Page 23 - etmol 25
P. 23

‫עם התלמידים הגיע גם מייסד הישי­‬                  ‫בת סלבודקה על אורח חייהם‪ .‬כדי להי­‬           ‫הישיבה‪ .‬הנהלת הישיבה הציעה לו‬
‫בה ומגדולי תנועת‪-‬המוסר‪ ,‬רבי נתן צבי‬              ‫מנע ממחלוקת זו‪ ,‬נבחרה חברון לשכן‬             ‫להגשים את חלומו בדבר העברת הישיבה‬
‫פינקל‪ ,‬שכונה גם ׳הסבא מסלבודקה׳‪.‬‬                                                              ‫לארץ‪ .‬הרב אפשטיין נלהב להצעה והחל‬
‫הישיבה גדלה במהירות מפתיעה ובשנת‬                                                  ‫את הישיבה‪.‬‬  ‫לגייס תרומות למטרה זו‪ .‬באותו זמן‬
‫‪ 1929‬מנתה ‪ 265‬תלמידים מליטא‪ ,‬מפו­‬                                                             ‫נשלחו מסלבודקה שליחים לארץ־ישראל‪,‬‬
‫לין‪ ,‬מרוסיה‪ ,‬מאמריקה )‪ 37‬תלמידים!(‪,‬‬                    ‫הנציב־העליון מדווח‬                     ‫כדי להשיג ׳סרטיפיקטים׳)רשיונות עליה(‬
‫מאנגליה )‪ 7‬תלמידים(‪ ,‬מארץ‪-‬ישראל‬                                                               ‫מאת ממשלת המנדט עבור תלמידי הישי­‬
                                                 ‫מיבצע ההעברה היכה הדים רבים ב­‬               ‫בה והאנגלים הקציבו בשבילם ‪ 100‬סר­‬
       ‫)‪ 25‬תלמידים(‪ ,‬מלטביה ומרומניה‪.‬‬            ‫עולם היהודי‪ .‬גם בקרב שלטונות המנדט‬
‫למען הישיבה נרכשו בניינים ישנים‬                  ‫הבריטי השאיר המיבצע את רישומו‪.‬‬                                                    ‫טיפיקטים‪.‬‬
‫ללימודים ולפנימיה‪ .‬חלק מהתלמידים‬                 ‫הנציב־העליון דיווח על־ כך לחבר־הלאו־‬         ‫הרב מאיר בר־אילן‪ ,‬אז נשיא תנועת‬
‫שכרו חדרים בדירותיהם של יהודי חב­‬                ‫מים וציין כי זהו המאורע החשוב ביותר‬          ‫׳המזרחי׳‪ ,‬פעל להעברת הישיבה לחברון‪.‬‬
‫רון‪ .‬הופעתם בקרב הישוב הישן עוררה‬                                                             ‫מדוע נבחרה חברון מכל הערים ל­‬
‫מבוכה‪ .‬לבושם האירופי‪ ,‬המגבעת‪ ,‬ה­‬                        ‫בתולדות ארץ־ישראל באותה שנה‪.‬‬          ‫יישובה של הישיבה מחדש? כמה נימו­‬
‫בלורית‪ ,‬גילוח הזקן‪ ,‬עוררו תגובות ב­‬              ‫לשם ביצוע ההעברה נוסד ועד יהודי‬              ‫קים הכריעו לטובתה של העיר‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫ישוב הישן ורבו המחאות נגד בן הישי­‬               ‫עולמי‪ .‬לראש הישיבה‪ ,‬הרב משה מרדכי‬            ‫צריך היה לעודד את הישוב היהודי ב­‬
‫בה החדש‪ ,‬שקבע מושבו בארץ‪-‬ישראל‬                   ‫אפשטיין‪ ,‬נערכה קבלת־פנים מפוארת‬              ‫חברון שהלך והתדלדל‪ .‬נימוק אחר היה‬
‫והיוה אתגר חריף לבן‪-‬התורה מן הישוב‪-‬‬              ‫בניו־יורק‪ ,‬שבה השתתף גם ראש עי­‬              ‫קדושתה של חברון‪ ,‬בה קבורים אבות‬
                                                 ‫ריית ניו־יורק‪ .‬פרחה ששון‪ ,‬ממשפחת‬             ‫האומה ובה נמצאת מערת המכפלה‪ .‬אך‬
                                          ‫הישן‪.‬‬  ‫ששון העשירה בלונדון‪ ,‬באה במיוחד‬              ‫היה גם נימוק נוסף‪ :‬תלמידי ישיבת סל־‬
‫יחסי יהודים וערבים בחברון התנהלו‪,‬‬                ‫לחברון‪ ,‬כדי לראות את הישיבה‪ .‬שר־‬             ‫בודקה‪ ,‬בהתאם לשיטת־המוסר מיסודו‬
‫יחסית‪ ,‬על מי מנוחות‪ .‬ראשי העיר ונכ­‬              ‫המושבות הבריטי באותו זמן‪ ,‬אמרי‪,‬‬              ‫של הרב ישראל סלנט‪ ,‬שבה נהגו‪ ,‬הביאו‬
‫בדיה היו עורכים ביקורים אצל ראש ה­‬               ‫ציין בפרלמנט הבריטי‪ ,‬שבחברון ״נוסדה‬          ‫עמם את אורח חייהם המיוחד‪ ,‬שהיה שו­‬
‫ישיבה‪ ,‬וכאשר נפוצה שמועה‪ ,‬כי ה­‬                                                               ‫נה לגמרי מאורח־ החיים של בני הישוב‬
‫ישיבה עומדת לעבור לעיר אחרת‪ ,‬בגלל‬                        ‫מכללה גבוהה ללימודי התלמוד״‪.‬‬         ‫הישן‪ :‬לבושם היה מודרני‪ ,‬מסודר ונקי‬
‫קשיי דיור‪ ,‬התייצבה משלחת של ראשי‬                 ‫מאה התלמידים הראשונים הגיעו מ­‬               ‫והם לא גידלו זקנים ופיאות‪ .‬היה חשש‬
‫הציבור הערבי לפני הנהלת הישיבה ו­‬                ‫ליטא לחברון ואחריהם הגיעו תלמידים‬            ‫שהופעתם של תלמידי־ישיבה מסוג זה‬
‫ביקשה שלא להוציא מחשבה זו אל ה­‬                  ‫נוספים מכל העולם היהודי‪ .‬יהודי חב­‬           ‫בירושלים‪ ,‬מרכז הישוב הישן‪ ,‬תעורר‬
‫פועל מפני שההעברה תפגע בכלכלת ה­‬                 ‫רון קיבלו את תלמידי הישיבה בזרו­‬             ‫תגובה חריפה ותביא למחלוקת‪ .‬ואכן‬
                                                 ‫עות פתוחות‪ .‬גם ערביי חברון קיבלו‬             ‫בחוצות ירושלים הופיעו כרוזים‪ ,‬מטעם‬
                                           ‫עיר‪.‬‬  ‫את הישיבה בכבוד‪ ,‬ומשלחת מנכבדי‬               ‫הקנאים‪ ,‬ובהם דבר גינוי לתלמידי ישי­‬
                                                 ‫חברון באה אל הנהלת הישיבה והודיעה‬
           ‫ביום הרצח‬                             ‫לה‪ ,‬כי ראשי הציבור הערבי מברכים‬

