Page 21 - Etmol 19
P. 21
האוניות הפונות מערבה נסעו )כאן חסר ״יהודה הלוי לא הניע לארץ־ישראל״ שנה ,לא נרגע עדיין מאותה התרחשות
קטע של שורה( ורוח טובה באה״ )עוד -נו היתה מסקנת המאמר שנתפרסם מסעירה .את הבארון הוא מתאר מתוך
בעת״מול מתשרי תשל״ו )ספטמבר חיבה ללא מצרים .ואכן ,בסיפור כיצד
קרע(. (1975מאת שרה כץ .המחברת מסכמת ירד רוטשילד מעל סוסו ועייף את בל
ומוסיף פרופ׳ גויטיין: ואומרת :״כפי שמוכיח פרופ׳ גויטיץ ,לפי מלוויו בלכתו שעות רבות ברגל בדרך
״מה קרה אחר־כך אין אנו יודעים לפי מכתבים מתוך הגנתה ,כנראה שיהודה לא דרך ,בין גבעות וטרשים ,נותן דעתו
שעה .אף שיקולים אחדים הם במקומם. הלוי נפטר ...בחודש שבט ד׳ תתק״א על הכל ,כקטן כגדול ,אי־אפשר שלא
רבנו נפטר בחודש אב .1411אוניית ) (1141או לכל המאוחד בחודש אב של להתפעל מן הגישה הפשוטה והנלבבת
מפרשים ,אפילו קטנה ,לא היתה צריכה אותה שנה .מסתכר שהמשורר בא אל שגילה איש העולם הגדול ,הנישא על
ליותר מעשרה ימים כדי להניע ל הנמל )אלכסנדריה( על מנת להפליג כפיים ,כלפי המושבה הנידחת ומתייש־
ארץ־ישראל .לו טבעה אוניה זו בים ,היה לארץ־ישראל ,אולם פרצה רוח מזרחית ביה המעטים .ובך ,בשוטטו בין הכרמים,
רבי יהודה הלוי נפטר בחודש סיון ,לא וזו עיככה את האוניה .יהודה הלוי נאלץ נתגלו לו ארבעת הבחורים בתלבושתם
ב אג ..על־כן ,לאוד המסמך החדש מן לחזור על עקבותיו ולהמתין בסבלנות המיוחדת ומייד ידע מי הם .בתחילה
ההכרח להסיק שרבנו הניע אל הארץ, עוד ימים אחדים .ואז -אולי בעקבות הוכיחם בגלל הקיטרוג של דיגור ,אך
שאליה נשא את נפשו ובה הוציא אח מחלה שקיננה בו מזמן או מחלה שתקפה עד מהרה שינה את טעמו בציינו את
אוחו פתאום -מת ונקבר כנראה במצ־ שבחי דיהא עליהם .׳אהבתיכם ,תודה,
נשמתו״. תודה לכם׳ ,אמר וגם כאשר נפטר מהם
פרופ׳ גויטיין מעלה את האפשרות דים״. קרא אליהם מרחוק :׳אתם ילדים טובים,
שהאוניה נשבתה או שמפני סעדה גדולה וכך לכאורה ,נסתם הגולל על אותה
חזדה לאלכסנדריה ,אבל אז היו מגיעות אגדה מופלאה שיהודה הלוי מת בכרעו על כן אהבתיכם.׳
לפני שעדי ירושלים ,ופרש שעבר במקום
אלינו כנראה ידיעות על כך. שלושה מדריכים ובלשן
מכתב זה מביא אח פרופ׳ גויטיין רצחו.
למסקנה נוספת :שני שירים נודעים של אבל יופיו של המדע ההיסטורי הוא, לא יצא זמן רב ואת הארבעה הפקידו
יהודה הלוי נכתבו על־ידיו בשעה שהאוניה שתמיד אתה יכול למצוא בו הפתעות. על מפעלים חקלאיים במושבות הבארון.
