Page 12 - etmol 25

‫השורה‪ ,‬למרות שחלפו כבר ארבע שנים מאז הפיכת ״הקצינים‬ ‫לוחם ולוחם עם מטרות־המלחמה והיתה תחושה של הצורך‬
‫החופשים״‪.‬‬ ‫בלחימה עיקשת‪ ,‬משום שאחרת לא יוגשם החלום העתיק של‬
‫עצמאות לאומית‪ ,‬נעדרה בצד המצרי כל הכרה בדבר עצם‬
‫צה״ל הצליח במבצע זה‪ ,‬לראשונה‪ ,‬להשיג עליונות אווירית‪.‬‬ ‫מטרתה של המלחמה וניכר פער חברתי רב בין הקצונה לבין‬
‫אמנם בלחימה היבשתית הוא נשען עדיין על לוחמת־לילה‪,‬‬ ‫החיילים מן השורה‪ .‬לא היתה לו‪ ,‬לכן‪ ,‬כל מוטיבציה ללחימה‪.‬‬
‫אבל החל להפעיל לראשונה לוחמת שריון בגופים גדולים‪,‬‬ ‫החייל המצרי לחם היטב רק באותם מצבים שבהם נלחם‬
‫למרות שבצמרת צה״ל היו באותם הימים מפקדים מסוימים‬ ‫על עצם חייו‪ ,‬וביחוד הצטיין כאשר נמצא במערך הגנה קבוע‬
‫שפיקפקו בדבר ונטו לראות בחיל השריון לא יותר מאשר‬ ‫ופעל על פי תכנית ערוכה מראש ולא נדרש לגלות יוזמה או‬
‫כושר־אילתור‪ .‬כמו־כן למד הצבא המצרי מהר מאד‪ ,‬שיקשה‬
‫חיל מסייע לכוחות הרגלים‪.‬‬ ‫עליו לכבוש ישובים יהודים וכי הללו ערוכים למעשה כמוצ־‬
‫הצמרת המצרית הגיעה למסקנה‪ ,‬כי כדי שהצבא המצרי‬ ‫בים צבאיים ותושביהם מתגוננים בחירוף נפש‪ .‬לכן נמנע‬
‫יוכל להתמודד עם צה״ל עם סיכוי כלשהו של הצלחה‪ ,‬יהיה‬ ‫בהמשך — בכל מקרה שהדבר היה אפשרי — מלתקוף ישירות‬
‫צורך בהגדלת הצבא ובהגברת חימושו וי ‪T‬רש זמן רב כדי‬
‫להכינו למשימה זו‪ .‬בהכרה זו יש לראות את הסיבה להסכמת‬ ‫ישובים יהודים והשתדל לעקוף אותם‪.‬‬
‫מנהיגי מצרים להצבת כוח־החירום של האו״ם בשטח המצרי‪,‬‬ ‫זמן קצר לאחר תום מלחמת תש״ח הבינה קבוצת קצינים‬
‫על קו שביתת־הנשק בין מצרים לישראל‪ ,‬שכן מאחורי החיץ‬ ‫מצרים )ואין זה מקרה שרוב רובה היה בין אלה שהיו מכות­‬
‫הזה ניתן היה להכין את הצבא המצרי באין מפריע‪ .‬זאת גם‬ ‫רים ב״כיס פלוג׳ה״(‪ ,‬שכישלון צבאם נבע מגורמים חברתיים‪.‬‬
‫הסיבה לשקט היחסי ששרר שנים אחדות לאורך קו שביתת־‬ ‫הפיכת ״הקצינים החופשים״ במצרים הדיחה את משטר המלו­‬
‫הנשק עם מצרים‪ .‬כדי להתגבר על הבעיות החברתיות נעשו‬ ‫כה של המלך פארוק ושאפה להחליפו במשטר חברתי מתקדם‬
‫מאמצים רבים למשוך סטודנטים אל שורות הצבא המצרי‪,‬‬
‫יותר ובעל מוטיבציה לאומית‪.‬‬
‫וכן הונהגה הדרכה פוליטית רעיונית‪.‬‬ ‫גם צה״ל הפיק את לקח מלחמת הקוממיות‪ .‬הדבר בא לידי‬
‫בעקבות מבצע ״קדש״ הפך בצה״ל חיל השריון לחיל‬ ‫ביטוי‪ ,‬בראש־וראשונה‪ ,‬באירגון צה״ל ובמיבנהו לאחר המל­‬
‫העיקרי בקרב כוחות היבשה‪ ,‬הוגבר כוחו והוקמו עוצבות‬ ‫חמה ובשאיפה לחמש אותו כראוי‪ .‬הוקם צבא שהיה מושתת‬
‫שריון רבות נוספות‪ .‬כמו־כן הוגבר כוחו של חיל האוויר‪,‬‬ ‫על מספר יסודות; גרעין קטן של משרתי קבע ששימשו‬
‫מדריכים לצבא כולו ומילאו את התפקידים שבהם דרושה‬
‫שנכנס לעידן הסילוני‪.‬‬ ‫מיומנות ממושכת‪ .‬הצבא של משרתי־חובה‪ ,‬ששימש כבית־‬
‫הספר צבאי לכל צעיר וצעירה ישראלים המסוגלים לשאת‬
‫מלחמת ששת הימים‬ ‫נשק ולהגן על המדינה‪ ,‬ועמם הגוף הגדול של חיל המילואים‪,‬‬
‫אותם ״חיילים בחופשה של ‪ 11‬חדשים בשנה״‪ ,‬המוכנים‬
‫באביב ‪ 1967‬הגיע שליט מצרים גמאל עבד אל־נאצר‬ ‫להיקרא אל הדגל בכל שעת חירום‪ .‬נוסף על כל אלה אורגנו‬
‫למסקנה‪ ,‬שצבא מצרים התעצם דיו ושהוא מוכן למלחמה‪ ,‬מה־‬ ‫ו צ ^ ו כדיבעי הישובים וניתנה להם יכולת־עמידה והתגוננות‬
‫גם שנאצר סבר כי מצבה הכלכלי והפנימי של ישראל הגיע‬
‫לשפל־המדרגה‪ ,‬ושדי בעצם האיום המלחמתי מצד מצרים כדי‬ ‫במסגרת ההגנה המרחבית‪.‬‬
‫לאלץ את ישראל לקבל את דרישות מצרים ללא מלחמה‪.‬‬
‫מערבת ״קדש״‬
‫תחושה זו גברה ב״תקופת ההמתנה״ המפורסמת‪.‬‬
‫הפיקוד המצרי סבר גם‪ ,‬שאם צה״ל בכל זאת ייצא למלחמה‪,‬‬ ‫במבצע ״קדש״‪ ,‬שנערך בשלהי ‪ ,1956‬התברר‪ ,‬כי החייל‬
‫הרי יעשה זאת שוב באותן השיטות שננקטו בעבר‪ ,‬דהיינו‬ ‫המצרי עדיין איננו חדור מוטיבציה ללחימה ועדיין אינו מבין‬
‫התקפות לילה והימנעות מתקיפת יעדים מאורגנים ומבו־‬ ‫מה מטרתה‪ .‬גם במערכה הזאת נהג החייל המצרי בצורה‬
‫צרים‪ .‬כאשר צה״ל פתח בלחימה‪ ,‬נכונה למצרים הפתעה מרה‪.‬‬ ‫הראויה להערכה רק באותם המקרים‪ ,‬שבהם נלחם על עצם‬
‫ראשית‪ ,‬עלה בידי חיל האוויר של צה״ל להשמיד את מרבית‬ ‫חייו‪ .‬מפי השבויים הרבים שנפלו לידי צה״ל התברר בעליל‪,‬‬
‫חיל האוויר המצרי בשעות הראשונות של המלחמה‪ ,‬בעודו‬ ‫כי טרם נסגר הפער בין הקצונה‪ ,‬ככת מועדפת‪ ,‬לבין חיילי‬
‫על הקרקע‪ .‬שנית‪ ,‬כוחות צה״ל תקפו בגיזרה הצפונית של‬
‫החזית לאור היום‪ ,‬מול מערך חזק ביותר ובעוצמה בלתי־‬ ‫‪12‬‬
‫צפויה‪ .‬המערך המצרי באבו־עגילה‪ ,‬במרכז החזית‪ ,‬הותקף‬
‫מאוחר יותר בהתקפת לילה מתואמת היטב‪ .‬ואילו בין שני‬
‫המאמצים הללו חדר כוח שריון רב־עוצמה בקטע שנחשב‬
‫על־ידי המודיעין המצרי כבלתי־עביר לשריון‪ .‬כאשר התמוטט‬
‫הקו המצרי הקדמי‪ ,‬היה המשך המערכה למעשה סידרה של‬
‫רדיפה אחר אויב נסוג‪ .‬אבל הדבר לא נתפס על ידינו אז‬
‫בצורה כזאת‪ ,‬ולכן הופקו ממנו לקחים מוטעים לגבי לוחמת‬

