Page 24 - etmol 25
P. 24
בוש את יפו ולא הצליח .עשה רחובות פתרונות לחידון תל־אביב )גליון (24
בעורמה — אמר למושל העיר,
כי הוא מסיר את המצור ,או רחוב תרס״ט נקרא על שנת הבית הרא שון על ע מודי ם ש מקומות
לם לפני זה ,כהוקרה ,הוא הייסוד של תל־אביב .1909 : נבנה בארץ ב 1 9 3 3 -עו מד ב
יביא מתנות למושל .נפתחו ה רחוב מזא״ה פינת שדרות רוט המקום הראשון בארץ שנקרא
שערים ואל העיר נכנסו חיילים אין יודעים על שם מי נקרא תל־אביב היא שכונה ליד נ ס־
נושאי סלי המתנות .כשהיו ב ר חו ב נ חל ת בנימין ,יש או מ רי ם שילד.
עיר ,קפצו מהסלים חיילים ח על שם בנימין הרצל ויש או מ ״הבית האדום״ שימש בשנות ציונה — ב־.1903
רים — על שם בני מין רוט העשרים וה שלו שים כ מועצ ת פו ״מודל פארם״ )חוה לדוגמה(
מושים וכבשו את יפו. עלי תל־ א בי ב וע מ ד בר חו ב ה הוקמה על־ידי מיסיונרים ב־
שני המלכים שלחמו ושהו ב שילד. ירקון )במקום מלון ״שרתון״ 1856ממזרח ליפו )במקום
יפו הם :ריצ׳רד לב הארי ה ר חוב ״מאפו״ נקרא פעם ה של היום( .ב מל ח מ ת העצמאות תחנת החשמל ,ליד התחנה ה
אנגלי ולואי ״הקדוש״ הצרפתי. גליל ,כיוון שהיה )באמצע שנות שימש כמפקדת ״ההגנה״ ש מרכזית( כדי להעסיק את יהו
העשרים( הרחוב הצפוני של די יפו בעבודת האדמה ; ״מ
הקיסר — נפוליון. תל־ אביב ,״הקרוב ביו ת ר לג קדמה לצה״ל. אונס הופ״ — הר התקוה,
המיצד מתקופת מלכי יהודה המגרש בו היתה ההגרלה עליו הוקמה ב־ 1852על־ידי אמרי
נמצא בכניסת הירקון לים ,הגת ליל״. הוקם ביתו של ראש העיר די- קאים )במקום בית־ספר שבח
מהתקופה היוונית — בגינה זנגוף ,א ח ר־ כ ך שימש הבית מו היום ברחוב המסגר( ,אולם ננ
מאחורי בית ליסין ,המצודה חיים נחמן ביאליק זיאון לאמנות ובו הוכרז על טשה ,לאחר התקפה בדואית,
מימי ינאי — ליד מלון ״ היל־ העצמאות — בשדרות רוטשילד, ב־ ; 1858פרדס מונטיפיורי נק
על שם חיים נ ח מן בי אלי ק יש נה ב־ 1856על־ידי מונטיפיורי
טון״. נם שני ר חובו ת בתל-אביב :ה ליד הרצל.
המסגד הגדול ביפו ,ליד מגדל רחוב שליד אלנבי ושדרות חן כדי להעסיק את יהודי יפו.
השעון ,נקרא ״אל־מחמודיה״, אנשים ״לב תל־אביב״ נקרא האיזור
על שם מחמוד מושל יפו לפני )ראשי תיבות —־ חיים נחמן(. במפגש מונטיפיורי ,צ׳לנוב ,נח
מאה ושבעים שנה ,שם פנה גם ״פקיד היהודים״ כונה הרב מני בשנות העשרים ,כיוון שלפי
״אבו נבוט״ — אבי המקל, אמנות יהודה לוי מרגוזה שהיה ממו תכניות המתכננים היה צריך
על שום המקל שהחזיק תמיד נה על יהודי יפו מטעם השל
ברחוב אחד־העם ליד בית־ספר טונות התורכיים ומטעם הקהי להיות מרכז העיר.
בידו ,כדי להכות את נתיניו. לבנים ,מצוי בית ועל קירותיו לה בירושלים במאה הקודמת. שכונת הקווקזים עמדה במקום
יש חוקרים שסברו כי נמל יפו דמויות הנביאים עשויים בקר ה״שר״ כונה שמעון רוקח ,מ שעליה נבנתה התחנה המרכזית
היה במקום מגרש הכדורגל מיקה ,מעשה ידי אמני ״בצל מייסדי שכונת נוה־צדק .הכינוי הבלתי גמורה ; בתי רוזנפלד
בלומפילד של היום ,ועל כן, עומדים ליד אלנבי בטיילת,
היתה שם ביצה זמן רב .תעלה אל״ בשנות העשרים. הוא ראשי תיבות של שמו. כרמיה נקרא האיזור שבין רחוב
מעל לכניסה לבנק ״ברקליס״ נציגה של אנגליה בסוף המאה בוגרצ׳וב וגורדון בשנות העש
הובילה מהים אל הנמל. באלנבי פינת אחד־העם מצוי הקודמת ביפו היה הקונסול רים ,על שם הכרמים שהיו
תבליט של יוסף המכנס את שם ,שכונת שפק נמצאה ב
זהה את המקום אמזלג.
תבואות מצרים. זרח ברנט היה בין מייסדי פ רחוב ביל״ו של היום.
שלושת הרחובות שבצילום : בתערוכה הישנה — בקצה ר תח־תקוה ואחר־כך הקים את
שדרות רוטשילד מכיוון הרצל חוב דיזנגוף — ניצבת עוד מ בתי זרח בשכונת נוה־שלום בתים
מזרחה בשנת , 1910ככר מגן- שנות העשרים אנטדרטה של
דוד בשנות העשרים )הבניין עם פועל ,שנמצאת עכשיו במצב ).(1890 הבית ששיכן קולנוע ,כנסת ו
המגדל הוא אחד הגנרטורים של התפוררות .לידו ביתן לבנון אופרה — הוא בית האופרה
של חברת החשמל באותה תקו באותם ימים ועל קירותיו — עקיבא אריה וייס של היום ,ב ת חי ל ת רחוב אלנבי.
פה .הוא תוכנן על־ידי האדרי המקום ששם היו מכבי האש
כל ברוולד ,בונה הטכניון בחי תבליט של חורבות בעל־בק. השען שהציע את הקמת שכונת בשנות העשרים הוא ברחוב נח-
פה( ורחוב בוגרצ׳וב בשנות ה אחוזת־בית ,היא תל־אביב — לת־בנימין פינת רוטשילד .א ח ר־
עשרים) ,שכונת ״מחוסרי די היסטוריה היה עקיבא אריה ויס ,באסיפה כך נבנה שם בית צי״ם ,ש
רות״(. פרסיאוס הציל את אנדרומידה בקיץ של שנת .1906 נשרף לפני יו תר מעשר שנים.
שנקשרה לסלע והוקרבה למפ ראשי העיר בתל־אביב היו : המבנה שבצילום ,בשדרות רוט
לצת הים לפי אגדה יוונית .על מאיר דיזנגוף ,ישראל רוקח, שילד ליד נחלת-בנימין ,שימש
שם שני גיבורי יוון אלו נקר חיים לבנון ,מרדכי נמיר ,יהו כבניין העיריה הראשון ומגדל
אות שתי קבוצות כוכבים ב
שע רבינוביץ ושלמה להט. המים.
צפון השמים.
במאה ה־ 15לפני הספירה בי
קש צחותי שר צבא מצרים לכ