Page 11 - ETMOL_120

‫צבא מצרים במזרח עמק חפר של אותה‬ ‫לא בפעם הראשונה ראה אז עמק‬ ‫תל־מגידו‬
‫עת‪ :‬ארצם חמדברית‪ ,‬שכידוע איננח‬ ‫חפר את חיילי מצרים‪ .‬ממזרח למושב‬
‫מגדלת חורש טבעי‪ ,‬היתח חייבת לייבא‬ ‫כפר־מונאש הועלו מן חאדמח בשנת‬ ‫יילוה על הוד רוממותי‪ .‬והיה כי יישמע‬
‫ממרחק רב את עצי הבניה‪ ,‬הדרושים‬ ‫‪ ,1962‬תוך כדי חריש עמוק‪ 350 ,‬כלי‬ ‫הדבר בין הכושלים ]כינוי גנאי ליושבי‬
‫לה‪ .‬לשם־כך שוגרו לכאן מדי־פעם‬ ‫מתכת מוזרים‪ ,‬בני ראשית חתקופח‬ ‫כנען ומלכיהם[ האלה‪ ,‬תועבת רע‪ ,‬הנה‬
‫יחידות צבא‪ ,‬שהטילו על יושבי‬ ‫הכנענית חקדומה )לפני כחמשת‬ ‫יצא הוד רוממותו בדרך האחרת‪ ,‬אין‬
‫הסביבה מס־עובד ‪ -‬עבודת כפיה‬ ‫אלפים שנח(‪ .‬כולם עשויים נחושת‪,‬‬ ‫זאת כי ירא הוא מפנינו ‪ -‬כן יחשבו!״‬
‫בכריתת עצים ביער השרון‪ .‬מטמון‬ ‫ובהם כלי נשק מצריים‪ ,‬לפי הסימנים‪,‬‬
‫הכלים מצוי עתה במוזיאון ישראל‬ ‫חחקוקים על אחד מהם‪ .‬אך את עיקרו‬ ‫)תרגום ש׳ ייבין(‪.‬‬
‫בירושלים‪ ,‬אך עותקי אחדים מהם‬ ‫של חמטמון נטלו כלי כריתח‪ ,‬גרזינים‬ ‫ואכן‪ ,‬כשרונו הטאקטי המובהק של‬
‫מוצגים במוזיאון לתולדות עמק־חפר‬ ‫וקרדומות‪ ,‬איזמלים ומסורים‪ ,‬סכינים‬ ‫תחותמס השלישי הוכיח את עצמו‪:‬‬
‫שבמדרשת רופין‪ ,‬הסמוכה לכפר־‬ ‫וקופיצים‪ ,‬חמלמדים על משימתו של‬ ‫בעוד הכנענים משוכנעים‪ ,‬כי צבא‬
‫מצרים לא יעז לסכן את עצמו במעבר‬
‫מונאש‪.‬‬ ‫הצר של נחל עירון‪ ,‬בחר פרעה בדרך זו‬

‫גם מצביא מצרי אחר ניחל כאן קרב‬ ‫דווקא ‪ -‬וכך זכה ביתרון ההפתעה‪.‬‬
‫נודע‪ ,‬הרבח שנים אחר־כך‪ ,‬במאח‬
‫הקודמת‪ ,‬הלא חוא איבראחים־פחה‪,‬‬
‫שכבש את מערבה של ארץ־ישראל‬

‫בשנת ‪ 1832‬והחזיק בה עד ‪ .1840‬בשנת‬
‫‪ 1834‬פרץ מרד פלאחים מקומי כנגד‬

‫השליט המצרי‪ ,‬ואחד ממוקדי חמרד‬
‫היה בהרי שכם‪ .‬איבראהים־פחה‪ ,‬יצא‬
‫בראש צבאו ביולי ‪ ,1834‬מיפו אל‬
‫הכפר זיתא שבצפון־מזרח‪ ,‬בו התבצרו‬
‫המורדים' אך הם מיהרו להימלט מפני‬
‫חיילי צבא מצרים‪ .‬אלה פנו משם אל‬

‫הכפר הסמוך‪ ,‬דייר אל־ע׳וצון‪ ,‬וכבשו‬
‫אותו לאחר קרב קשה‪ ,‬ש־‪ 300‬כפריים‬
‫נחרגו בו‪ .‬רק אחר־כך יכול חיח‬
‫איבראהים־פחח לחמשיך את מסעו‬
‫לעבר שכם וסביבותיה ולדכא את‬

