Page 10 - etmol 25
P. 10

‫חג לכבוד המומרים‬                        ‫^‬

‫כל אימת שיהודי ממיר דתו זהו יום‬                   ‫רבנים וחכמים בטהרן במאה הקודמת‬
‫חג לפרסים‪ .‬אחר שהמומר ׳טוהר׳‪ ,‬מו­‬
‫בילים אותו בכבוד והדר אל המסגד‪ ,‬שם‬             ‫בנימין נפג ש עם מולא אהרן‪ ,‬רב שני‬               ‫נכבדים פרסיים שאלו את בנימין‪ ,‬האם‬
‫מקבל פניו האכונד‪ ,‬שנותן לו שם חדש‪.‬‬             ‫בקהילה‪ ,‬וזה סיפר לו על פרנסת היהו­‬              ‫נכונה השמועה שבאירופה אין היהודים‬
‫אחר‪-‬כך הוא מרכיב אותו על סוס מקו‪-‬‬              ‫דים בהמדאן‪ .‬הוא מסר לו‪ ,‬כי יש יהו­‬              ‫חוששים לגלות את עושרם‪ ,‬והאם נכון‬
‫שט‪ ,‬ומובילים אותו בליווי תזמורת ב­‬             ‫דים המתפרנסים ממימכר מטבעות זהב‬                 ‫הדבר שישנם אנשים חשובים ונכבדים‬
‫רחובות העיר‪ .‬הכל מברכים אותו ומבי­‬             ‫עתיקות‪ ,‬שהם מוצאים בחפירות שבאר‪-‬‬                ‫כמו מונטיפיורי ורוטשילד‪ .‬הם הוסיפו‬
                                               ‫מונות קדם‪ .‬באחד הימים גילה מולא‬                 ‫ושאלו אם משפחת רוטשילד כה רב כוחה‪,‬‬
                               ‫אים לו מתנות‪.‬‬   ‫אהרן בקיר ביתו כד ובו מטבעות זהב‪,‬‬               ‫מדוע לא תבוא לעזרת היהודים בפרס‪,‬‬
‫בחדשי רמדאן ומוחרם מסוכן ליהודים‬                                                               ‫ובנימין ענה‪ ,‬שבאירופה אין יודעים ש­‬
‫לצאת לרחובות‪ ,‬משום שאז משתלהבות‬                           ‫ולא היה זה מקרה יוצא דופן‪.‬‬           ‫יהודי פרס סובלים רדיפות נוראות ש­‬
‫הרוחות של המוסלמים‪ .‬בנימין מונה את‬             ‫בהמדאן ביקר בנימין בקבריהם של‬
‫ההגבלות‪ ,‬שיהודי פרס מוגבלים בהן‪:‬‬               ‫מרדכי ואסתר‪ ,‬וסיפר שהבניין הוא רכו­‬                                                       ‫כאלו‪.‬‬
‫עליהם לגור באזור נפרד בעיר‪ ,‬אסור להם‬           ‫שה של הקהילה היהודית והמפתחות נמ­‬
‫לסחור במזון‪ ,‬כי הם ׳מטמאים׳ במגע;‬              ‫צאים בידי ראש הקהילה‪ .‬בראשי חדשים‬                 ‫בהמדאן אין תנורי‪-‬חימום‬
‫מוסלמים לא יקנו מהם אלא דברים יב­‬              ‫ובערב חג הפורים עולים היהודים לקב­‬
‫שים — תרופות‪ ,‬עשבי מרפא ותכשי­‬                 ‫רות אסתר ומרדכי‪ .‬באספהאן מבקרים‬                 ‫כעבור ימים אחדים נסע בנימין ל‪-‬‬
‫טים‪ .‬יהודי המוכה ברחוב אסור לו לה­‬             ‫היהודים את ערח בת אשר‪ ,‬ולעתים‪,‬‬                  ‫המדאן‪ ,‬שלדעת יהודי פרס היא שושן‬
‫גיב‪ ,‬וביום גשם אוסרים עליו להלך ב­‬             ‫כאשר מתירים להם‪ ,‬הם פוקדים את‬                   ‫הבירה‪ .‬שם מצא ‪ 500‬משפחות יהודיות‬
‫רחוב‪ ,‬מחשש שטיפות הגשם שנפלו עליו‬              ‫קברו של ישעיהו הנביא‪ ,‬שלפי מסורת‬                ‫ונפגש עם רבניהם‪ ,‬בראשם מולא אליהו‪,‬‬
‫יפלו גם על הגוי‪ ,‬אם נרצח יהודי‪ ,‬אין‬                                                            ‫שהיה נשיא ועשיר‪ .‬בנימין מספר שבהמ‪-‬‬
                                                  ‫יהודי פרס‪ ,‬טמון באיספהאן העתיקה‪.‬‬             ‫דאן אין תנורי‪-‬חימום‪ ,‬ובחורף הקר חוצ­‬
            ‫סיכוי למשפחתו לקבל פיצויים‪.‬‬        ‫בנימין מספר‪ ,‬כי יהודי פרס טוענים‪,‬‬               ‫בים חור בריצפת החדר‪ ,‬ומניחים בתוכו‬
‫בהיכנס יהודי לחנות מזון אסור לו‬                ‫כי בכפר קטן על יד משהד קבור אברהם‬               ‫פחמים וגחלים‪ ,‬יושבים מסביב ומתחממים‪.‬‬
‫לגעת במזון; יהודי שנכנסו פרסים לביתו‬           ‫אבן‪-‬עזרא‪ .‬בנימין אינו מקבל מסורת זו‬             ‫בנימין הוזמן לביתו של הרופא ה­‬
‫ונטלו חפצים‪ ,‬לא יוכל להתלונן; ובכל‬                                                             ‫יהודי אגא רפואה‪ ,‬כבן ‪ 60‬ולו שלוש‬
‫ריב בין יהודי לגוי‪ ,‬היהודי אשם תמיד‪.‬‬                                                ‫כאמיתית‪.‬‬   ‫נשים‪ ,‬הקשישה כבת ‪ 50‬והצעירה בת‬
‫מדי יום צצות טענות חדשות נגד ה­‬                ‫בכל עיר קיים שטח מסביב למסגד‪,‬‬                   ‫‪ 20‬שנה‪ .‬בנימין שאל לתומו את הרופא‪,‬‬
‫יהודים‪ ,‬ועליהם ועל הנוצרים מטילים‬              ‫שבו ניתן מיקלט למי שנרדף בידי החוק‪.‬‬             ‫אם זו בתו‪ .‬הרופא סיפר שהאשה הראשו­‬
‫מדי פעם מיסים חדשים‪ .‬מושלי העיר‬                ‫אולם‪ ,‬אין נותנים ליהודים נרדפים להס­‬            ‫נה ילדה לו שש בנות וגם השניה ילדה‬
‫חוכרים את המס‪ ,‬וכל פרוטה נוספת שהם‬             ‫תתר שם‪ ,‬והם תלויים בחסדיו של הא‪-‬‬                ‫שש בנות לל;^ בן זכר‪ .‬ועתה הוא מאושר‪,‬‬
                                               ‫כונד‪ ,‬כהן הדת הפרסי‪ .‬רק לשופט יש‬                ‫שכן הצעירה ילדה לו בן זכר‪ ,‬שיהא לו‬
                        ‫גובים הולכת לכיסם‪.‬‬     ‫רשות לצוות על הוצאת אדם ממקום‬
‫ובנימין מציין‪ ,‬כי כזה הוא מצב היהו­‬                                                                                           ‫יורש וממשיך‪.‬‬
‫דים במדינה אף‪-‬על‪-‬פי שיהודי אחד מש­‬                                                    ‫המיקלט‪.‬‬
‫מש כער‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שאחת מנשותיו‬
‫של המלך הקודם היתה יהודיה‪ .‬הפיצוי‬
‫היחיד ליהודים הוא‪ ,‬שנותנים בהם אמון‬
‫במסחר בזכות יושרם‪ ,‬וכן בזכות הרופ­‬
‫אים היהודים שהם מפורסמים מאוד‪ .‬ל­‬
‫רופאים נודעה השפעה על שליטי העיר‬
‫ועשיריה‪ ,‬לעתים ינצלו את קשריהם כדי‬

