Page 10 - ETMOL_120
P. 10
בצפון־מזרח .משמעות חשם חערבי ביר תחותמס ה־3 במזרח השרון ,נמשך לרגלי גבעות
א־סיכה חיא באר־חדרך ,כינויח של צפון השפלה והר שומרון ,בין מחלף
חבאר בצד חדרך חראשית ,אשר דרך המלך בן־שמן לצומת עירון ,״הכביש
ריוותה במרוצת חדורות את צמאונם ודרך המזרחי״ .הוא עובר בתווי הדרך הביך
של עוברי אורח רבים ,שעברו בח. הגנבים לאומית הקדומה ,שהוליכה ממצרים
לימים ,משקם כאן גם הכפרון ,חשותח לעבר ארץ החיתים )אנטוליה( וארץ
עד עתה ממימיה ,סיגל לעצמו את שמה סיפורה של דרך עתיקה; נהריים )מסופוטאמיה( ולפיכך כינה
אותה ירמיהו הנביא בשעתו ,״דרך
שלאותה באר נודעת. יהודה זיו מצרים״ ואף ״דרך אשור״ )ב׳ .(18
ראשיתה ב״דרך ארץ פלשתים״
מועצת תחותמס השלישי המקראית שבדרום ,לאורך חוף פלשת
)שמות י״ג; - ( 17אך מיבנה פנתה
בשנת 1468לפני הספירה יצא פרעה בשעתה לצפון־מזרח ,כשהיא מתרחקת
תחותמס השלישי למסע מלחמה ,כנגד בהדרגה מן החוף ,ודרך לוד הגיעה אל
צבאות הברית של מלכי כנען - אפק ונמשכה מכאן ואילך ,כאמור,
ובראשם מלך קדש ומלך מגידו .ליד
מגידו נאסף חיל כנען ונערך לקרב לרגלי ההר.
המכריע .תוך עשרה ימים עשה צבא היום מקובל לכנותה ,שלא כדין,
מצרים את הדרך עד עזה ,ואחד־עשר ״דרך הים״ -אף־כי היה זה ,בעצם,
יום לאחר מכן כבר חנה בצד באר־ שמו של כביש החוף )מצור דרך עכו
הדרך ,לרגלי חיישוב חקדום,יחם ,שעל וקיסרי לעבר יפו ,אשקלון ועזה(,
התל שלו יושב עתה הכפרון ימה, שסללו הרומאים בשעתם ,במאה
שכנה של ביר א־סיכה בצפון ,ויאף הראשונה לספירה ,בעיקר לצורך דיכוי
המרד הגדול .ואילו יושבי שורת
שומר על צילצול השם הקדום. הכפרים הערביים ,בצידו של ״הכביש
כאן היה על מפקדי הצבא המצרי המזרחי״ ,כינו אותה ״טריק א־סולטאן״
להחליט ,באיזו משלושת הדרכים, )״דרך המלך׳( ואף ״דרב אל־חראמיה״
חמסתעפות בצומת יחם ,ימשיכו את )״דרך הגנבים״( -ב ^ השודדים,
מסעם לעבר מגידו :בדרך חפונח בעיקר מקרב בדוויי האיזור ,שנהגו
לצפון־מזרח ,לעבר תענך; לצפון־ לארוב לאורחות הסוחרים העושות כאן
מערב ,דרך צפת חקדומה )שזוחתח
בתל סית א־לילה ,הסמוך למושב כפר־ את דרכן.
אביאל שממזרח לבנימינה( -בתוואי קטע זה של הדרך מכונה בפיהם גם
דרך־העגלות ,לעבר יקנעם; או היישר ״דרב ,יאפא״ -כלומר ,״דרך יפו״ ,שכן
צפונה ,בדרך הראשית ומעבר־עירון אף־היא 'קישרה בשעתה את עכו עם
יפו .אך בשל הביצות במישור עכו ,חוף
)ואדי עארה(? הכרמל וה שרון)יער אלוני תבור כיסה,
וכךינכיתב ב״ספר הזכרונות אשר עד מלחמת העולם הראשונה ,כשני
לתחותמס״ ,על מועצת המפקדים שלישים משטחו( ,לא עברה ״דרך יפו״
לאורך החוף עצמו ,כבימי שלטון רומי,
שכינס המלך ביחם: אלא הלכה בדרך עקיפין :בצאתה מעכו
״ויאמר ]פרעה[ :הנני ואלחם במכת פנתה תחילה מזרחה ,נמשכה לרגלי
]מגידו[ ,ועתה אמרו־נא לי את אשר עם הגליל התחתון ועלתה משם במעלה
לבבכם .וידברו לפני הוד רוממותו: נחל יקנעם )״ואדי מילה״ ,כלומר ״נחל
למה הדבר דומה ללכת בדרך זו ]דרך חמלח״ -זכר לאורחות חגמלים,
נחל עירון[ ,אשר צרה היא .הנה הוגד הנושאות מלח מחוף חים אל פנים
לנו לאמור :שם האויבים עומדים, הארץ ולעבר דמשק( .דרך מקומם
ורבים המה .האין סוס חולך בח אחר הנוכחי של המושבה זכרון־יעקב ,מושב
סוס ,ואנשי הצבא גם־כן? והיה כאשר אביאל ,קיבוץ כפר־גליקסון ומושב
יאסור חחלוץ אשר לנו מלחמה, עין־עירון יצאה אל תלי אסור )אל־
ומאספנו עודנו עומד פח ,בערונ אסאויר( שבצומת עירון ואל מזרח
]עידון[ ,ולא יילחמו! חלא עוד דרכים השרון ,שוב לרגלי ההר .גם היום
שתיים פה :ראה ,הדרך האחת יוצאת ניכרים עדיין ,בין זכרון־יעקב לעין־
אל העמק ליד תענכ -והאחרת ,ראה, עירון ,קטעים סלולים של ״דרך
הנה היא הדרך הצפונית לצפה ,והיו העגלות״ הישנה ,בין עכו ליפו ,אשר
תוצאותיה ]ביקנעם[ מצפון למכת .ייצא הוסיפה לעקוף את מישור החוף עד
נא אדוננו המנצח בדרך הטובה בעיניו שנות השלושים ,עת נסלל הכביש
משתיהן -ואל תתן צאתנו בדרך הלזו,
מחיפה לפתח־תקוה ,בואכה תל־אביב.
הקשה ]של נחל עירון[״. בצד חדרך חבין־לאומית חקדומה
״דברי הוד רוממותו ]תחותמס[ - לשעבר ,שכביש ״חוצה ישראל״ אמור
החיים ,חאושר וחשלום לו :חי אני, לעבור פחות או יותר לאורכו -יושב
נשבעתי ...כי יצוא־ייצא הוד רוממותי חיום ,במזרחו של עמק חפר ,חכפרון
בדרך זו של ערונ .מי בכם אשר יהי עם ביר א־סיבה ,מבנותיו של חכפר דייר
לבבו יילך בדרכים האלה ,אשר אל־ע׳וצון)מנזר חענפים( חסמוך אליו
אמרתם; ומי בכם אשר ידבנו לבו -
10