‫המרד‪.‬‬

‫מי היו התנאים? מי היו האמוראים?‬

‫ישראל‪ ,‬אינם משקפים את המצב לאמיתו‪.‬‬ ‫בחורף זה נפטר פרוס׳ אברהם אמיר‪ ,‬ראש החוג לתלמוד‬
‫באוניברסיטת באר־שבע‪ ,‬בן ‪ 67‬היה במותו‪ .‬פרופ׳ אמיר לא הרבה‬
‫האמוראים היוו סוג מיוחד של תלמידי חכמים‪ ,‬שעמדו לפני‬ ‫לפרסם ספרים‪ ,‬אולם ספרו ״מוסדות ותארים בספרות התלמוד״‪,‬‬
‫החכמים על מנת לעזור להם בהעברת הדרשה‪ ,‬או הלימוד בישיבה‪,‬‬ ‫הבתוב בלשון תלמידי־חבמים‪ ,‬תמציתית וקצרה‪ ,‬יש בו חידושים‬
‫אל קהל השומעים‪ .‬מכאן שר׳ יוחנן‪ ,‬רב שמואל‪ ,‬ד אלעזר ור יהודה‬
‫אינם יכולים להיקרא ׳אמוראים׳‪ .‬הם שימשו כחכמים ולפניהם‬ ‫העשויים לשנות את הגישה אל תקופת המשנה והתלמוד ואל‬
‫חכמיהם‪ .‬דמות מיוחדת היה פרופ׳ אמיר‪ ,‬משפחתו שיצאה מתורכיה‬
‫עמדו ‪ -‬אמוראים‪.‬‬ ‫היגרה עד קובה ושם נולד‪ .‬בילדותו עלתה המשפחה לארץ‪ .‬אברהם‬
‫אמיר גמר לימודי משפטים באוניברסיטה העברית וקיבל דוקטורט‬
‫הבעיה מסובכת יותר באשר ל׳תנאים׳‪ .‬ראשית עלינו להבדיל‪ ,‬גם‬ ‫במשפט עברי ב״ישיבה אוניברסיטה״ בניו־יורק‪ .‬היה מפקח במשרד‬
‫בתקופת המשנה‪ ,‬בין חכמים לתנאים‪ .‬ר׳ יוחנן בן זכאי‪ ,‬רבן גמליאל‪,‬‬ ‫החינוך‪ ,‬יסד בית־מדרש לרבנים בתורכיה‪ ,‬עסק בהעלאת יהודי הודו‬
‫ר׳ יהודה‪ ,‬ר׳ מאיר‪ ,‬ר׳ ישמעאל וכל יתר חכמי המשנה‪ ,‬לא נקראו‬ ‫וניהל את החינוך העברי במדינות שונות בדרום־אמריקה‪ .‬בשובו‬
‫בפי אנשי דורם ‪ -‬תנאים‪ .‬היו בתקופה זו תלמידי חכמים ‪ -‬שוני‬ ‫הצטרף למורי אוניברסיטת באר־שבע והיה בין אנשי האקדמיה‬
‫משניות בלבד‪ ,‬והיו ‪ -‬לומדי משניות ומסדרי משניות ‪ -‬שהם‬ ‫הבולטים בעיר שאיננו נמנע מפעילות חברתית כללית‪ :‬במשך ‪21‬‬
‫שנה העביר כל שבוע לימודי משפט עברי לשופטי בית־המשפט‬
‫החכמים‪.‬‬ ‫המחוזי בבאר־שבע; הרצה ולימד בכל מקום שנתבקש ‪ -‬מבתי־‬
‫ספר יסודיים ועד סמינרים‪ ,‬וניהל חוג למחשבת ישראל שנערך‬
‫שני סוגי תלמידי חכמים אלו‪ :‬שוני משניות וחכמים לומדי‬ ‫בקיבוץ גת‪ .‬כאמור‪ ,‬מסקנות ספרו ״מוסדות ותארים בספרות‬
‫משניות המשיכו להתקיים אף בתקופת התלמודים המכונה התקופה‬ ‫התלמוד׳‪ ,‬כתובות בלשון תמציתית ומכוונות להיסטוריונים‬
‫האמוראית‪ .‬נוכל לסכם ולומר כי הן בתקופת המשנה והן בתקופה‬ ‫ולאנשי אקדמיה‪ ,‬אולם מעבר לפרקים הקצרים‪ ,‬קבע קביעות‬

‫התלמודית היו שלושה סוגי חכמים‪:‬‬ ‫העשויות לשנות את ההתייחסות לספרות התורנית שלאחר בית‬
‫א‪ .‬חכמים לומדי ומסדרי משניות‪.‬‬ ‫שני‪ ,‬כמו סיכומו הקובע כי במושג תנאים ואמוראים אין הכוונה‬
‫לחכמים שפעלו בתקופת המשנה והתלמוד‪ ,‬אלא לסוגי לומדים‪,‬‬
‫ב‪ .‬תלמידי חכמים שוני משניות ‪ -‬תנאים‪.‬‬
‫ג‪ .‬תלמידי חכמים העוזרים לחכם בהעברת השעורים והדרשות‪,‬‬ ‫ואלו דבריו בנושא זה‪:‬‬

‫הם האמוראים‪ ,‬שנקראו גם מתורגמנים‪.‬‬ ‫מחקר זה בא להוכיח כי הן מבחינה היסטורית והן מבחינה‬
‫עניינית‪ ,‬חלוקת התקופות לתנאית ולאמוראית ‪ -‬לוקה באי דיוקים‬
‫ועוד חידש רבות פרופ׳ אמיר ובין השאר‪ ,‬כי המוסד ״ירחי כלה״‬ ‫ומטעה‪ .‬השמות שניתנו לשתי תקופות חשובות אלה בתולדות‬
‫אינו מוזכר כלל בארץ ישראל‪ ,‬וכן אין הוא מוזכר בבבל עד ימי רב‬
‫אשי‪ .‬״ירחי הכלה״‪ ,‬הלימודים המרוכזים בסוף הקיץ ובסוף החורף‪,‬‬
‫הפכו למוסד רק בימי הגאונים‪ .‬ולמקור השם ״ירחי כלה״ שלושה‬
‫פירושים‪ :‬שם נרדף לשבת; בכף חרוקה‪ ,‬למד דגושה ובקמץ ‪ -‬סיום‬

‫החורף והקיץ‪ ,‬וכן מן השורש כל ‪ -‬שהכל מתכנסים יחד‪.‬‬

‫‪11‬‬