Page 16 - Etmol 19
P. 16
רים לפחות חצי־תריסר מערות כאלו ,להיות מותקפים באגף ובעורף ,חייבים מארבעים יום .בר־כוכבא ,נאמן לעקרו־
ובהן המערות של עיילבון ,הר מירון היו הרומאים לפתח מול כל אחת ממער נו בי אין להיתפס במצור עם עיקר כוח
כות אלה מיבצע של כיבוש ,שכרך המגן במקום אחד ואפילו בירושלים —
וארטס.
מבסיסים אלה הסתערו הלוחמים הקמת מחנה רומאי אשר הוציא מחנות העתיק את הבירה לביתר והמשיך
לפתע על האויב ואליהן נסוגו מבלי קדמיים שעליהם התבססו משלטי כיתור במלחמה כשהוא מתרכז בדרום יהודה.
שהרומאים ידעו ,תכופות ,מהיכן באה ונסתיים בהרעבת המגינים .לעדות הדריאנוס ,שלא העריך נכונה את המצב,
הארכיאולוגית יש גם סיוע בדברי דיו־ מסר באביב 134את הפיקוד לסגנו
סורוס כדי שיערוך ״פעולות טיהור״ עליהם הרעה.
עד לחורף של שנת 132היתה הארץ קסיוס.
כולה בידי בר״כוכבא ,להוציא את ערי אך לא זו בלבד .שיטת ההגנה הגמי אחרונות ,וחזר לרומא .אך המלחמה
החוף הגדולות כמו קיסריה ,ואת בית־ שה של היהודים ,הקשורה בהתקפות־ נמשכה ביתר שאת שנה נוספת לפחות.
נגד בשטח לא נוח לאויב ,גרמה אפשר שהדריאנוס חזר עוד פעם לחזית
להדריאנוס דאגות רבות .לא היתה הארץ־ישראלית. שאן והר שומרון)למעט פאותיו(.
ברירה בידו והוא פנה לרב־האדריכלים רק לאחר שכוחותיו של בר־כוכבא הדריאנוס מגייס צבא
הצבאיים אז ,אפולודורוס איש דמשק ,הותשו והוא לא יבול לקבל תגבורת
לשמע התפשטות המרד והצלחתו שב שיעוץ לו איך להילחם באויב שאינו נאותה ,נאלץ לעשות צעד שממנו נמנע
הדריאנוס קיסר לסוריה וגייס מחזיק ביצורי־קבע כי אם נסוג בשעת עד כה — הוא הסתגר בביתר ושם אמנם
כ״ 80—70אלף חיילים ,אשר חלקם באו הצורך לביצור שדה אחר .היטב חרה לו הקיץ הקץ על המרד .בקיץ 135נפלה
מארצות רחוקות כגון אוסטריה ,גרמניה להדריאנוס שהיה נאלץ לפנות פניה זו ,ביתר לאחר שהוקפה דייק ,שקטעים
ואנגליה .צבא זה הכיל לפחות ארבעה כי זמן־מה לפני כן הסתכסך עם ממנו היו כפולים .הכפילות מוסברת
לגיונות בשלמותם וחלקים של חמישה אפולודורוס אשר הקניטו על הנסיונות בצורך להגן על הצרים מהתקפות של
עד שבעה לגיונות נוספים .הדריאנוס החובבניים שעשה בתחום האדריכלות .יחידות שפעלו מחוץ לחומות ,נאמנות
הבהיל לארץ את נציב בריטניה יוליוס אולם המלחמה קשתה כנראה מאוד וב לשיטת הלחימה של בר כוכבא .על
סורום ,שמקובל היה כטוב במפקדים אין מנוס פנה הדריאנוס למבקרו ובודאי התקפה שכזאת מסופר בתלמוד :ששים
הרומאיים באותו דור ,כדי שישמש כסג זכה לעצה טובה .על פנייתו אנו למדים איש ירדו לכרכום )דייק( של ביתר ואף
מהקדמה לספר על תולדות המלחמה אחד מהם לא חזר.
נו ומחליפו.
התקפת־הנגד הרומית הונחתה בשתי מאת אפולודורוס ,המבוסם על תשובתו בסופו של דבר גברה העוצמה של
האימפריה העולמית על הקיבוץ האנושי
זרועות שיעדן הראשון היה כיבוש לקיסר .הספר נשמר עד היום.
מחדש של הגליל; יוליום סוורוס פעל הרומאים פתחו במאמץ התקפי מארץ המבודד והקטן .הדריאנוס הוכרז
מעכו ,והדריאנוס — מעבר הירדן .אולם שומרון ,והקרב המכריע נערך ככל אימפרטור ומנצח .תוך כדי המלחמה
את עיקר המאמץ כיוונו הרומאים הנראה ליד מעלה לבונה ,הזכור לנו גמלה בו ההכרה כי בשל חיוניותה
למרחבים המרכזיים והדרומיים של מנצחון יהודה המכבי ואשר בקרבתו האסטרטגית של ארץ ישראל לאימפריה
התכתשו האנגלים והתורכים במשך הרומית ,קרבתה לממלכת פרס העוינת
וקשרי תושביה עם אחיהם בבבל — הארץ.
עליו להיסוג מן המסורת המדינית הרו שרידי מערכות ביצורים שנחשפו ,כחצי שנה ב־. 1918
מית ,שראתה ביהודים אחד מן האשיות ומערכות דרכים רומיות מלמדים אותנו,
האתניים אשר האימפריה הרומיתימתב־ כי הרומאים נהגו לבודד גזרות מתמר־
ססת עליהם; הדריאנוס הגיע למסקנה
לא להיתפס במצור דות על־ידי הקפתן בכבישים והחדרת
כבישים לתוכן .בבקעת הירדן עמדו
בפני תופעה של תפיסת משלטים בתום מאבק קשה הגיעו הרומאים שיש לעקור את היהודים מארצם והחל
מסתייעים זה־בזה על־ידי היהודים באגף לירושלים בחורף . 133הלחימה על בפעולות שמד ורדיפות דתיות .הוא אף
ציר התקדמותם דרומה .תכופות היו העיר שביצוריה לא היו מן המשובחים הסב את שמה של הארץ מ״יהודה״
משלטים אלה חבויים בתוך ערוצי נחלים היתה מרה מאוד .לדברי חז״ל נאבקו על ל״סוריה פלסטינה״.
היורדים מהרי שומרון ויהודה .כדי לא כל אחד ממגדלי החומות לא פחות
הישוב מתגבר שרידי העיר ביתר
אולם הדריאנוס לא הצליח .שני דו
רות אחרי מותו הגיעו יחסי הגומלין בין
יהודי ארץ־ישראל ובין השלטונות לשיא
של שיתוף והבנה .המשנה ,התוספתא
וחיבורים אחרים חוברו ונערכו באותה
תקופה .רומא החזירה ליהודים אטונו־
מיה ניכרת ואילו הנהגת העם גנזה את
תקוה הגאולה השלמה לעתיד הלא נראה
לעין.
קשה לדון לאחור ,אם היה הכרח
במרד בר־כוכבא והאם היה לו סיכוי של
הצלחה .אולם יתכן מאוד שאילולי מלח
מה זו לא היו הרומאים ,שנתרשמו
מכוחם של היהודים — מחזירים בסופו
של דבר זכויות רבות ליהודים וחיים
עצמאיים מסוימים ,אשר איפשרו את
ישיבתם בארץ ארבע מאות שנים נוס
פות תוך כדי עשיה רבה בכל התחומים.
16
