Page 6 - ETMOL_120

‫היה העונש חמקסימלי שנקבע בחוק‪,‬‬ ‫מאת מאיר קוטיק‬ ‫לפני מאה שנה פרצה ״פרשת‬
‫לאחר שעונש המוות על פשעים‬
‫קביעה מוחלטת זו הביאה בהמשך‬ ‫דרייפוס״‪ ,‬הקצין היהודי־צרפתי‬
‫פוליטיים בוטל בצרפת בשנת ‪.1848‬‬ ‫החקירה והפרשה לבידוי שקרים‬ ‫שנאשם בריגול לטובת גרמניה‪ .‬פרשה‬
‫כשנמסר על פסק הדין לרמטכ״ל‬
‫הצרפתי דאז‪ ,‬אמר‪ :‬״כעת אוכל לאכול‬ ‫ועיוות דין משווע‪.‬‬ ‫זו השפיעה על ההיסטוריה של צרפת‬
‫דרייפוס זומן למטכ״ל ליום שני‪ ,‬ה־‬ ‫עד היום והיוותה ציון דרך גם‬
‫ארוחת ערב בשקט״‪,‬‬ ‫‪ 15‬באוקטובר ‪ ,1894‬מבלי שנמסרה לו‬ ‫בתולדות העם היהודי במאה שנים אלו‪.‬‬
‫סיבת ההזמנה‪ .‬הוא נחקר והתבקש‬ ‫בסתיו ‪ 1894‬הגיעה לידי המודיעין‬
‫שלילת הדרגה‬ ‫לכתוב מכתב כדי לבדוק את כתב ידו‪.‬‬ ‫הצבאי בצרפת איגרת שנשלחה לנספח‬
‫חוקריו טענו כי הוא רעד והיה עצבני‬ ‫הצבאי הגרמני בפאריז ובה פרטים‬
‫בשבת‪ ,‬ה־‪ 5‬בינואר ‪ 1895‬נערך‬ ‫וגם זו הוכחה נגדו‪ .‬כשנסתיימה‬
‫בבית־הספר חצבאי בפאריז טקס‬ ‫החקירה‪ ,‬נמסר לדרייפוס כי הוא אסור‬ ‫צבאיים חסויים‪ .‬יש שתי גירסאות‬
‫שלילת הדרגה מדרייפוס‪ 4000 .‬חיילים‬ ‫באשמת בגידה במולדת‪ .‬מכאן החלה‬ ‫ביצד הגיעה האיגרת למודיעין‬
‫כונסו במקום‪ .‬ארבעה חיילים ליוו את‬ ‫להתגלגל הפרשה הסבוכה שעמדה‬ ‫הצרפתי‪ ,‬האחת טוענת בי הובאה על־‬
‫דרייפוס אל החצר‪ ,‬קצין בדרגת גנרל‬ ‫במרכז החיים הציבוריים והחברתיים‬ ‫ידי עובדת־הניקיון בשגרירות‬
‫הכריז‪ :‬קפיטן אלפרד דרייפוס‪ ,‬אתה‬ ‫של צרפת במשך זמן רב‪ .‬התביעה‬ ‫הגרמנית‪ ,‬והשניה ‪ -‬על־ידי סוכן‬
‫אינך ראוי לשאת נשק‪ ,‬בשם העם‬ ‫מסרה לידי השופטים תיק סודי שהכיל‬ ‫שפעל בשגרירות הגרמנית‪ .‬מומחי‬
‫הצרפתי אנו שוללים את דרגתך! רב־‬ ‫מסמכים מזוייפים שהכפישו את‬ ‫המודיעין הצרפתי הגיעו למסקנה כי‬
‫סמל אימתני תלש את פסי הזהב ואת‬ ‫דרייפוס‪ ,‬מבלי ידיעתו ומבלי‬ ‫הבוגד‪ ,‬שולח האיגרת‪ ,‬הוא אחד‬
‫החפתים של מעילו הצבאי‪ ,‬המעידים‬ ‫שהסניגור שלו יידע עליהם‪ ,‬יחד עם‬ ‫הקצינים המתמחים המשרתים‬
‫על דרגתו‪ .‬שלף את חרבו של דרייפוס‬ ‫רמזים ברורים מטעם שר המלחמה‬ ‫במטפ׳ל‪ .‬הם עברו על רשימת הקצינים‬
‫מנדנה ושבר אותה על ברכו‪ .‬תם חטקם‪.‬‬ ‫הצרפתי שיש להרשיע את דרייפוס‬ ‫והחליטו כי האיש הוא הקפיטן אלפרד‬
‫דרייפוס זעק‪ :‬״אני חף מפשע‪ ,‬אינני‬ ‫בכל מחיר‪ .‬ואכן‪ ,‬לאחר דיונים‬ ‫דרייפום‪ ,‬״איש אינטליגנטי ומוכשר‬
‫אשם‪ ,‬תחי צרפת!״ אך קולו נבלע‬ ‫ממושכים ועדויות שקריות ומבויימות‪,‬‬ ‫מאוד‪ ,‬אך יהיר ובלתי מושלם ושאיננו‬
‫בצעקות ההמון שקרא לעברו קריאות‬ ‫פסק בית־הדין חצבאי ב־‪ 22‬בדצמבר‬ ‫ממלא מבחינת אופי‪ ,‬מצפון והליכות‪,‬‬
‫בוז‪ .‬החבורה עברה בין החיילים‪,‬‬ ‫‪ 1894‬שקפיטן דרייפוס בגד במולדתו‬
‫דרייפום חלף על פני העתונאים ואמר‬ ‫ודן אותו להגליה מצרפת לצמיתות‬ ‫את התנאים הדרושים לשרת במטכ״ל״‪.‬‬
‫להם‪ :‬״תגידו מחר לצרפת כולה שאני‬ ‫ולשלילת דרגתו בטקס צבאי רשמי‪ .‬זה‬ ‫גם כתב ידו היה דומה קצת לכתב היד‬
‫חף מפשע!״ ואילו חלק מהעתונאים‬
‫שבאיגרת ובכלל ‪ -‬הריהו יהודי‪,‬‬
‫היהודי היחידי במטכ״ל הצרפתי‪ .‬מבלי‬
‫להעמיק ולחקור‪ ,‬קבעו מייד אנשי‬
‫המטכ״ל‪ :‬״נמצא הבוגד‪ ,‬והוא יהודי!״‪.‬‬