Page 18 - etmol 25

‫מסע ץול תוך הניקבה‬

‫החוקר האמריקני הגדול‪ ,‬אדוארד רו‪-‬‬ ‫גמרי ומלוכלך מאוד‪.‬״ למחרת‪ ,‬ניסה‬ ‫בראשית המאה ה־‪ 17‬נמסר על ה­‬
‫בינסון‪ ,‬מוסר בשנת ‪ 1838‬שבזמנו לא‬ ‫להיכנס מן הצד התחתון‪ ,‬אך שוב לא‬ ‫נסיון הראשון של איש מן המערב‪ ,‬נזיר‬
‫היה איש בירושלים שבדק בעצמו את‬ ‫הצליח לעבור את מלוא אורכה של ה‪-‬‬ ‫בשם יוליוס‪ ,‬לעבור לכל אורך ניקבת ה­‬
‫הקשר שבין מעיין הגיחון לבין בריכת‬ ‫שילוח בירושלים‪ .‬אין אנו יודעים את‬
‫השילוח‪ .‬שררה אמנם דעה שישנו קשר‬ ‫ניקבה‪.‬‬ ‫השנה המדויקת‪ ,‬אולם היה זה לפני שנת‬
‫כל‪-‬שהוא בין המים בשני מקומות אלה‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1674‬עברו שני נזירים פראנצי‪-‬‬ ‫‪ .1620‬מאתים‪-‬וששים שנה אחר‪-‬כך יצא‬
‫אך מה טבע הקשר הזה לא היה ברור‪.‬‬ ‫סקאנים את הניקבה‪ .‬הם הצטיידו בנרות‬ ‫נער ירושלמי לבדוק אם אמנם עולים‬
‫לכן החליטו רובינסון וחברו סמית לע­‬ ‫וביצעו את משימתם בהצלחה אף על‪-‬פי‬ ‫המים ממעיין הגיחון על‪T -‬י דרקון‪ ,‬כ‪-‬‬
‫שנתקלו בדרכם באבנים שנפלו וחסמו‬ ‫אגדת אותם ימים‪ ,‬וגילה את ׳כתובת‬
‫שות נסיון ולעבור בניקבה‪:‬‬ ‫כמעט את המעבר‪ .‬מן התיאור מסתבר‬ ‫השילוח׳ הנודעת‪ ,‬מתקופת חציבת ד«‪-‬‬
‫״כשהגענו ביום ד‪ 27-.‬באפריל אחרי‬ ‫כי יצאו לדרכם ממעיין הגיחון וגמרו‬
‫הצהרים לבריכת השילוח מצאנו‪ ,‬כי אין‬ ‫ניקבה‪ ,‬המספרת על מלאכת עשייתה‪.‬‬
‫אף איש במקום וכי המים נמוכים ב­‬ ‫בבריכת השילוח‪.‬‬ ‫ניקבת השילוח נחצבה בימי המלך‬
‫בריכה‪ ,‬ולכן החלטנו לבצע את מבוק­‬ ‫חזקיהו )בשנת ‪ 701‬לפני הספירה( והמים‬
‫שנו‪ .‬פשטנו את נעלינו וגרבינו‪ ,‬גוללנו‬ ‫הרוח הרעה של המעיין‪...‬‬ ‫המשיכו לזרום בה מאז ועד היום‪ ,‬אך‬
‫את מכנסינו עד מעל לברכים‪ ,‬ונכנסנו‬ ‫עוד בימי הבינים לא ידעו רבים‪ ,‬כי‬
‫כשאנו נושאים אתנו אורות וחבלי מדידה‪.‬‬ ‫במשך כל המאה הי״ח לא ידוע לנו‬ ‫קיים קשר תת‪-‬קרקעי — ניקבה — בין‬
‫המים לא היו בשום מקום עמוקים יותר‬ ‫על כל נסיון לעבור דרך הניקבה‪ .‬רק‬ ‫מעיין הגיחון )או ׳מעיין הבתולה׳ כפי‬
