Page 12 - ETMOL_120
P. 12
I הספרות המקראית -המשקפת את האל לכל תקופה היסטורית יש מושג מיוחד ואופייני לה על
הבורא־עולם ומושל בו ,ומבטאת את ההתגלות האמת ,כדי להסביר את הממשות בשלמות .מושגים אלה
פנין האלוהית ,את האל המחוקק והמצווה ואת שונים זה מזה ,אבל כולם טוענים שהם כלליים .מי מהם הוא
אלוהי ההיסטוריה ,המנהיג את העולם ומתערב האמיתי? אף לא אחד מהם כשהוא לעצמו ואף לא סיכומם
דמות בתולדות ההוויה האנושית ,אבל שרוי מחוץ
היהודית לעולם ,ונמצא מעבר להשגתו של האדם .עבודת הכולל ,אלא רק כולם יחד וההבדל המבדיל ביניהם.
האדם מיוסדת על אמונתו באל היחיד השרוי המחשבה היהודית מיוסדת על אמונה במציאותו של אל
אחד ,בורא שמים וארץ ,ועל הכרה בתוקפה הנצחי של
בתחום השמימי ,על יראת רוממותו ועל זיקה מסורת מקודשת ,שנמסרה בהתגלות אלוהית ,מסורת
אישית מוסרית אליו .ההיסטוריה האנושית המלמדת על החיוב הנתבע מן האדם כביטוי לאמונתו
היא זירת המבחן למידת ההגשמה של רצון
האל בעולם ,והיא נחשבת בתובן ההוויה במציאות האל.
משמעות הקדושה במסורת היהודית מבוססת על ייחוס
ובגילוי העיקרי של המציאות האלוהית. תוקף נצחי לציווי האלוהי הגלום במקרא אבל גם על תביעת
חירות פרשנית באשר למשמעותם של תכניו הגלויים
מאה! הספרות החיצונית )הספרים הגנוזים או וכוונותיו הנסתרות .קדושתו של האל ונצחיותה של התורה
האפוקריפה והאפוקליפסה( -שנתחברה בין נעוצים באינספור משמעויותיהם ,באינסופיות בחינותיהם,
המאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה ובהיעדר גבולות זמן ומקום באשר להבנתם ,פשרם וחלותם.
השניה לספירה ,מציעה סיפור בריאה שונה המסורת היהודית טוענת שאת הדיבור האלוהי ניתן
וראיה חדשה של פשר ההיסטוריה .ספרות זו מספרת מחדש לדרוש בפנים שונות במהלך העתים ,שבן לשון התורה,
את סיפור הבריאה ,מקנה לו משמעויות חדשות וצביון מיתי שהיא לשון ההתגלות האלוהית ,משקפת רובדיות רב־
ומבססת תפיסה דטרמיניסטית ,בלתי משתנה ,הכורכת משמעית .הנחת המוצא היתה שמאחורי פשט הבתוב של
ראשית ואחרית .הספרות החיצונית מציעה מקורות סמכות הדיבור האלוהי ,יש משמעות נסתרת העשויה להיחשף,
חדשים ,כגון חזיונות ,חלומות ודברי מלאכים ורואה להתגלות ולהתפרש בזמנים שונים .בצד הנחה זו היתה הנחה
כאפשרי את יכולתו של האדם לעלות השמימה ,לזכות נוספת שאמרה כי בתנאים מסויימים יתבן גילוי אלוהי
בהתגלות אלוהית ,ולפענח את פשרה הנסתר מתחדש ליחידי סגולה ,או לציבור ,שיבאר משמעויות
חדשות ,הגלומות בפשט הכתוב ויגלה רבדים חדשים בניסיון
של הזיקה בין עבר ,הווה ועתיד.
הדתי.
