Page 12 - ETMOL_120

‫‪I‬‬ ‫הספרות המקראית ‪ -‬המשקפת את האל‬ ‫לכל תקופה היסטורית יש מושג מיוחד ואופייני לה על‬
‫הבורא־עולם ומושל בו‪ ,‬ומבטאת את ההתגלות‬ ‫האמת‪ ,‬כדי להסביר את הממשות בשלמות‪ .‬מושגים אלה‬
‫פנין‬ ‫האלוהית‪ ,‬את האל המחוקק והמצווה ואת‬ ‫שונים זה מזה‪ ,‬אבל כולם טוענים שהם כלליים‪ .‬מי מהם הוא‬
‫אלוהי ההיסטוריה‪ ,‬המנהיג את העולם ומתערב‬ ‫האמיתי? אף לא אחד מהם כשהוא לעצמו ואף לא סיכומם‬
‫דמות‬ ‫בתולדות ההוויה האנושית‪ ,‬אבל שרוי מחוץ‬
‫היהודית‬ ‫לעולם‪ ,‬ונמצא מעבר להשגתו של האדם‪ .‬עבודת‬ ‫הכולל‪ ,‬אלא רק כולם יחד וההבדל המבדיל ביניהם‪.‬‬
‫האדם מיוסדת על אמונתו באל היחיד השרוי‬ ‫המחשבה היהודית מיוסדת על אמונה במציאותו של אל‬
‫אחד‪ ,‬בורא שמים וארץ‪ ,‬ועל הכרה בתוקפה הנצחי של‬
‫בתחום השמימי‪ ,‬על יראת רוממותו ועל זיקה‬ ‫מסורת מקודשת‪ ,‬שנמסרה בהתגלות אלוהית‪ ,‬מסורת‬
‫אישית מוסרית אליו‪ .‬ההיסטוריה האנושית‬ ‫המלמדת על החיוב הנתבע מן האדם כביטוי לאמונתו‬
‫היא זירת המבחן למידת ההגשמה של רצון‬
‫האל בעולם‪ ,‬והיא נחשבת בתובן ההוויה‬ ‫במציאות האל‪.‬‬
‫משמעות הקדושה במסורת היהודית מבוססת על ייחוס‬
‫ובגילוי העיקרי של המציאות האלוהית‪.‬‬ ‫תוקף נצחי לציווי האלוהי הגלום במקרא אבל גם על תביעת‬
‫חירות פרשנית באשר למשמעותם של תכניו הגלויים‬
‫מאה!‬ ‫הספרות החיצונית )הספרים הגנוזים או‬ ‫וכוונותיו הנסתרות‪ .‬קדושתו של האל ונצחיותה של התורה‬
‫האפוקריפה והאפוקליפסה( ‪ -‬שנתחברה בין‬ ‫נעוצים באינספור משמעויותיהם‪ ,‬באינסופיות בחינותיהם‪,‬‬
‫המאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה‬ ‫ובהיעדר גבולות זמן ומקום באשר להבנתם‪ ,‬פשרם וחלותם‪.‬‬
‫השניה לספירה‪ ,‬מציעה סיפור בריאה שונה‬ ‫המסורת היהודית טוענת שאת הדיבור האלוהי ניתן‬
‫וראיה חדשה של פשר ההיסטוריה‪ .‬ספרות זו מספרת מחדש‬ ‫לדרוש בפנים שונות במהלך העתים‪ ,‬שבן לשון התורה‪,‬‬
‫את סיפור הבריאה‪ ,‬מקנה לו משמעויות חדשות וצביון מיתי‬ ‫שהיא לשון ההתגלות האלוהית‪ ,‬משקפת רובדיות רב־‬
‫ומבססת תפיסה דטרמיניסטית‪ ,‬בלתי משתנה‪ ,‬הכורכת‬ ‫משמעית‪ .‬הנחת המוצא היתה שמאחורי פשט הבתוב של‬
‫ראשית ואחרית‪ .‬הספרות החיצונית מציעה מקורות סמכות‬ ‫הדיבור האלוהי‪ ,‬יש משמעות נסתרת העשויה להיחשף‪,‬‬
‫חדשים‪ ,‬כגון חזיונות‪ ,‬חלומות ודברי מלאכים ורואה‬ ‫להתגלות ולהתפרש בזמנים שונים‪ .‬בצד הנחה זו היתה הנחה‬
‫כאפשרי את יכולתו של האדם לעלות השמימה‪ ,‬לזכות‬ ‫נוספת שאמרה כי בתנאים מסויימים יתבן גילוי אלוהי‬
‫בהתגלות אלוהית‪ ,‬ולפענח את פשרה הנסתר‬ ‫מתחדש ליחידי סגולה‪ ,‬או לציבור‪ ,‬שיבאר משמעויות‬
‫חדשות‪ ,‬הגלומות בפשט הכתוב ויגלה רבדים חדשים בניסיון‬
‫של הזיקה בין עבר‪ ,‬הווה ועתיד‪.‬‬
‫הדתי‪.‬‬
‫הספריה הקומראנית )בת מגילות מדבר‬ ‫ההיסטוריה של המחשבה הדתית מלמדת שמערכת‬
‫יהודה( ‪ -‬נכתבה בין סוף המאה השניה לפני‬ ‫רעיונית‪ ,‬הממשיכה לפעול לאורך תקופה היסטורית ארוכה‬
‫הספירה או ראשית המאה הראשונה לפני‬ ‫ומתמודדת עם מצבים מתחלפים ועם מציאות משתנה‪ ,‬לא‬
‫הספירה ועד לשנת ‪ 68‬לספירה‪ .‬היא מציעה‬ ‫תתמיד בהווייתה הראשונית מבלי שחותמן העמוק של‬
