Page 20 - Etmol 19

‫הרחובות של המושבה‪ .‬אך שוב עמדו‬ ‫ההכרח שיגלו חריצות בעבודתם‪ ,‬שיהיו‬ ‫פיה קצרה‪ ,‬כתובה רוסית‪ ,‬שהמציאה‬
‫ותהו; מה לזה וליעוד שהציבו לפניהם‬ ‫צנועים ומסתפקים במועט‪ ,‬שיהיו‬ ‫לחובבי־ציון כאשר הציג את מועמדותו‬
‫באורח כה מרשים? חזרו והתלוננו לפני‬ ‫ממושמעים ושהתנהגותם תהיה למופת‪,‬‬ ‫ושיש בה כדי ללמד על הטילטולים‬
‫וורמסר‪ ,‬אך מכיוון שהיה מסוכסך עם‬ ‫שהרי ״עיני כל היהודים נשואות אלי­‬ ‫והלבטים שעמדו בהם צעירים יהודיים‬
‫דיגור עוררה השתדלותו למען הצעירים‬ ‫הם״‪ .‬ברכום בהצלחה ובעתיד מזהיר‬
‫רק התנגדות אצל הגנן עד שהכפיש את‬ ‫ושילחום לדרכם לזכרון־יעקב‪ ,‬שבה‬ ‫בימים ההם‪.‬‬
‫שמם במכתביו אל הבארון‪ .‬וכך קרה‬ ‫הוא היה בן להורים עניים ששלחוהו‬
‫שכאשר ניסו חובבי‪-‬ציון לפעול למענם‬ ‫בחר הבארון כמקום לימודיהם‪.‬‬ ‫ללמוד בישיבות בערים שונות מתוך‬
‫אצל אנשי רוטשילד בפאריס‪ ,‬כבר‬ ‫על זכרון־יעקב הפקיד רוטשילד פקיד‬ ‫תקווה שיהודים‪ ,‬רחמנים בני רחמנים‪,‬‬
‫יהודי ממחוז אלזאס בצרפת‪ ,‬תלמיד חכם‬ ‫לא יתנו לו לגווע ברעב‪ .‬ואמנם הצליח‬
‫נתגבשה שם דעה שלילית עליהם‪.‬‬ ‫ובטלן במקצת ששמו וורמסר‪ ,‬וכמדריך‬ ‫להתקיים מחסדי הציבור תוך שהוא‬
‫חקלאי כיהן במושבה ז׳וסטין דיגור —‬ ‫עובר מישיבה לישיבה עד שהגיע למי'‬
‫אחד מת‪ ,‬אחד עזב‬ ‫גנן צרפתי נוצרי ששימש לפני כן‬ ‫נסק‪ .‬כאן‪ ,‬בגיל ‪ , 17‬נתפש להשכלה‪,‬‬
‫בתפקיד דומה בראשון‪-‬לציון ובה הס­‬ ‫למד בכוחות עצמו רוסית‪ ,‬גרמנית‬
‫אם לא היה די בתלאות אלה חלו כולם‬ ‫תכסך עם המתיישבים‪ .‬וורמסר התייחס‬ ‫ומתימטיקה‪ .‬משנתגלה הדבר גורש מן‬
‫בקדחת שממנה יצאו בשן ועין‪ .‬הלפרין‬ ‫אל הצעירים יפה‪ ,‬אבל דיגור גילה‬ ‫הישיבה‪ ,‬עבר לווארשה והתפרנס ממתן‬
‫מת במחלה‪ .‬יגלי לא נרפא ממנה גם‬ ‫כלפיהם איבה מן הרגע הראשון ואומ­‬ ‫שיעורים פרטיים במקצועות שזה עתה‬
‫כאשר הועבר לראשון‪-‬לציון להחלמה‬ ‫רים‪ ,‬כי זאת משום ששמר טינה ליוצאי‬ ‫למדם‪ .‬הוא התכונן לעבור בחינות בג״‬
‫ובסופו של דבר נאלץ לעזוב את הארץ‬ ‫רוסיה מאז מריבותיו עם מתיישבי‬ ‫רות חיצוניות ולהתקבל לאוניברסיטה‪,‬‬
‫לצמיתות; הלך ולא חזר ועקבותיו נעל­‬ ‫ראשון‪-‬לציון‪ ,‬שכולה מושבת יוצאי‬
‫מו ורק דבר אחד הותיר אחריו‪ :‬את‬ ‫רוסיה‪ .‬דיגור נקט כלפי הצעירים שיטה‬ ‫אך הפרעות שפרצו ברוסיה בשנת ‪1881‬‬
‫המנגינה שחיבר לשיר ׳משמר הירדן׳‬ ‫של אי‪-‬עשייה‪ :‬ימים שלמים הילכו בטל‬ ‫הפכו עליו את עולמו‪ ,‬כפי שקרה לרבים‬
‫מאת המשורר נפתלי הרץ אימבר‪.‬‬ ‫עד שהיה הדבר למשא עליהם‪ .‬כשהתע‪-‬‬ ‫אחרים‪ .‬הוא נמנה עם אלה שהגיעו לידי‬
‫וורהפטיג נתחרש‪ .‬נותרו רק ארבעה‪,‬‬ ‫מסקנה‪ ,‬כי על יהודי רוסיה לפנות אל‬
‫שנתייאשו כמעט לגמרי‪ .‬וכאן עמד להם‬ ‫זכדון־יעקב בימי הראשונים;‬ ‫ארץ החופש — ארצות״הברית‪ ,‬ב־‬
‫אליהו שייד‪ ,‬הממונה מטעם הבארון על‬ ‫מימין‪ :‬הפקיד וורמסר‬ ‫היתפשו לרעיון שהיו לו מהלכים אז‪,‬‬