הספריה הקומראנית )בת מגילות מדבר ההיסטוריה של המחשבה הדתית מלמדת שמערכת
יהודה( -נכתבה בין סוף המאה השניה לפני רעיונית ,הממשיכה לפעול לאורך תקופה היסטורית ארוכה
הספירה או ראשית המאה הראשונה לפני ומתמודדת עם מצבים מתחלפים ועם מציאות משתנה ,לא
הספירה ועד לשנת 68לספירה .היא מציעה תתמיד בהווייתה הראשונית מבלי שחותמן העמוק של
תפיסה דואליסטית של האל והעולם ,מחלקת התמורות שהתחוללו במציאות ההיסטורית יטביע עליה את
את ההוויה ל״בני אור׳ ול״בני חושך׳ ומייחסת רישומו .לפיכך אין לחפש במחשבה הדתית רצף אחיד או
חשיבות רבה למלאכים .העדה גוזרת על חבריה גוון זהה בכל גילגוליה ההיסטוריים ,ואין להניח שהמחשבה
התבדלות ,הנובעת מתפיסת עולם העומד על נעצרת בנקודה מסויימת וקופאת במקומה .במסורת
סף הקץ ומחייבת הקפדה רבה על טומאה היהודית אין תפיסה אחת של משמעות התורה ,בשם שאין
וטהרה .ספרות קומראן בוללת גם את ספרות תפיסת אלוהות אחידה או הגדרה אחת של משמעות האל.
כלומר ,בצד הנוסח הקבוע והמקודש של האמירה והעשיה
הפשרים ,המפענחת את המשמעות המסתתרת הכרוכות בעבודת השם ,קיימת חירות בקביעת המשמעות
מאחורי הטקסט המקראי .היא רואה את האל המשתנה של הבוונה והמחשבה .בשל ההבנה המשתנה
בלוחם שינהיג את מלחמת עת־קץ ואת אחרית והמתחדשת של פשר הכתוב והקשרו ,ברא כל דור מחדש את
הימים ,הקרובה לבוא ,ומעצבת את התנהגותם
והשקפותיהם ואת פירושי התורה של חברי דמות האל ואת המשמעות הדתית המתחייבת מתפיסה זו.
דומה ,שאפשר לאפיין רובדי יצירה אלה באמצעות
הבת. ה״ספריות״ השונות שבאו לבטא השקפה דתית חדשה.
ספריות במשמעות של מסורות שונות ,חיבורים חדשים או
ההפריה ההלכתית -המשנה והתלמוד, קבוצות ספרים ,שנוצרו במשך דורות רבים במציאות
ממקדת את עניינה בפירוש דבר אלוהים תרבותית משתנה ,בידי חוגים שונים ,אשר ביקשו לתת
המקראי בזיקה לעולם הזה ,בהבהרת החוק ביטוי מקורי להשתקפות שלב חדש בתפיסת האלוהות,
האלוהי ובהתאמתו לצרבי השעה ולנסיבות באמצעות התמודדות מחודשת עם שאלות יסוד במסורת
משתנות .ספרות זו מוציאה מבלל אפשרות
התגלות הולכת ונמשכת או היסטוריוסופיה הדתית ויצירת מערבת מושגים חדשה.
אפוקליפטית של קץ הימים .היא מייחדת את ״ספריות״ אלה משקפות שלבים שונים של גיבוש זהות
מאמציה לבירור פרטי העבודה והפולחן, רוחנית משתנה ,הסובבת סביב תפיסה חדשה של מושג האל,
לקביעת הנורמה ולשימור המסורת באמצעות מבטאת תמורה בעלת משמעות במחשבה ומשקפת היווצרות
עיון ולימוד ,משא־ומתן הלבתי ופסיקת הלבה
עולם מושגים חדש.
למעשה.
ה״ספריות״ לאורך הדורות
ספרות ההיכלות )ספרות המרבבה ושיעור הקומה( -
שנתחברה במאות הראשונות אחרי חורבן הבית ,ממקדת את אמנה באן במה מן הספריות הבולטות בחשיבותן בתולדות
חיי הדת בשמים ומייחדת את עניינה לעולמות עליונים. העם היהודי ,ספריות שיש בהן ביטוי מגוון לתפיסת אל
ספרות ההיכלות מיוסדת על ההנחה שלהוויה האלוהית יש חדשה ולרובדי יצירה דתית מתחדשת ,מבלי להעמיק
ממד צורני־ויזואלי בר־השגה ,וכן ממד נסתר הכרוך במשמעותה ,בפירושה ותולדותיה של כל ״ספריה״ .שכן כל
במערכה סבוכה של ״שמות״ חסרי פשר .האדם עשוי אחת מהן ראויה לדיון ועיון מעמיק:
בתנאים מסויימים לעלות השמימה בחיזיון מיסטי ,לצפות
12