Page 3 - ETMOL_120

‫נדבואישאלאחותו‬

‫נתגלו ‪ 212‬מכתבים לא ידועים‬
‫של אחד העם לאתותו אסתר‬

‫אחד העם ואחותו‬ ‫מאת שולמית לסקוב‬
‫אסתר בפאריז‪1908 ,‬‬

‫סידורה אחרי שהשלימה את חוק לימודיה‪ ,‬הכל על חשבונו‬ ‫לפני כמה חודשים נתגלה בספריית אחד העם שב״בית‬
‫של האח‪ .‬אבל לא רק את אחותו פירנס אחד העם אלא אף את‬ ‫אריאלה״ בתל־אביב אוצר ארכיוני שקיומו לא היה ידוע‪.‬‬
‫אמו ואת אחותו הבכירה‪ ,‬חנה‪ ,‬לאחר פטירת אביו ב־‪,1899‬‬ ‫המדובר בקופסה מלאה חשבונות וקבלות מבית מגוריו של‬
‫שלא לדבר על משפחתו הישירה‪ :‬אשתו רבקה ושלושת‬ ‫אחד העם‪ ,‬ששימש לאחר מותו כספרייה ומוזיאון‪ .‬לאחר‬
‫שהבית נהרס יחד עם בניין הגמנסיה ״הרצליה״ לפני יותר‬
‫ילדיו‪ ,‬שתי בנות ובן‪.‬‬ ‫משלושים שנה‪ ,‬נדדה תכולת הבית‪ ,‬ובתוכה הקופסה‪ ,‬עם‬
‫לא פעם טענו נגד אחד העם‪ ,‬מדוע לא העז להשליך אחר‬ ‫ספריית בעל־הבית‪ ,‬ממקום למקום עד שמצאה את מקומה‬
‫גוו שיקולי פרנסה ולהתמסר כולו לכתיבה‪ .‬הוא עצמו נשא‬ ‫ב״בית אריאלה״‪ .‬יוחנן ארנון‪ ,‬מנהל הספרייה‪ ,‬מצא את‬
‫את נפשו לרדת לעומקו של מוסר היהדות ולהעלות על‬ ‫קופסת הקבלות ולמרות שנראה היה שאין לה שום ערך‪,‬‬
‫הכתב חיבור גדול על נושא זה‪ .‬אך בשל עיסוקיו הרבים‬ ‫חוש הארכיונאי שבו הסיתו להפוך בין הניירות והחשבונות‬
‫נדחה הדבר עד שיתפנה‪ .‬אלא שכאשר התפנה‪ ,‬לעת זקנה‪ ,‬לא‬ ‫ולתדהמתו מצא מתחת לקבלות מכתבים מקוריים כתובים‬
‫היה מסוגל ליצור מפאת חוליו‪ .‬רבים תלו אותה התפתחות‬ ‫בידו של אחד העם‪ .‬לאחר בדיקה נוספת הוברר לארנון שאלה‬
‫לא בחוסר זמן אלא בזה שלא ניחן ביכולת להוציא מתחת ידו‬ ‫הם מכתבים פרטיים‪ 212 ,‬במספר‪ ,‬של אחד העם אל אחותו‬
‫חיבור ארוך‪ .‬אחרים שיערו שלא היה עשוי לוותר על אורח‬ ‫הצעירה אסתר‪ ,‬כתובים כולם רוסית להוציא שניים בעברית‪.‬‬
‫חיים בעל־ביתי‪ .‬אם כך ואם כך‪ ,‬מתוך רבים מן המכתבים‬ ‫תאריך המכתב הראשון הוא ‪ 21‬בנובמבר ‪ 1894‬ותאריך‬
‫שבספריית אחד העם עולה‪ ,‬שרגש חאחריות וחחובה כלפי‬ ‫המסמך האחרון ‪ - 11.4.1925‬מברק כתוב עברית באותיות‬
‫התלויים בו היה מניע נכבד ביותר לכך שחיפש פרנסח‬ ‫לטיניות ‪ -‬שנשלח מארץ־ישראל‪ .‬מן השנים ‪ 1914-1909‬אין‬