עננה באלכסנדריה ולא יכלה להפליג והנניזה הקהירית ,המצויה בארכיוני וורהפטיג ,ששינה את שמו לאמיתי,
למסקנה זו מגיע פרופ׳ גויטיין מאחר אוניברסיטת קמברידנ׳ כאנגליר״ צופנת פיקח על משתלת צמחים נדירים ,לצורך
שהשירים הם מעין תפילות של המשודר הפתעות רבות .פרופ׳ ש.ד .גויטיין ,נדול נסיונות ,שרוטשילד פיתח ביסוד־
המבקש מאלוהים שישלח דוח מערבית, חוקרי הגניזה של ימינו ,מוסיף וחוקר המעלה ואשר העסיק בה הרבה פועלים
שתשיט את ספינת המפרשים אל מחח בגנחה ובימים אלו פירסם בחוברת ״תר יהודיים ,רובם מצפת .פוחצ׳בסקי נתמ
חפצו .וכך נאמר כשיר אחד ,בין השאר. ביץ״ מכתב נוסף של יהודה הלוי שאותו נה למפקח על שתילת הגן הגדול
...כנפי דרור תניף ותקרא לי דרור / פיענח לאחרונה והוא צופן לנו הפתעות בראשון־לציון שעד היום הוא מפאר את
ורקע תהום וקרע לבב ימים וגע /אל רבות :יהודה הלוי ה פ ל י ג לארץ־ישראל. המושבה בצמחייתו העשירה ובדקליו
הררי קודש ושם תנוח /ונער בקדים פרופ׳ גויטיין מצא פתק שליווה מכתב העתיקים .הורביץ הועבר לבאר־טוביה,
מיהודה הלוי לנגיד היהודים במצרים. אשר בשנת 1888אמר הבארון להקים
המסער ים. הפתק נכתב בידי אדם בשם ברנצר בן בה מושבה לעשרים־וחמש משפחות
ושיר אחר: אברהם שעלה לאוניה לפני כניסת חג מבסאראביה ,אך משהגיעו ארצה סירבו
אלהי תשבר משברי ים / ...עדי אודה השבועות ,כדי להיפרד מהמשורר ,ויהודה לקבל על עצמם את תנאי ההתיישבות
חסדיך ואודה /לגלי ים ורוח מערבי / הלוי מסד לו מכתב לנגיד .ברנצד מספד שהטילו עליהם .המקום הפך לחווה
יקרבו מקום עול אהבתך /ומעלי יסירון לנגיד ,כי החלה לנשוב דוח ממערב חקלאית והורביץ פיקח עליה מבחינה
עול ערבי. ואונייתו של יהודה הלוי יצאה בכיוון מקצועית .אפשטיין נשאר זמן מה כמד
אומר פרופ׳ גויטיין :״אין ספק ששירים ארץ־ישראל .חו נוסחת הפתק לפי חרנר ריך חקלאי בראש־פינה ,אך נוכח לדעת
אלה נכתבו בשעה שהאוניה עגנה בנמלה מו של פרופ׳ נויטיין )בסוגדים -השל שלא לחקלאות נועד .הוא פנה להוראה
של אלכסנדריה ...שני השירים נמסרו מות של פרופ׳ נויטיין למלים שנקרעו ונעשה לאחד מטובי המורים בארץ,
לברנצד בן אברהם יחד עם המכתב אל במיוחד בשטח הלשון .הוא בין הראשו
הנגיד ,וכך נשתמדו״. מהפתק(: נים שפיתחו את שיטת ההוראה של
ובכן צעדנו עוד צעד :כנראה שדבי ״ ...מריץ אני)פתק( זה כדי להודיעו, ״עברית בעברית״ ואף חיבר ספר על
יהודה הלוי הגיע לארץ־ישראל .ואפשר שרבנו יהודה הלוי חכר באלפי שלומות כך .אחרי שנות השתלמות בשווייץ
תיחשף איגרת נוספת ובה יתגלה כי הפליג ביום הרביעי ,יום־טוב ראשון של והוראה ביוון חזר ארצה עם תום מלחמת
אמנם האגדה — אמת .יהודה הלוי מת חג השבועות .הוא מסד לי איגרת שכתבה העולם הראשונה והגיע למדרגה גבוהה
מול שערי ידושלים. אל אדוני הנגיד כחופזת יואיל נא למסרו בשדה החינוך והבלשנות .הוא היה
לעיון נוסף :האם הניע ר׳ יהודה לו .יגזור ה׳ שלום לו)לדבי יהודה הלוי( מהראשונים שדגלו בהתקרבות לער
הלוי אל חוף ארץ־י שראל — ויקבצנו עמו .ה׳ יודע ,ודיי שהוא יודע,
ש.ד .גויטיין ״ תר בי ץ״ מ״ו מה נכנס אל לבי )על שרבנו התעכב(. בים.
שלושת חבריו נשארו איכרים עד
ש.ש. סוף ימיהם :פוחצ׳בסקי יוהורביץ —
בראשון־לציון ואמיתי — ביסוד-
21
המעלה.
תכנית הכשרת המדריכים למושבות
לא נמשכה וזרם של צעירים לא בא
בעקבות השישה שהיו לארבעה .שמם
גם לא התנוסס ,כדברי זימל ,באותיות
גדולות ברקיע :אך אם לא ברקיע ,הרי
באדמה שהפריחו הקימו לעצמם יד.
