד׳ר עבדול רחמן שהבנדאר‪.‬‬
   ‫על מנת להוכיח לרב תג׳ר את רצונם‬                                          ‫המרד התפשט במהירות בכל הארץ וב־‬
   ‫הטוב‪ ,‬נרתמו המורדים לסייע ליהודים‬                                        ‫‪ 1926‬השתלבו בו גורמים לאומניים‬
   ‫בכיבוי האש ובין היתר עזרו לנשים‬                                          ‫סוריים נוספים וכך היה למרד לאומי־‬
   ‫יהודיות רבות להעביר את מטלטליהן‬                                          ‫סורי כללי‪ .‬לשיאו הגיע המרד ב־‬
   ‫ודברי הערך שלהן‪ ,‬מהבתים הבוערים‬                                          ‫‪ 18.10.1925‬כאשר המורדים פרצו‬
   ‫למקומות בטוחים יותר ברובע היהודי‬                                         ‫לדמשק בשני ראשים‪ ,‬קטנים אמנם ‪-‬‬
   ‫‪ -‬וכל זאת כשההפגזות הצרפתיות‬
                                                                            ‫האחד מנה ‪ 40‬איש בהנהגת חסאן אל־‬
                                     ‫נמשכות‪.‬‬                                ‫קאראט והשני מנה ‪ 200‬איש בהנהגת‬
   ‫על האירועים הקשים הללו אנו‬                                               ‫נאסיב אל־באקרי ‪ -‬אך הם נהנו‬
   ‫יודעים מתוך דר׳ח‪ ,‬שהכין הרב תג׳ר‪,‬‬                                        ‫מתמיכה רחבה בקרב האוכלוסייה‬
   ‫לאחר שובם של הצרפתים לעיר‪ ,‬עבור‬                                          ‫המוסלמית בדמשק עצמה‪ .‬פריצה לא‬
   ‫קולונל קיש‪ ,‬מנהל המחלקה המדינית‬                                          ‫צפויה זו אילצה את הצרפתים‬
   ‫של ההנהלה הציונית בירושלים‪ .‬קיש‪,‬‬                                         ‫המופתעים לסגת מהעיר‪ .‬אמנם באופן‬
   ‫בחרדתו הגדולה לגורל הקהילה‬                                               ‫זמני‪ ,‬אך בתגובה הם הפציצו‪ ,‬בלא‬
   ‫בדמשק ‪ -‬באותם ימים קשים של‬                                               ‫הבחנה‪ ,‬בתותחים ובמטוסים‪ ,‬את‬
   ‫נטישת העיר על־ידי הצרפתים‪ ,‬כאשר‬
   ‫לא נתקבלו כל ידיעות על מה שעובר‬                                             ‫הרבעים שהמורדים השתלטו עליהם‪.‬‬
   ‫על היהודים באותה עת ‪ -‬שיגר לשם‪,‬‬                                          ‫כיתר הקהילות הלא־מוסלמיות‬
   ‫מיד עם שובם של הצרפתים לעיר‪ ,‬נציג‬                                        ‫בסוריה‪ ,‬אחזה חרדה גם בקהילת יהודי‬
   ‫מטעמו‪ ,‬את גרשון אגרונסקי)אגרון(‪,‬‬                                         ‫סוריה מאז פרוץ המרד‪ .‬שעות קשות‬
   ‫מנהל לשכת העתונות של ההנהלה‬                                              ‫במיוחד עברו על יהודי דמשק‪,‬‬
   ‫הציונית בירושלים )ששימש לימים‪,‬‬                                           ‫שהתגוררו ברובם ברובע היהודי ‪ -‬בו‬
   ‫לאחר קום המדינה‪ ,‬כראש עירית‬                                              ‫נמנו באמצע שנות ה־‪ 30‬כ־‪9700‬‬
                                                                            ‫יהודים ‪ -‬כאשר חיל המצב הקטן נטש‬
            ‫ירושלים(‪ ,‬כדי לברר את המצב‪.‬‬                                     ‫את העיר והותיר אותה למשך ‪48‬‬
   ‫הדו״ח של הרב תג׳ר‪ ,‬ככל שקיפל‬                                             ‫שעות לחסדי המורדים‪ .‬הפצצות‬
   ‫בתוכו את הדרמה הגדולה שעברה על‬                                           ‫הצרפתים על העיר פגעו גם ביהודים‪,‬‬
   ‫יהודי העיר‪ ,‬היה דדה מינימליסטי‬                                           ‫מאחר שהמורדים שחדרו לעיר ממזרח‪,‬‬
   ‫ובמיוחד בכל הקשור לגבורתו האישית‬
                                                                            ‫התגנבו לשכונת שאגור הסמוכה‬
             ‫שיכולה היתה לעלות לו בחייו‪.‬‬                                    ‫לרובע היהודי‪ .‬הצרפתים הפגיזו‬
   ‫די במופת אישי זה כדי להמחיש לנו‪,‬‬                                         ‫שכונה זו ובין השאר נהרגו ארבעה‬
   ‫שלפנינו עומד אחד המנהיגים‬                                                ‫יהודים‪ ,‬נפצעו ‪ 17‬ונהרסו ‪ 30‬בתים‬
   ‫הרוחניים הבולטים בראשית המאה ה־‬
   ‫‪ ,20‬ולמעשה עד לאחר תקופת‬                                                                             ‫ברובע היהודי‪.‬‬
   ‫״השואה״ ‪ -‬ולא רק בקרב קהילות‬                                             ‫ואילו המורדים עצמם‪ ,‬לאחר שהעלו‬
   ‫ישראל במזרח ‪ -‬וכי מה יכול להיות‬                                          ‫באש תחנת משטרה בשכונת שאגור‪,‬‬
   ‫מבחן גדול יותר לרב מאשר להציל את‬
                                                                            ‫בזזו והעלו באש גם חנות יהודית וככל‬
          ‫בני קהילתו תוך סיכון חייו שלו?‬                                    ‫הנראה נבזזו מספר חנויות יהודיות‬
   ‫מתוסף לכאן עוד איהוע ‪ -‬פעילות‬                                            ‫נוספות ואף העלו באש שישה בתים‬
   ‫החירום של הרב תג׳ר באותה תקופה‬                                           ‫יהודיים‪ .‬האש‪ ,‬שהתפשטה במהירות‪,‬‬
   ‫קשה ‪ -‬עליו מדווח בנו של הרב תג׳ר‪,‬‬                                        ‫איימה לחסל את כל הרובע היהודי‪.‬‬
                                                                            ‫היהודים מצאו עצמם כשהם נפגעים‬
‫‪19‬‬
   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23   24