Page 20 - ETMOL_120
P. 20
יהודי בוכארה שב הרב תג׳ר
לירושלים .בעת ששהה בירושלים,
פיתח קשרים עם אישים ציוניים
שונים ,ביניהם גם ד״ר וייצמן .מכתב
ששלח ד״ר וייצמן מלונדון ביום
27.10.1921אל ד׳ר דוד אידר ,יושב
ראש ההנהלה הציונית בירושלים ,מסר
לו ,שההנהלה הציונית בלונדון דנה
בהצעה שהעלה בפניה ד׳ר אידד להקים
מחלקה מיוחדת לתעמולה בקרב ערביי
ארץ־ישראל .וייצמן מוסר שבישיבה
הוזכרו מספר שמות כמועמדים לעמוד
בראש אותה מחלקה ואחד מהם הוא
הרב תג׳ר והוא מוסיף :״אשמח לדעת
האם הוא עדיין פנוי״.
רב בביירות
בינתיים נתמנה הרב תג׳ר לרב הפנאי שלו ללימוד שפות זרות .במשך דמשק בידי הדרוזים
הראשי של יהודי ביירות והלבנון, השנים שלט ב־ 12שפות ובהן אנגלית,
וכיהן שם עד שנת .1924בתום שלוש צרפתית ,גרמנית ,ערבית ותורכית, נסים תג׳ר .במהלך המרד חטפו
שנות כהונה בביירות ,מונה הרב תג׳ר ונודע גם כבלשן וכחוקר לשונות. המורדים שבעה צעירים יהודים והביאו
לימים אף מיסד את הידע שלו וקיבל אותם לבפר הדרוזי ג׳יראמאנה ממזרח
לרב הראשי של יהודי דמשק והצליח תואר של דוקטור מאוניברסיטה רוסית לדמשק ,מתוך בוונה להוציאם למחרת
כאמור ,להציל את יהודי עירו בתקופת להורג בתליה ,באשמת שיתוף פעולה
או אירופית בשנות כהונתו הארוכות עם הצרפתים .כפר דרוזי זה היה
המרד הדרוזי. בבוכארה או שמא ,בגיל מבוגר, נחלתה של אחת המשפחות הדרוזיות
מיד כשהסתיימה ההפגזה הצרפתית מהאוניברסיטה של ביירות ,בעת שהיה המכובדות ביותר ,משפחת באקרי .ב־
על דמשק ולאחר שהמורדים נטשו את 15.10.1925שרפו חיילים צ׳רקסים
העיר ,התחוללה מנוסה המונית של הרב הראשי של יהודי ביירות. שפעלו במסגרת הצבא הצרפתי ,את
יהודים לעבר ביירות ,כשברובע היהודי את פרסומו הגדול רכש הרב תג׳ר ג׳יראמאנה וכפר דרוזי נוסף .המורדים
הפגוע נשארים בעיקר יתומים, במהלך 18שנות כהונתו כרב ראשי מג׳יראמאנה ,שכפרם נמחק מעל פני
אלמנות וחסרי הגנה אחרים .הרב תג׳ר בפלך טורקיסטאן הרוסית בטאשקנט, האדמה ,רצחו כנקמה 12חיילים
עצמו ,יחד עם אישים נוספים מבני בהן לא רק שימש כרועה נאמן לעדתו צ׳רקסים ,ופרצו למחנה פליטים
הקהילה ,נשארו בעיר כדי לדאוג -אלא גם הפיץ בקרב הנוער את ארמנים ורצחו מספר ארמנים בתגובה
לבטחונם ולקיומם של היהודים השפה העברית ואת האהבה לציון על השתתפותם בביזה ובשריפה של
שנותרו בה ובה בעת לחפש דרכים ולציונות .הוא גם הצליח ליצור יחסים ג׳יראמאנה ושל כפרים דרוזיים
לשקם את הניתן לשיקום ,כדי לאפשר טובים עם התושבים הלא״יהודיים של
את שיבתן של המשפחות הרבות סמרקנד ,טאשקנט וקוקאנד -שלוש נוספים.
הערים החשובות ביותר בבוכארה - משנודע לרב תג׳ר על חטיפת שבעת
שברחו זמנית לביירות. הצעירים הוא נחלץ מיד לעזרתם
אך אם סבר הרב תג׳ר שחלפו כמו עם יתר תושבי המחוז. ומיהר ,כשהוא רכוב על סוס ,אל אותו
תלאותיה של הקהילה עם שובם של בני העדה הבוכארית נושאים את כפר במטרה להספיק ולהציל את חייהם
הצרפתים לעיר הרי שטעה .הצרפתים שמו עד היום באהבה בזכות שני של החטופים .עצם היציאה אל מחוץ
הטילו מס על הקהילה -יש להניח אירועים שאיימו על בני קהילתו ואשר לדמשק היתה כרוכה בסכנת נפשות כי
שהם נהגו כך גם לגבי יתר חלקי בגללו נחלצו מהם בשלום .ב־ 1906עשו באותו יום השתוללו קרבות קשים
האוכלוסייה -כדי לרכוש עבור כמרים ושייחים מוסלמיים יד אחת כדי בחוצות דמשק בין הצדדים שגרמו
השלטונות 60רובים .עבור הקהילה
המדולדלת היה זה נטל כבד ורק לאסור על השחיטה היהודית .הרב תג׳ר לאבידות רבות בנפש.
יצא נגדם בוויכוח שנערך בנוכחותו הרב התקבל בכבוד גדול על־ידי אחד
במאמץ רב הם הצליחו לעמוד בו. של הנציב הרוסי העליון .הוויכוח מראשי המורדים ,פאוזי ביי אל־בכרי
במאמציו לפתור את המצוקה הקשה נמשך שלושה ימים ולמרות שעמד ובסופו של דבר חזר לדמשק ,כשאליו
אליה נקלעה הקהילה פנה הרב תג׳ר יחידי מול רבים עמדו לו חריפותו מתלווים שבעת הצעירים שניצלו
לחברת ״אליאנס״)״כל ישראל חברים״( וידענותו ,כמו גם כשרונו הגדול
בצרפת ולהנהלה הציונית בירושלים. כדרשן והוא ניצח בוויכוח ויריביו הודו ממוות.
תקוותו היתה ששני גופים אלה יכסו
לפחות חלק מהנזקים שנגרמו ליהודי בטיב השחיטה לפי דת משה. יליד ירושלים
דמשק ושכתוצאה מהם נותרו 250 ב־ 1910הוציא המושל הרוסי ,נציגו
משפחות יהודיות במצוקה ונזקקו של הצאר שהיה ידוע בעריץ הרב ד״ר שלמה תג׳ר נולד בירושלים
ואנטישמי ,פקודת גירוש כללי נגד בשנת ,1865אביו ,הרב משה תג׳ר ,היה
לעזרה .להערכתו הסתכם הנזק ב״8 ראש אבות בתי־הדין הספרדיים
מיליון פראנק ,אך לא קשה לתאר מה יהודי טורקיסטאן .הרב תג׳ר יצא בירושלים .בנו שלמה למד בישיבות
רבה היתה אכזבתו כש״אליאנס״ לפטרסבורג ,נפגש עם שרים ואישי ירושלים ובנוסף הקדיש את שעות
הסתפקה בסיוע בסך של 20אלף
ציבור והצליח לבטל את רוע הגזירה.
פראנק בלבד. עם סיום תפקידו כרב הראשי של
אשר לפנייתו להנהלה הציונית
20