‫כל מושבותיו בארץ‪ .‬מן המתיישבים לא‬ ‫רב למענם וורמסר‪ ,‬מצא דיגור דרך‬ ‫שאם יתקבצו בארצות‪-‬הברית במקום‬
‫נודעה אליו חיבה יתרה‪ ,‬כי יחס העליו­‬ ‫להעסיקם‪ :‬היה מטיל עליהם עבודת‬ ‫אחד ‪ 60‬אלף יהודים‪ ,‬יזכו בארץ החדשה‬
‫נות והקשיחות אליהם מצד הפקידים‬ ‫סבלות מבוקר עד ערב‪ .‬לחילופין היה‬ ‫במדינה משלהם‪ .‬אחר‪-‬כך הושפע הור‪-‬‬
‫במושבות‪ ,‬שרובם נתמנו על ידו‪ ,‬בא‬ ‫משתמש בהם כמשרתים‪ .‬נפש הצעירים‬ ‫ביץ מן התעמולה של תנועת ביל״ו ובא‬
‫בהשראתו‪ .‬אך במקרה זה היטיב לעשות‬ ‫קצה במצב זה והם הריצו מכתבים מלאי‬ ‫לכלל מסקנה‪ ,‬כי הפתרון הוא בארץ־‬
‫נאשר העביר את הצעירים לראש־פינה‪.‬‬ ‫התמרמרות אל חובבי־ציון כשבפיהם‬ ‫ישראל בלבד‪ .‬כדי להכשיר את עצמו‬
‫שם טיפל בהם הגנן דיהא‪ ,‬צרפתי נוצרי‬ ‫הקריאה הנואשת‪ :‬הלשם כך נשלחו‬ ‫לחיים מועילים בארץ למד גננות‪ .‬הוא‬
‫אף הוא‪ .‬דיהא לימדם עבודה מעשית‬ ‫לארץ־ישראל? אולי כתוצאה מן התלו­‬
‫ותיאוריה‪ ,‬קירבם אל החקלאות והביאם‬ ‫נות ושמא מפני שחשקה נפשו לקשט את‬ ‫היה החקלאי היחיד מכל השישה‪.‬‬
‫משכנו נתן להם דיגור עתה מעט עבודה‬
‫במגע עם פלחים ערביים‪.‬‬ ‫חקלאית‪ :‬עיבוד כמה ערוגות פרחים ליד‬ ‫"להיות חרוצים״‬
‫התקווה לעתיד טוב יותר התחילה‬ ‫ביתו‪ .‬אבל תעסוקה זו לא הספיקה‬
‫לשעשעם ולשיא ההתלהבות הגיעו‬ ‫לצעירים ולכן נקטו יוזמה וסללו כביש‬ ‫באודיסה‪ ,‬עיר הנמל שממנה הפליגו‬
‫כאשר ביקר רוטשילד בראש־פינה‪.‬‬ ‫מזכרון־יעקב ועד לדרך העגלות שבין‬ ‫ארצה‪ ,‬קיבלו הצעירים הנחיות אחרונות‬
‫דומה שפוחצ׳בסקי‪ ,‬המספר על המאורע‬ ‫יפו לחיפה‪ .‬הם גם נטעו עצים בצידי כל‬ ‫מאת ראשי חובבי־ציון — פינסקר‬
‫בזכרונותיו שחוברו כעבור ארבעים‬ ‫ומשה לייב לילינבלום‪ .‬העמידום על‬

‫‪20‬‬