Page 13 - etmol 25

‫עיות ואירגוניות בלתי‪-‬נכונות‪ ,‬שאליהן הגיע בעקבות מלחמת‬ ‫ניצבו זה מול זה על שתי גדות תעלת סואץ‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬
‫ששת הימים ומלחמת ההתשה‪ .‬אולם ברגע שהתאושש מן‬ ‫המצרים למדו מכל המערכות שהיו עד כה על הרגישות העצו­‬
‫ההלם הראשוני‪ ,‬עלה ב ‪T‬יו לשנות את גורל המלחמה ולהגיע‬
‫להישגים מפתיעים כתוצאה מגמישות מחשבתית‪ ,‬פיתוח‬ ‫מה שיש בישראל לאבידות בנפש‪.‬‬
‫כתוצאה משני גורמים אלה נולד רעיון מלחמת ההתשה‪.‬‬
‫תושיה‪ ,‬תבונה ויוזמה‪.‬‬ ‫נאצר סבור היה‪ ,‬כי מצרים תוכל לגרום לצה״ל אבידות‬
‫רצופות ובלתי־פוסקות מדי יום ביומו‪ ,‬בעוד היא עצמה‬
‫יש לציין‪ ,‬כי נשיא מצרים הצליח להשיג את המטרות‬ ‫מסוגלת לשאת באבידות מרובות יותר‪ ,‬בשל העדיפות המס­‬
‫שהציב לעצמו — מניעת הקיפאון המדיני והחזרת הכבוד‬ ‫פרית של אוכלוסייתה‪ .‬דבר זה‪ ,‬חשב‪ ,‬ימוטט בהדרגה את‬
‫העצמי‪ ,‬למרות ההישגים הצבאיים המוגבלים שהשיג בסופו‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬שתצטרך להחזיק כוחות מילואים ניכרים בגיוס‬
‫של דבר‪ .‬למרות שצה״ל הצליח להעביר את המלחמה אל‬ ‫מלא‪ .‬ובצד כל זה יופגן כלפי העולם כולו‪ ,‬האחוז בפחד מפני‬
‫הגדה המערבית של תעלת סואץ‪ ,‬הוסיף הצבא המצרי להחזיק‬ ‫התדרדרות למלחמת עולם שלישית ולשואה גרעינית‪ ,‬שמצרים‬
‫במאחזיו בגדה המזרחית ובקו בר‪-‬לב‪ .‬וזה הדבר שהיה דרוש‬ ‫איננה מוכנה להשלים עם הקפאת המצב שנוצר בעקבות‬

