Page 15 - ETMOL_120
P. 15

‫והוסיף; ״בחדר אחד יושבים אז״ר‪,‬‬              ‫ביאליק עם מורי בית־הספר לבנות בביקורו בארץ ב‪1909-‬‬
   ‫יחיאלי‪ ,‬הגב׳ ייבין והעלמה המילדת‬
   ‫רוטשטיין ואני עמהם‪ .‬ממילא מובן‬              ‫חינוכיים לכל בתי הספר בארץ‪ .‬כאן‬       ‫רב‪ .‬״רוח חדשה התחילה מפעמת כאף‪,‬‬
                                               ‫נכתב אחד הפרקים הראשונים‬              ‫כתב הסופר ש‪ .‬בן־ציון לאחד העם‬
            ‫שחצרנו נעשה למין מרכז קטן״‪.‬‬        ‫במו״לות הארץ ישראלית‪ :‬נוסדה‬           ‫באודיסה בשנת ‪ ,1906‬חודשים אחדים‬
   ‫שמות אחדים היו לו לבית‪ :‬״בית‬                ‫הוצאת הספרים ״קהלת״ ונדפסו‬            ‫לאחר שהגיע ארצה‪ ,‬התמנה למורה‬
   ‫האוטונומיה״‪ ,‬״חצר האוטונומיה‬                ‫הגליונות הראשונים של כתב העת‬          ‫בבית־הספר ועבר להתגורר בבית‪ .‬הוא‬
   ‫הרוסית״‪ ,‬״חצר המורים״ או שם החיבה‬           ‫״הפועל הצעיר״‪ ,‬כן פעלה בבית־הספר‬      ‫התכוון בכך להווי התרבותי המיוחד‬
   ‫״אבטונומ׳קה״‪ .‬היו שטענו שנקרא‬                                                     ‫שנרקם בחצר בית־הספר לבנות‪.‬‬
   ‫״אוטונומיה רוסית״ מכיוון שהמורים‬                          ‫אגודת ״חובבי שפת עבר״‪.‬‬  ‫בראשית ימי העליה השניה‪ ,‬שהתחילה‬
   ‫שלימדו בו באו מרוסיה ולשפה‬                                                        ‫אותן שנים‪ ,‬שימש הבית כמרכז חינוכי‬
   ‫העברית שנשמעה בין כתליו היה היגוי‬           ‫בבניין זה נוסד כאמור התיאטרון‬         ‫תרבותי ואמנותי מיוחד במינו לא רק‬
   ‫רוסי‪ .‬אחרים טענו שנקרא כך מפני‬              ‫העברי‪ .‬ביוזמת המורה אשר ארליך‪,‬‬
   ‫שהבנין היה בבעלותו של יהודי בעל‬             ‫מנחם גנסין‪ ,‬לעתיד שחקן ב״הבימה״‬       ‫ליהודי יפו ושכנותיה‪ ,‬אלא גם‬
   ‫נתינות רוסית )רפאל לוי רבינוביץ־‬            ‫והמהנדס יעקב מושלי‪ .‬ההצגה‬                               ‫למושבות ולארץ כולה‪.‬‬
   ‫תאומים(‪ ,‬וחסותו של הקונסול הרוסי‬            ‫הראשונה היתה ״אוריאל אקוסטה״ של‬
   ‫העניקה לו חסינות בפני כניסת‬                 ‫גוצקוב‪ .‬היא נערכה ב־‪ .1905‬את‬          ‫המורים מילאו אז תפקיד מרכזי‬
   ‫שוטרים או פקידי ממשל תורכים‪ ,‬ועל‬            ‫המחזה תרגמו ‪ 5‬מורים מבית־הספר‪,‬‬        ‫בעיצוב דפוסי התרבות בארץ‪ .‬הם נהנו‬
   ‫כן ניתן היה לקיים בו פעילויות שונות‬         ‫וכל אחד תרגם מערכה אחת‪ .‬השחקנים‬       ‫מהערכה רבה וזכו למעמד מיוחד‪ .‬הם‬
   ‫ללא הרשאת השלטונות‪ .‬דוד‬                     ‫היו מורי בית־הספר ובנותיהם רבקה‬       ‫היו הסופרים‪ ,‬המתרגמים‪ ,‬העורכים‪,‬‬
   ‫סמילנסקי‪ ,‬ממייסדי אחוזת־בית‪ ,‬היא‬            ‫פפר ולינה קריצ׳בסקי‪ .‬קמה המקהלה‬       ‫המבקרים‪ ,‬המו״לים ולעתים גם‬
   ‫תל־אביב‪ ,‬טען שהבית נקרא כך משום‬             ‫המעורבת הראשונה באיזור‪ ,‬נערכו‬         ‫המדפיסים והמפיצים‪ .‬ולידם עמדו‬
   ‫ש״הלשון העברית היתה לנו‬                     ‫מופעים מוזיקליים והתקיימו ישיבות‬      ‫אנשי הרוח והסופרים שחיו אז‬
   ‫אוטונומיה בין כתלי בית־הספר‪.‬‬                                                      ‫בשכונה‪ ,‬כמו י‪.‬ח‪ .‬ברנר‪ ,‬אז״ר‪ ,‬ש״י‬
   ‫היישוב כולו לא דיבר עברית״‪ .‬המורה‬            ‫אגודת התזמורת העברית ״כנור ציון״‪.‬‬    ‫עגנון‪ ,‬יוסף אהרונוביץ ואחרים‬
   ‫סוורדלוב טען שהבניין היה ״אי נקי‬                                                  ‫שהושיטו ידם לפעילויות חינוך‬