‫הישיבה פרחה והתפתחה‪ ,‬עד ליום‬                                 ‫את הישיבה שהשתכנה בעירם‪.‬‬
‫הרצח‪ .‬בערב שבת‪ ,‬י״ח מנחם אב תרפ״ט‬
‫)‪ ,(1929‬לאחר שיצאו ערביי העיר מן‬                 ‫תלמידי הישיבה ב חברון‬
‫המסגדים‪ ,‬התקדמו לעבר הרובע היהודי‪,‬‬
‫כשבראשם עומדים מסיתים שהלהיבו את‬
‫המפגינים לטבוח ביהודים‪ .‬ההמון שם‬
‫פניו אל בניין הישיבה‪ .‬בדרף המטירו‬
‫ברד אבנים על בתי היהודים‪ .‬קול אדיר‬
‫של ניפוץ זגוגיות הרעיד את הרובע‪ .‬ב‪-‬‬
‫התפרצם אל בניין הישיבה‪ ,‬מצאו בו‬
‫רק שניים‪ :‬את השמש ואת ׳המתמיד׳‬
‫של הישיבה‪ ,‬ר׳ שמואל רוזנהולץ‪ ,‬שהגיע‬
‫למקום לבוש בגדי שבת‪ .‬השמש התימני‬
‫הספיק להסתתר בתוך בור המים‪ .‬׳המת­‬
‫מיד׳ ישב ליד הגמרא ולא הרגיש בנעשה‬
‫סביבו‪ .‬הפורעים דקרו אותו בפגיונות ו­‬
‫הוא נפל מתבוסס בדמו על מפתן הישי­‬
‫בה‪ .‬הפורעים חזרו אל הרובע היהודי‪.‬‬
‫חלק גדול מתלמידי הישיבה הסתגרו ב­‬
‫ביתו של אליעזר סלונים‪ ,‬מנהל בנק אפ״ק‬
‫בחברון‪ ,‬שהיו לו מהלכים בקרב הציבור‬
‫הערבי ושימש כחבר במועצת העיריה‬
‫של חברון‪ .‬אך הפורעים התפרצו גם‬
‫לתוך בית זה ורצחו בו תלמידי ישיבה‪.‬‬
‫‪ 67‬איש נרצחו בפרעות‪ ,‬ומהם ‪ 24‬מ­‬

                             ‫תלמידי הישיבה‪.‬‬

‫לאחר הטבח‪ ,‬עזבו היהודים את חברון‪,‬‬
‫ואיתם הישיבה שקבעה את מושבה ב­‬
‫ירושלים‪ ,‬שיקמה את עצמה‪ ,‬ולפני זמן‬
‫קצר הקימה קריה גדולה בשכונת גבעת‪-‬‬

                            ‫מרדכי בירוקי ם‪.‬‬

‫‪23‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26