‫למנהיג מצרים לצורך ניהול משא ומתן בעתיד‪.‬‬ ‫מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫התגובה הישראלית לא איחרה לבוא‪ .‬בשלב מסוים של‬
‫ועכשיו — פתרון מדיני‬ ‫מלחמת ההתשה החלה ישראל להפעיל את כוחות האוויר שלה‪,‬‬
‫תחילה בקו החזית ובהמשך גם בעומק השטח של מצרים‬
‫כל עוד דבקו מנהיגי מצרים ברעיון שאפשר לחסל את‬ ‫ואפילו בקירבת בירתה‪ .‬נוצר מצב‪ ,‬שבו נאלץ נאצר להסכים‬
‫מדינת ישראל במערכה צבאית‪ ,‬לא היה כל מקום למחשבה‬
‫על מציאת פתרון של שלום בין ישראל ומצרים‪ .‬ברגע שגמלה‬ ‫בלית‪-‬ברירה לחידוש הפסקת‪-‬האש‪.‬‬
‫ההכרה‪ ,‬שדרך זו של חיסול בכוח אינה אפשרית‪ ,‬הכריחו‬ ‫יש להניח שבשלב זה הגיעו המצרים לשתי מסקנות‪.‬‬
‫הנסיבות את מנהיג מצרים לשאוף לנצחון צבאי חלקי ומוגבל‪,‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬שאין יותר לחשוב על האפשרות הצבאית בלבד‬
‫שייצור את התנאים של משא‪-‬ומתן בין שווים ולא על בסים‬ ‫לשם השגת מטרות מדיניות‪ ,‬כלומר החזרת השטחים המצריים‬
‫שנכבשו בידי צה״ל‪ ,‬ושנית‪ ,‬שבכל עימות נוסף יהיה צורך‬
‫של מנצח ומנוצח‪.‬‬
‫להקצות כוחות ניכרים להגנת שמי מצרים ועריה‪.‬‬
‫צה״ל נלכד מאז מלחמת ששת הימים במלכודת שבה נופלים‬ ‫בצה״ל הוליכה ההצלחה עם הבאת מלחמת ההתשה לסיו­‬
‫רוב הצבאות המנצחים‪ .‬הוגה־הדעות הצבאי הבריטי הנודע‬ ‫מה‪ ,‬לשאננות ולהרגשה שאין דבר היכול לעמוד בפני כוחו‬
‫לידל‪-‬הארט כתב באחד מספריו‪ ,‬כי צבא מנצח זקוק מדי‬ ‫ויכולתו‪ .‬תרמה להעמקת הרגשה זו גם דעת הקהל בעולם‪,‬‬
‫פעם לכישלון‪ ,‬לבל ייתפס לשאננות‪ .‬באחד ממכתביו לאחר‬ ‫שקשרה כתרים לחיילי צה״ל שלא ניתן לנצחם‪ .‬כתוצאה‬
‫מלחמת ששת‪-‬הימים אל כותב שורות אלו‪ ,‬העיר לידל‪-‬‬ ‫מהרחבת תחומי השליטה של צה״ל נזנח רעיון ההגנה המר­‬
‫הארט כי לדעתו מחוסן צה״ל גם בפני מכשלה זו‪ .‬הוא נפטר‪,‬‬ ‫חבית כלילונעלם בתור גורם בשיקולים הבטחוניים של‬
‫בטרם הספיק לראות במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬שהצדק היה‬ ‫מדינת ישראל‪ .‬נוסף על כל אלה‪ ,‬הגיעו קברניטי ישראל‬
‫בכל זאת עם הנחתו הראשונה‪ ,‬אלא שהדבר הזה בתנאינו‬ ‫למסקנה‪ ,‬כי צבא מצרים לא יהיה מסוגל לחדש כל פעולה‬
‫צבאית רצינית בזמן הנראה לעין‪ ,‬ולכן צפויה תקופת רגיעה‬
‫אנו יכול היה להיות הרת‪-‬גורל‪.‬‬
‫ממושכת‪.‬‬
‫הדרך אל חתימת חוזה שלום בין מצרים לישראל היתה‬
‫ארוכה ועקובה מדם‪ .‬הדרך להגשמת השלום ודאי שלא תהיה‬ ‫מלחמת יום הכיפורים‬
‫קלה‪ .‬עם השלמת הצעד ההיסטורי של כריתת שלום מן‬
‫הראוי להיזכר בדברים‪ ,‬שכתב המדינאי הבריטי המהולל‬ ‫כאמור‪ ,‬הביא הפחד המצרי בדבר הקפאת המצב להחלטה‪,‬‬
‫וינסטון צ׳רצ׳יל כמוסר השכל בספר זכרונותיו על מלחמת‬ ‫שבאין יכולת לחולל מערכת‪-‬הכרעה‪ ,‬יש צורך בהישג צבאי‬
‫העולם השניה‪ :‬״במלחמה — החלטיות‪ ,‬בתבוסה — התנגדות‪,‬‬ ‫כלשהו‪ ,‬ואפילו מוגבל בהיקפו‪ ,‬כדי להביא למהלכים מדיניים‬
‫בכיוון הרצוי למצרים וכדי להחזיר לעם המצרי את כבודו —‬
‫בנצחון — נדיבות לב‪ ,‬בשלום — רצון טוב‪.‬״‬ ‫כפי שהגדיר זאת נשיא מצרים‪ ,‬סאדאת‪ .‬זהו הרעיון הבסיסי‬
‫והמניע למלחמת יום הכיפורים‪ .‬הוא נסתייע בניצול מושכל‬
‫‪13‬‬ ‫של גורם ההפתעה‪ .‬במערכה זו ניתנה לראשונח לחייל המצרי‬
‫מוטיבציה ללחימה‪ :‬החזרת השטחים שנגזלו מן העם המצרי‬
‫והצלת כבודו כלוחם‪ .‬אך כלקח מכאיב ממלחמת ההתשה‬
‫הושארו כוחות ניכרים להגנה נגד‪-‬מטוסים של העורף המצרי‬

‫ועל ערי המדינה‪.‬‬
‫זוהי האירוניה‪ ,‬המצויה בשפע בהיסטוריה האנושית )מורי‬
‫ורבי פרופ׳ יעקב טלמון מן האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫נהג להשתמש בביטוי הקולע‪ :‬״שר ההיסטוריה חמד לו‬
‫לצון״(‪ ,‬שדווקא מהלכיה של מלחמת יום‪-‬הכיפורים — ההצל­‬
‫חה המצרית לצלוח את תעלת סואץ ולכבוש את מרבית קו‬
‫בר‪-‬לב מזה‪ ,‬ומניעת שבייתה של הארמיה המצרית השלישית‬
‫בידי כוחות צה״ל שכיתרוה‪ ,‬מזה — סללו את הדרך להסכם‬
‫השלום הנוכחי‪ .‬רק על רקע החזרת הכבוד העצמי לחייל‬
‫המצרי )״פריצת מחסום הפחד״ בלשון הנשיא סאדאת( אפשר‬
‫היה לגשת למשא‪-‬ומתן על שלום בין שווים‪ .‬כל עוד הושפל‬
‫החייל המצרי והוצג על‪-‬ידיגו כמוג‪-‬לב הבורח יחף משדה‬
‫הקרב ונוטש את נעליו‪ ,‬לא יכול היה מנהיג מצרי להעז‬

‫לגשת אל שולחן המשא ומתן‪.‬‬
‫צה״ל נתפס בהפתעה ושילם בתחילת המערכה מחיר יקר‪,‬‬
‫כתוצאה משאננותו ובטחונו המופרז וכתוצאה ממסקנות מבצ­‬