   ‫ומסודר בתוך ים של רפש וליכלוך׳‪,‬‬                    ‫מדוע אוטונומיה‬
                                                                                                       ‫ותרבות בין המבוגרים‪.‬‬
                      ‫ולכן נקרא אוטונומיה‪.‬‬     ‫וכך כתב ש‪ .‬בן־ציון לביאליק בימים‬      ‫המורים והסופרים היו מארגני‬
   ‫אכן‪ ,‬רוב מורי בית הספר באו‬                  ‫הראשונים לעבודתו כמורה בבית־‬          ‫החגיגות והנשפים‪ ,‬מקימי חברת חובבי‬
   ‫מרוסיה‪ .‬יחיאל יחיאלי בא מניקולייב‪,‬‬          ‫הספר לבנות‪ :‬״נעשו כאן התחלות של‬       ‫הבמה‪ ,‬התיאטרון הראשון בארץ‪,‬‬
   ‫אליעזר פפר מחרסון‪ ,‬ישי אדלר היה‬             ‫שעורי ערב לצעירים דורשי השכלה‬         ‫שפעל בבית זה‪ ,‬יוזמי הפעילות‬
   ‫ממייסדי ״החדר המתוקן״ בהומל‪ ,‬ניסן‬           ‫והשתלמות״‪ ...‬״עוסקים בפתיחת‬           ‫החברתית‪ ,‬כותבי ומתרגמי המחזות‪,‬‬
   ‫טורוב הגיע מפלך מינסק‪ .‬המנהל‬                ‫׳קלוב׳‪ ,‬נקראות בכל מוצאי שבת‬          ‫שחקני התיאטרון‪ ,‬התפאורנים‪,‬‬
   ‫מרדכי אזרחי קריצ׳בסקי היה יליד‬              ‫קריאות־עם‪ ,‬עוסקים ב׳קהלת׳‪ ,‬עורכים‬     ‫הלחשנים וגם‪ ...‬כותבי הביקורת‪ .‬בבית‬
                                               ‫חוזרים פדגוגיים למורים ורוצים‬         ‫זה התרחשה גם פעילות ציבורית‬
                                      ‫פולטבה‪.‬‬  ‫להתחיל עוד איזה דברים‪ ,‬למשל שעורי‬     ‫ומפלגתית ענפה וכאן קמה בשנת ‪1906‬‬
   ‫בית הספר לבנות היה בן הטיפוחים‬              ‫ערב לערבית ושעורי עזר לעברית‬          ‫המפלגה הראשונה שנוסדה בארץ ‪-‬‬
   ‫של ״חובבי־ציון״‪ .‬השפה העברית‬                ‫בשביל גדולים״‪ .‬ש‪ .‬בן ציון דיווח‬       ‫״הפועל הצעיר׳‪ .‬וכאן פעל כמה זמן‬
   ‫בהטעמה הספרדית שלטה בו שלטון‬                ‫לביאליק על תוכניותיו להוציא קובץ‬
   ‫יחיד‪ .‬בשנת ‪ 1905‬למדו בבית הספר‬              ‫ספרותי‪) ,‬הכוונה לכתב־העת ״העומר״‬                                   ‫ועד המפלגה‪.‬‬
   ‫כמאתיים בנות בחמש כתות‪ ,‬וכעבור‬              ‫שיצא בעריכתו כעבור שנה‪ ,‬ב־‪,(1907‬‬      ‫בין כתלי הבית הזה נכתבו ספרי‬
   ‫ארבע שנים כמעט והוכפל המספר ל־‬                                                    ‫לימוד ראשונים והותוו תוכניות‬
   ‫‪ 360‬בנות בשבע כתות‪ .‬נתקבלו אליו‬                                                   ‫לימוד; כאן פעל ועד אגודת המורים‬
   ‫בנות מכל העדות ומכל המעמדות‪,‬‬                                                      ‫בארץ־ישראל ומכאן הפיץ ביולטינים‬
   ‫רבות מהן באו מדלת העם וממצב‬
   ‫תברואתי ירוד‪ .‬המאבק בתנאים‬
   ‫הסביבתיים לא הקל על צוות המורים‪.‬‬
   ‫בשנת ‪ 1905‬חלו כ־‪ 40%‬מהתלמידות‬
   ‫בגרענת‪ ,‬וביפו התפשטה מחלת‬
   ‫הסקרלטינה‪ ,‬שהד״ר מזיא קרא לה‬
   ‫ססגונת‪ ,‬ואליעזר בן־יהודה ‪ -‬שנית או‬
   ‫זהרת‪ .‬קנאי יפו‪ ,‬נוטרי הדת‪ ,‬הציעו‬
   ‫לפתור את הבעיה על־ידי הפסקת‬
   ‫הדיבור בעברית‪ ,‬תיקון המקוואות‪,‬‬
   ‫ומתן היתר לנציגיהם להיכנס לייקב‬
   ‫בראשון־לציון כדי לבדוק אם הפועלים‬

                             ‫לובשים ציציות‪.‬‬
   ‫בנים אחדים למדו בבית הספר‪.‬‬
   ‫בעיקר בני מורים‪ .‬אסף ועמיהוד‪ ,‬שני‬
   ‫בניו של המורה והלשונאי יהודה‬
   ‫גרזובסקי‪ ,‬שני בניו של נתן קייזרמן‬
   ‫)אורי קיסרי‪ ,‬שהיה מאוחר יותר‬
   ‫לעתונאי נודע‪ ,‬ויוסף קייזרמן(‪ ,‬הצייר‬
   ‫לעתיד נחום גוטמן ואחיו יעקב גוטמן‪,‬‬

‫‪15‬‬
   10   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20