                              ‫לעזור לאחיהם‪.‬‬
‫בסיכום דבריו כותב בנימין השני‪ ,‬ש­‬
‫כאשר שב לארצו כתב לסולטן התורכי‪,‬‬
‫למלכה ויקטוריה ולקיסר צרפת‪ ,‬סיפר‬
‫להם על מצב היהודים בפרס וביקש ש­‬

                                   ‫יעזרו להם‪.‬‬

      ‫בני אדם ירוצו לשרוף מעותם‪...‬‬

‫המלחמה בעישון לא התחילה בימינו‪ .‬לפני ‪ 76‬שנים‪ ,‬בשנת ‪ ,1903‬יצא ל אור בירושלים ספר בשם ׳עבודה ת מ ה‪ /‬הדן בתפילת‬

‫יום כיפור‪ ,‬וב תחיל תו‪ ,‬כמנהג או ת ם ימים‪ ,‬הקדים המחבר משהו שלא על נושא הספר ׳שיר על שתיית הטושון מיוסד מהרב‬

                                                  ‫הגאון חכם מודעי׳‪ ,‬ו הו א שיר — למעשה פו א מ ה! — נגד העישון‪.‬‬

                                                                                               ‫ו כן אומר הפייטן בין השאר ‪:‬‬

      ‫בני אדם ירוצון ברגליהם‪ ,‬לשרוף מעותם לפניהם‪ ,‬י א מרו כי לרפו א ה מגמיהם‪ ,‬כל מום לא יהיה בו‪.‬‬

      ‫גדולי עמים כמו נד ניצבו‪ ,‬ולפיח הכבשן יתאוו‪ ,‬להדלי ק העשן לארץ ישבו‪ ,‬נשיא אשב בו‪.‬‬

      ‫יחפצו בו קוד ם ואחרי אכילה‪ ,‬גם הולכי דרכים ומסילה‪ ,‬יחסר מ כל הראוי לבילה‪ ,‬עולים ויורדים בו‪.‬‬

      ‫נא אחי א ל אר א ה פניכם‪ ,‬ול א אריח בריח ניחוחכם‪ ,‬רחצו היזכו עד אשר יצא מאפכם‪ ,‬ול א הבאיש ורימה לא היתה בו‪.‬‬

‫קדמו שרים א ת ריח פיח הכבשן‪ ,‬משוקדים בקנה‪ ,‬קול דברים לא נשמע‪ ,‬אין קול ו אין עונה‪ ,‬מראיהם כמראה אדם נגוע‬

‫אח״י‬                                                                                           ‫ומעונה‪ ,‬ו הצרוע בו‪.‬‬

                                                                                                                            ‫‪10‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15