‫מאשר רגל אחת )הרגל — ‪ 30.5‬ס״מ(‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 1817‬עבר בה שוב נוסע מערבי‪,‬‬ ‫שנקרא בפי הנוצרים( לבין בריכת ה­‬
‫ולרוב לא יותר מאשר שלושה עד ארב­‬ ‫ושוב היה זה כומר קתולי ושמו דה‬
‫עה אינץ׳ )האינץ׳ — ‪ 2.5‬ס״מ(‪ .‬כשה­‬ ‫מזיר‪ .‬כומר קתולי אחר תיאר מסע זה‪:‬‬ ‫שילוח‪.‬‬
‫זרם הוא כה חלש שכמעט ואין להבחין‬ ‫״הוא נכנס לניקבה שעה שחלה הפסקה‬ ‫כאמור‪ ,‬כנראה בסביבות שנת ‪1620‬‬
‫בו‪ .‬הקרקעית מכוסה בכל מקום בחול‬ ‫בזרימת המים והוא עבר בה תוך אלף‬ ‫עבר איש אירופי ראשון את הניקבה לכל‬
‫שנסחף לתוכה ע״י המים‪ .‬המעבר חצוב‬ ‫סכנות עד שיצא בקצה השני‪ .‬כשראו בני‬ ‫אורכה‪ .‬זמן קצר אחר כך מוסר החוקר‬
‫כולו בסלע החי‪ .‬בכל מקום רוחבו כ‪2 -‬‬ ‫המקום מישהו יוצא לפתע מהמערה‪ ,‬והוא‬ ‫הפראנציסקאני קוורסמיו )ששירת בארץ‬
‫רגל‪ .‬הוא מתעקל קצת‪ ,‬אך לרוב כיוונו‬ ‫כולו רטוב ומכוסה קורי עכביש‪ ,‬חשבוהו‬ ‫בין השנים ‪ 1616‬ו‪ ( 1626-‬כי חברו וינ‪-‬‬
‫לרוח רעה האחראית להפסקת זרימתם של‬ ‫הואן ניסה לעבור את הניקבה‪ ,‬אך נכשל‪.‬‬
‫לעבר צפון‪-‬צפון‪-‬מזרח‪.‬‬ ‫מי המעיין‪ .‬לאחר שנרגעו מתדהמתם‪,‬‬ ‫לפי תיאורו של קוורסמיו‪ ,‬החל וינהואן‬
‫״לאורך ‪ 100‬הרגל הראשונים גובה ה‪-‬‬ ‫תפסו את דה‪-‬מזיר המסכן והתחילו ל­‬ ‫את דרכו בצד העליון‪ ,‬במעיין הגיחון‪.‬‬
‫ניקבה הוא כ‪ 15-‬עד ‪ 20‬רגל‪ ,‬לאחר מאה‬ ‫הכות בו באבנים ובמקלות‪ .‬אך למזלו‬ ‫הוא זחל על ברכיו וידיו‪ ,‬ולפעמים אף‬
‫רגל נוספים הגובה הוא שש עד ‪ 10‬רגל‪,‬‬ ‫התחילו המים שוב לזרום באותו הרגע‬ ‫נאלץ להשתטח למלוא אורכו‪ ,‬על מנת‬
‫אך לאחר מכן לא יותר מאשר ‪ 4‬רגלים;‬ ‫והוא ניצל‪.‬״ מקור אחר מוסר‪ ,‬כי דה‬ ‫להמשיך ולהתקדם‪ .‬פתאום כבה הנר‪.‬‬
‫התיקרה הלכה ונעשתה נמוכה יותר כל‬ ‫מזיר שהה עשרים‪-‬וארבע שעות בניקבה‪,‬‬ ‫לא היה באפשרותו להדליק אותו מחדש‪.‬‬
‫כמה שהתקדמנו‪ .‬לאחר ‪ 800‬רגל היה‬ ‫מאחר שלא העז לצאת מחשש הערבים‬ ‫הוא זחל חזרה ויצא מהניקבה ״רטוב ל­‬

‫שבחוץ‪.‬‬

‫‪18‬‬