Page 8 - ETMOL_120

‫אם רוב יהודי צרפת לא למדו בזמנם‬ ‫'י?נ> ^‬ ‫•?‪,*%‬׳‬
‫את הלקח‪ ,‬הרי יהודי אחר הבין את‬
‫התופעה היטב‪ .‬היה זה העתונאי‬ ‫‪y v > ^:^^v > .-‬‬
‫‪.‬תיאודור הרצל ששימש באמור בתב‬ ‫■ '•־*' ‪j - J T -‬־> ‪, .‬‬
‫עתון וינאי בפאריז והיה נובח בטקס‬
‫המשפיל של שלילת הדרגה מדרייפוס‬ ‫מגוריו של דרייפוס באי‪-‬השדים‬
‫וראה את שמחת ההמון לאידו‪ .‬לאחר‬
‫המשפט השני בו נידון דרייפוס רק‬ ‫המניע היחידי במשפט‪ ,‬אך אחד‬ ‫מהמהפכה הצרפתית או מלחמת‬
‫ל״עשר שנות מאסר׳ בתב‪ :‬״דרייפוס‬ ‫המרכיבים של סידרת־כוחות מורכבת‬ ‫העולם״‪ .‬בעקבות הפרשה נגרמו‬
‫הוא היהודי בחברה המודרנית שניסה‬ ‫ומתוחכמת שמשכה את המכונה‬ ‫בצרפת שינויים חשובים‪ ,‬ביניהם‬
‫להסתגל לסביבה‪ ,‬לדבר את שפתה‬ ‫הממשלתית הכבדה בכיוון הטעות‬ ‫הפרדת הכנסיה מהמדינה‪ ,‬שינוי‬
‫ולחשוב את מחשבותיה‪ .‬דרייפוס ‪-‬‬ ‫במבנה הצבא‪ ,‬מפנה לשמאל בהנהגת‬
‫פירושו עמדה שעדיין נלחמים עליה‪,‬‬ ‫שנעשתה״‪.‬‬
‫אבל היא ‪ -‬אל נשלה את עצמנו ‪-‬‬ ‫המדינה וחיזוק אושיות הרפובליקה‪.‬‬
‫אבודה״‪ .‬לדברים אלה לא היו הדים‬ ‫היחס היהודי‬ ‫הסופר הצרפתי אנדריי מורוא אמר‬
‫בצרפת‪ ,‬עמדת רוב היהודים באה לידי‬ ‫על הפרשה‪ :‬״בשום ארץ פרט לצרפת‬
‫ביטוי בדברי אחד מראשיה‪ ,‬ריינאך‪,‬‬ ‫הדיעה שהטלת האשמה על דרייפוס‬ ‫לא יכלה לקרות פרשה כזו‪ ,‬אך רק‬
‫שאמר‪ :‬״אנחנו צרפתים ונמשיך להיות‬ ‫לא היתה מכיוון שהוא יהודי וכי היתה‬ ‫בצרפת יכלה להסתיים כפי‬
‫צרפתים כי אהבתנו‪ ,‬טיפת דמנו‬ ‫זו טעות גרידא ‪ -‬היתה נחלת רוב‬
‫יהודי צרפת ומנהיגיהם‪ .‬גם דרייפוס‬ ‫שהסתיימה״‪.‬‬
‫האחרונה‪ ,‬שייכים לצרפת‪ ,‬ורק לה״‪.‬‬ ‫עצמו‪ ,‬משפחתו וידידיהם הקרובים‪,‬‬ ‫אין ספק שלתעמולה האנטישמית‬
‫סברו כך‪ .‬ואמנם בתחילה הצטרפו רק‬ ‫שליוותה את הפרשה היתה השפעה‬
‫התגובות כיום‬ ‫יהודים מעטים למאבק‪ ,‬לאחר פסק־‬ ‫רבה‪ ,‬אולם האם המניע לפרשה היה‬
‫הדין נגד דרייפוס‪ ,‬שנוהל על ידי אחיו‬ ‫האנטישמיות בלבד? בעניין זה חלוקות‬
‫פרשת דרייפוס לא חדלה להיות‬ ‫מתייה והסופר ברנאר לאזאר‪ .‬על יחם‬ ‫הדעות‪ .‬ההיסטוריון ז׳וז׳ף ריינאך‪ ,‬שחי‬
‫נושא לספרים רבים ולמאמרים‪,‬‬ ‫זה הגיב בזעם ובליגלוג ברנאר לאזאר‬ ‫באותם ימים כתב‪ :‬״הקצינים בצמרת‬
‫למחזות ולסרטים עד היום‪ ,‬ולא פסקו‬ ‫שכתב‪ :‬״לעומת שלושה תריסרים‬ ‫הצבא היו אנטישמיים‪ ,‬לא סתם שונאי‬
‫להישמע דעות‪ ,‬אם־בי בקולות חלושה‪,‬‬ ‫יהודים צרפתים שהיו נכונים להגן על‬ ‫ישראל‪ ,‬אלא שונאים קנאים עד‬
‫דרייפוס‪ ,‬היו מצויים אלפי יהודים‬ ‫חולניות והם שביימו את כל הפרשה‬
‫כי דרייפוס אכן היה בוגד‪.‬‬ ‫צרפתים שהיו מוכנים להיות סוהרים‬ ‫מתחילתה״‪ .‬לעומתו טוען ההיסטוריון‬