‫השריון ובניין כוחות השריון‪.‬‬
‫לתמהוננו נוכחנו מחקירת אלפי השבויים שנפלו לידי צה״ל‪,‬‬
‫כי המצרים עדיין לא התגברו‪ ,‬גם לאחר ‪ 15‬שנים‪ ,‬על בעיות‬
‫הפער החברתי‪ ,‬חרף האמצעים שננקטו ולמרות ההדרכה‬

‫הסובייטית בצבא מצרים‪.‬‬

‫מלחמת ההתשה‬

‫המסקנה המצרית היתה‪ ,‬שהצבא המצרי עדיין אינו מוכן‬
‫להתמודדות גלויה לחיסול מדינת ישראל ושיש להגביר את‬
‫עוצמתו ולהעמיק את הכשרתו‪ .‬דבר זה נעשה בעזרה רבה‬
‫מצד ברית־המועצות‪ .‬מאידך גיסא‪ ,‬גבר הפחד בקרב הצמרת‬
‫המצרית‪ ,‬שמא ישלים העולם עם המצב הטריטוריאלי שנוצר‬
‫בעקבות מלחמת ששת הימים ואף יקבל את המצב של ״אין‬
‫שלום ואין מלחמה״ כמצב נורמלי ויסכים להנצחתו‪ .‬הפעם‬
‫גם לא הוצב כוח־חירום‪ ,‬שיחצוץ בין הצדדים היריבים והללו‬