‫סדירה‪ ,‬וזו לא נמצאה לו אלא בעולם המסחר‪ .‬ודאי הוא‪ ,‬כמו‬
‫כן‪ ,‬שאחד־העם תיעב עולם זה והדבר מוצא את ביטויו גם‬ ‫כל מכתבים‪.‬‬
‫מכתבים פרטיים של אחד העם גנוזים בארכיון הציוני‬
‫במכתבים ובזכרונות שפירסם‪.‬‬ ‫המרכזי בירושלים‪ .‬אולם בעוד שהמכתבים בארכיון‬
‫מתחילים בשנת ‪ ,1912‬הרי ראשון המכתבים שנתגלו ב״בית‬
‫הצלחה בעסקים וכשלון‬ ‫אריאלה״ הוא‪ ,‬כאמור‪ ,‬משנת ‪ .1894‬יתר־על־כן ‪ -‬המכתבים‬
‫לאחות אסתר כולם מקור‪ ,‬ואילו המכתבים שבארכיונים‬
‫בעולם חמסחר מצאו בתחילח אחד העם ואביו‪ ,‬ישעיהו‬ ‫האחרים הם עותקים)החל משנת ‪ 1896‬נהג אחד העם לשמור‬
‫גינצברג‪ ,‬את עושרם‪ .‬עד ‪ 1886‬החזיק חאב בחכירה כפר‬ ‫לעצמו עותקי נייר פחם מרוב מכתביו‪ .‬עותקים אלה גנוזים‬
‫שלם‪ ,‬הופצ׳יצה‪ ,‬וסחר בתוצרתו החקלאית ובמוצרי משרפת‬ ‫באוסף כתבי־היד של הספרייה הלאומית והאוניברסיטאית‬
‫יי״ש‪ ,‬בית זיקוק לשמנים ומנסרה שבכפר‪ ,‬ואחד העם סייע‬
‫בידו‪ .‬באותה שנח נסתיים חוזה החכירה ומשפחת גינצברג‬ ‫בירושלים(‪.‬‬
‫עקרה לאודיסה‪ .‬גם כאן החזיקו הגינצברגים משרפת יי״ש‬
‫ובית זיקוק לשמנים אך ההצלחה לא האירה להם פנים‬ ‫תמיכה במשפחה‬
‫והעסקים הידרדרו עד להתמוטטות בשנת ‪ .1896‬וכך כתב‬
‫אחד העם לאחותו במונפליה ב־‪ ,17.2.1896‬על התמורה‬ ‫העניין החשוב ביותר המתגלה לנו במכתבים לאסתר‪ ,‬הוא‬
‫הפן האישי של אחד העם‪ ,‬דווקא בתקופה שעליה ידוע אך‬
‫שהתחוללח בחייו‪:‬‬ ‫מעט על חייו הפרטיים‪ .‬רק מעטים ממכתביו הפרטיים שלא‬
‫״במובן מסוים הוקל עתה לנפשי בהשוואה להרגשתי‬ ‫היו ידועים עד כה מתאפיינים בגילוי לב מלווה ספונטניות‬
‫קודם‪ .‬עליך לדעת‪ ,‬כי שלוש־ארבע השנים האחרונות היו‬ ‫נסערת כברבות מן האגרות אל האחות הצעירה וניכר מהן‬
‫בשבילנו מבחינה כלכלית גסיסה נוראה‪ ,‬ממושכת ומענה‪,‬‬
‫אשר השתדלנו לחסתירח בברק מתעתע‪...‬״ ■אחד העם רמז‬ ‫שהיא היתה קרובה אליו ואהובה עליו מכל אדם אחר‪.‬‬
‫בדבריו שלמרות החתרוששות חמשיכו הגינצברגים באורח‬ ‫עיקר תוכנם של המכתבים עד ‪ 1908‬ועד בכלל נסב על‬
‫חייהם הגבירי‪ ,‬והוא המשיך‪ :‬״דבר זח ציער אותי יותר מכל‪,‬‬ ‫השתלמותה ברפואה בעיר מונפליה שבצרפת‪ ,‬ואפשרויות‬