‫לפני זמן לא־רב פירסם ראש מחלקת‬ ‫דיסקאר ד׳אסטן‪ :‬״גם אם שמו של‬
‫ההיסטוריה של צבא צרפת מאמר‪ ,‬בו‬ ‫שלו באי השדים״‪.‬‬ ‫הנאשם היה דיראן או דיופון או שם‬
‫הטיל ספק בחפותו של דרייפוס‬ ‫רק בשלב השני של הפרשה‪ ,‬לאחר‬ ‫נוצרי מובהק אחר‪ ,‬הוא היה מובא לדין‪,‬‬
‫ובצדקת זיבויו‪ ,‬וטען‪ ,‬שאין לראות את‬ ‫שדרייפוס הורשע שנית בשנת ‪1899‬‬ ‫מורד מדרגתו ומוגלה כפי שנעשה‬
‫פרשת דרייפוס סגורה‪ .‬אמנם‪ ,‬שר‬ ‫על אף ההובחות לחפותו‪ ,‬נפקחו‬ ‫לדרייפוס״‪ .‬ד׳אסטן מקצין את דבריו‬
‫ההגנה של צרפת פיטר מייד את‬ ‫עיניהם של יהודים רבים וגם של‬ ‫ואומר‪ :‬״אם כי דרייפוס נגרר לפרשה‬
‫הקולונל מחבר המאמר‪ ,‬אך יחד עם‬ ‫דרייפוס עצמו לראות את המניעים‬ ‫לא מפני שהיה יהודי‪ ,‬הרי עלה בידיו‬
‫זאת‪ ,‬התנגדו שלטונות הצבא להציב‬ ‫האמיתיים לפרשה‪ .‬במבתבים הרבים‬
‫את דיוקנו של דרייפוס בחצר בית־‬ ‫ששלח דרייפוס מ״אי השדים״ לאשתו‪,‬‬ ‫להינצל גם בגלל היותו יהודי״‪.‬‬
‫הספר הצבאי בפאריז‪ ,‬במקום שבו‬ ‫בהם זעק על העוול שנעשה לו‪ ,‬לא‬ ‫סניגורו של דרייפוס אנרי מורנאר‬
‫התקיים הטקס המחפיר של הורדתו‬ ‫הזביר אפילו ברמז‪ ,‬כי המשפט נגרם לו‬ ‫התייחס לסוגיה זו בהופיעו בבית־‬
‫בשל היותו יהודי‪ .‬רק לאחר המשפט‬ ‫המשפט הצרפתי העליון כשאמר‪:‬‬
‫בדרגה‪.‬‬ ‫השני בו הורשע שוב ולאחר החנינה‬ ‫״פרשת דרייפוס איננה משפט של סתם‬
‫לבסוף מתבקשת השאלה‪ :‬התיתכן‬ ‫שניתנה לו‪ ,‬התפרץ בראיון שנתן‬ ‫אדם‪ .‬זהו משפט של קצין יהודי‪ ,‬וזהו‬
‫לעתונאי צרפתי‪ ,‬ואמר‪ :‬״דבר אחד אני‬ ‫שימוש ברקע אנטישמי בעניין משפטי‪.‬‬
‫פרשת דרייפוס שניה בימינו?‬ ‫יודע בפירוש‪ ,‬שלו לא נולדתי יהודי‪,‬‬ ‫רק רעל האנטישמיות יכול היה להביא‬
‫תשובה נוקבת על בך נתן שר‬ ‫לא הייתי נאלץ לעבור את הסבל הנורא‬
‫המשפטים לשעבר של צרפת‪ ,‬היהודי‬ ‫לידי מעשה הטירוף והפשע שנעשו‬
‫בדנטר‪ ,‬בישיבה חגיגית שערך בית־‬ ‫באי השדים״‪.‬‬ ‫במשפט זה״‪ .‬ההיסטוריון בן־זמננו‬
‫המשפט הצרפתי העליון במלאות ‪75‬‬ ‫מרסל תומא נוקט עמדה פשרנית‬
‫שנים לזיכויו ולטיהור שמו של‬
‫וטוען‪ :‬״הרפלקס האנטישמי לא היה‬
‫דרייפוס‪ ,‬באמרו‪:‬‬
‫״בל פעם שמתעוררת בצרפת הנטיה‬
‫הישנה לכפוף את החוק לשלטון‪ ,‬את‬
‫הצדק לפוליטיקה‪ ,‬את האמת לטובת‬
‫המדינה; בל פעם שהשנאה הגזענית או‬
‫הפוליטית מביאה להרשעה או‬
‫לרדיפות ‪ -‬נפתחת פרשת דרייפוס‬
‫מחדש‪ .‬פרשת דרייפוס רודפת עד היום‬
‫את צרפת‪ ,‬את העולם הנאור‪ ,‬את העם‬
‫היהודי וכנראה שתמשיך ותרדוף‬

‫אותם עוד שנים רבות״‪.‬‬

‫לעיון נוסף‪ :‬״פרשת דרייפוס״‬
‫מאת ד״ר מאיר קוטיק ‪ -‬הוצאת מלוא‪.‬‬