‫תפיסה דואליסטית של האל והעולם‪ ,‬מחלקת‬ ‫התמורות שהתחוללו במציאות ההיסטורית יטביע עליה את‬
‫את ההוויה ל״בני אור׳ ול״בני חושך׳ ומייחסת‬ ‫רישומו‪ .‬לפיכך אין לחפש במחשבה הדתית רצף אחיד או‬
‫חשיבות רבה למלאכים‪ .‬העדה גוזרת על חבריה‬ ‫גוון זהה בכל גילגוליה ההיסטוריים‪ ,‬ואין להניח שהמחשבה‬
‫התבדלות‪ ,‬הנובעת מתפיסת עולם העומד על‬ ‫נעצרת בנקודה מסויימת וקופאת במקומה‪ .‬במסורת‬
‫סף הקץ ומחייבת הקפדה רבה על טומאה‬ ‫היהודית אין תפיסה אחת של משמעות התורה‪ ,‬בשם שאין‬
‫וטהרה‪ .‬ספרות קומראן בוללת גם את ספרות‬ ‫תפיסת אלוהות אחידה או הגדרה אחת של משמעות האל‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬בצד הנוסח הקבוע והמקודש של האמירה והעשיה‬
‫הפשרים‪ ,‬המפענחת את המשמעות המסתתרת‬ ‫הכרוכות בעבודת השם‪ ,‬קיימת חירות בקביעת המשמעות‬
‫מאחורי הטקסט המקראי‪ .‬היא רואה את האל‬ ‫המשתנה של הבוונה והמחשבה‪ .‬בשל ההבנה המשתנה‬
‫בלוחם שינהיג את מלחמת עת־קץ ואת אחרית‬ ‫והמתחדשת של פשר הכתוב והקשרו‪ ,‬ברא כל דור מחדש את‬
‫הימים‪ ,‬הקרובה לבוא‪ ,‬ומעצבת את התנהגותם‬
‫והשקפותיהם ואת פירושי התורה של חברי‬ ‫דמות האל ואת המשמעות הדתית המתחייבת מתפיסה זו‪.‬‬
‫דומה‪ ,‬שאפשר לאפיין רובדי יצירה אלה באמצעות‬
‫הבת‪.‬‬ ‫ה״ספריות״ השונות שבאו לבטא השקפה דתית חדשה‪.‬‬
‫ספריות במשמעות של מסורות שונות‪ ,‬חיבורים חדשים או‬
‫ההפריה ההלכתית ‪ -‬המשנה והתלמוד‪,‬‬ ‫קבוצות ספרים‪ ,‬שנוצרו במשך דורות רבים במציאות‬
‫ממקדת את עניינה בפירוש דבר אלוהים‬ ‫תרבותית משתנה‪ ,‬בידי חוגים שונים‪ ,‬אשר ביקשו לתת‬
‫המקראי בזיקה לעולם הזה‪ ,‬בהבהרת החוק‬ ‫ביטוי מקורי להשתקפות שלב חדש בתפיסת האלוהות‪,‬‬
‫האלוהי ובהתאמתו לצרבי השעה ולנסיבות‬ ‫באמצעות התמודדות מחודשת עם שאלות יסוד במסורת‬
‫משתנות‪ .‬ספרות זו מוציאה מבלל אפשרות‬
‫התגלות הולכת ונמשכת או היסטוריוסופיה‬ ‫הדתית ויצירת מערבת מושגים חדשה‪.‬‬
‫אפוקליפטית של קץ הימים‪ .‬היא מייחדת את‬ ‫״ספריות״ אלה משקפות שלבים שונים של גיבוש זהות‬
‫מאמציה לבירור פרטי העבודה והפולחן‪,‬‬ ‫רוחנית משתנה‪ ,‬הסובבת סביב תפיסה חדשה של מושג האל‪,‬‬
‫לקביעת הנורמה ולשימור המסורת באמצעות‬ ‫מבטאת תמורה בעלת משמעות במחשבה ומשקפת היווצרות‬
‫עיון ולימוד‪ ,‬משא־ומתן הלבתי ופסיקת הלבה‬
‫עולם מושגים חדש‪.‬‬
‫למעשה‪.‬‬
‫ה״ספריות״ לאורך הדורות‬
‫ספרות ההיכלות )ספרות המרבבה ושיעור הקומה( ‪-‬‬
‫שנתחברה במאות הראשונות אחרי חורבן הבית‪ ,‬ממקדת את‬ ‫אמנה באן במה מן הספריות הבולטות בחשיבותן בתולדות‬
‫חיי הדת בשמים ומייחדת את עניינה לעולמות עליונים‪.‬‬ ‫העם היהודי‪ ,‬ספריות שיש בהן ביטוי מגוון לתפיסת אל‬
‫ספרות ההיכלות מיוסדת על ההנחה שלהוויה האלוהית יש‬ ‫חדשה ולרובדי יצירה דתית מתחדשת‪ ,‬מבלי להעמיק‬
‫ממד צורני־ויזואלי בר־השגה‪ ,‬וכן ממד נסתר הכרוך‬ ‫במשמעותה‪ ,‬בפירושה ותולדותיה של כל ״ספריה״‪ .‬שכן כל‬

‫במערכה סבוכה של ״שמות״ חסרי פשר‪ .‬האדם עשוי‬ ‫אחת מהן ראויה לדיון ועיון מעמיק‪:‬‬
‫בתנאים מסויימים לעלות השמימה בחיזיון מיסטי‪ ,‬לצפות‬

‫‪12‬‬