Page 16 - ETMOL_120

‫מורי בית־ספר לבנות‪ ,‬ציורו של נחום גוטמן‬

‫הקיץ‪ ,‬ומעטרים בציוריהם את קירות‬ ‫הלימוד המרכזי לבתי־ספר בארץ ‪-‬‬ ‫שני בניו של ש‪ .‬בן ציון‪ ,‬ואחרים‪.‬‬
‫הבית‪.‬‬ ‫״שעורי הסתכלות״‪.‬‬ ‫את רשמיו משנות לימודיו בביה״ס‬
‫סיפר כעבור שנים נחום גוטמן לאהוד‬
‫בית האוטונומיה היה גם מרבז‬ ‫בבית־הספר נוסדה ב־‪ 1905‬אגודת‬
‫לחגיגות ונשפים‪ .‬כאן נערכו מסיבות‪,‬‬ ‫״מעש״ )משמעת‪ ,‬עבודה‪ ,‬שתיקה(‪,‬‬ ‫בן עזר‪:‬‬
‫נשפי קריאה‪ ,‬מופעים שכללו ״תמונה‬ ‫אגודה חשאית שנוסדה לצורך פעולה‬ ‫״בניין בית־הספר לבנות היה אחד‬
‫חיה״‪ ,‬״אש בנגלית״ )זיקוקי דינור(‪,‬‬ ‫במקרה ששערי הארץ ייסגרו בפני‬ ‫מאחרוני הבתים של העיר יפו‪ .‬ממנו‬
‫וכאן נערכו ההדגמות הראשונות של‬ ‫עולים חדשים‪ .‬האסיפות נערכו בבית‬ ‫והלאה התפשטו גבעות החול‪ .‬כאשר‬
‫עליתי בפעם הראשונה ללמוד בכיתה‬
‫פנס־קסם שתרם הד׳ר צ׳לנוב‪.‬‬ ‫האוטונומיה בהנהגת רפאל סוורדלוב‪.‬‬ ‫אשר בקומה העליונה‪ ,‬התיישבתי‬
‫בבית האוטונומיה ניתנו שעורי ערב‬ ‫בית האוטונומיה שימש גם כאכסניה‬ ‫במקום פנוי על ספסל‪ ,‬ליד אחת הבנות‪.‬‬
‫לפועלים ולתושבי השכונות נוה צדק‬ ‫לפועלים‪ ,‬למורים ולעולים‪ ,‬וכן‬ ‫הבטתי מבעד לחלון‪ ,‬ומשם נגלו לי‬
‫ונוה שלום‪ .‬בחצר הנעימה אגודת‬ ‫כפנימיה לתלמידים בחופש‪ .‬תלמידי‬ ‫בבת אחת‪ ,‬כמו על פני מסך‪ ,‬פלאי עולם‬
‫״כינור ציוך׳ היפואית בערבי נגינה‪.‬‬ ‫״בצלאל״ )בית־הספר לאומנות‬ ‫חדש וזר‪ ,‬עולם שלא קראתי ולא ידעתי‬
‫בירושלים(‪ ,‬היו מתארחים בו בחופשות‬ ‫עליו דבר‪ ,‬ואשר מעתה כבש את לבי‬
‫בבית האוטונומיה קמה המקהלה‬ ‫לתמיד‪ :‬גבעות חול צהוב‪ ,‬גבעות רכות‪,‬‬
‫המעורבת העברית הראשונה‪ .‬מעורבת‬ ‫הוצאת ‪.‬מוהלת'‬ ‫שמסתלסלות אחת בשכנתה‬
‫‪ -‬לא רק במובן של בנים ובנות‪ ,‬אלא‬ ‫ומשתטחות מפתח בית־הספר לבנות‬
‫תרגילי חשבון‬ ‫מרחק עצום עד לאופק‪ ,‬ולשמאלן הן‬
‫מורים ותלמידים יחד‪ .‬מייסד המקהלה‬ ‫מתחברות אל גלים רכים של ים שקט‪.‬‬
‫היה אליעזר פפר שהיה המורה לזימרה‬ ‫לשנות הלסוד בי‪-‬נ’‬
‫וללימוד נגינה בקונצרטינה‪ .‬נחום‬ ‫כאן היה הכל אחרת‪ .‬העולם היה גדול‬
‫גוטמן מספר שזקנו היה נתפס מדי פעם‬ ‫ח ב ר ו ע״י‬ ‫ורחב‪ ,‬מלא אור‪ ,‬בעיני כולם היתה זו‬
‫בקפלי הקונצרטינה‪ .‬ב־‪ 1908‬עברה‬ ‫שממה‪ ,‬אבל לי נראתה כעולם חי‬
‫המקהלה לידיו האמונות של המלחין‬ ‫א‪ .‬פפר‪ ,‬מ‪ .‬קרישבסקי וי‪ .‬יחיאלי‬ ‫ומרתק הרבה יותר מרחובות אודיסה‪,‬‬
‫חנינא קריצ׳בסקי‪ .‬הוא גר בדירה‬
‫שבחצר יחד עם אמו‪ ,‬לימד זימרה בבית‬ ‫סורי ביה״ס ^בנות ביפו‪.‬‬ ‫שבהם הילכו מרכבות וכרכרות״‬
‫הספר לבנות‪ ,‬החל להקים תזמורת כלי‬ ‫פעילויות אחרות שנעשו בבית‪:‬‬
‫נשיפה לימד נגינה בקונצרטינה ואירגן‬ ‫‪----‬‬ ‫מרכז קליטה של עולים חדשים‬
‫את כל הצד המוזיקלי בחגיגות בית‬ ‫ו״מוסד הכנה לבית הספר לילדי‬
‫אחד הספרים שנתחברו בבית־הספר‬
‫הספר‪.‬‬ ‫האמיגרנטים״‪.‬‬
‫חצר האוטונומיה שימשה גם כאתר‬ ‫מרכז אדמיניסטרטיבי של אגודת‬
‫המורים בארץ‪ .‬אליעזר פפר ניהל את‬
‫לעריכת טקסי נישואין‪.‬‬
‫ב־‪ 1909‬הוקם למען בית־הספר בניין‬ ‫״פנקס החשבונאות״‪.‬‬
‫נאה בסגנון צרפתי ובית־הספר עבר‬ ‫בבית־הספר הוכנה על־ידי המנהל‬
‫אליו‪ .‬במקום החדש נמשכו לימודי‬ ‫קריצ׳בסקי‪ ,‬והמורים עזריהו ויחיאלי‪,‬‬
‫בית־הספר עד שנות השמונים‪ ,‬ואז‬ ‫תוכנית הלימודים הראשונה לבתי־ספר‬
‫נסגר מחוסר תלמידים‪ .‬הבית שופץ‬ ‫עממיים שבהם שמונה כתות בשנת‬
‫ועכשיו הוא חלק ב״מרכז דלל״‬
‫המפואר‪ ,‬ובו נמצא אולם תיאטרון‬ ‫‪.1907‬‬
‫ומרכז ״ענבל״‪ .‬וכך‪ ,‬משמש עדיין בית־‬ ‫בין כתלי הבית נכתבו שני ספרי‬
‫הספר לבנות כמרכז לתרבות‪ ,‬לעיר‬ ‫החשבון של אליעזר פפר‪ ,‬קריצ׳בסקי‬
‫ויחיאלי )״תרגילי החשבון״( וספר‬
‫כולה‪.‬‬

‫‪16‬‬