Page 4 - etmol 66
P. 4
ויזי.יירניג^ץי»r!rי^יו?ץ m״מן n־n 1ייBmר^nוז
בני ישראל עוברים א ת הים Sf1
'h ir ^ -
בת פרעה יורדת לרחוץ ,רואה תיבת משה
אהבתו ,אמרתי לא ראיתיו ואת בניו לא הכרתי ,למען ייטב משה מקסטילאצו קשור למאורע היסטורי חשוב :הוא היה
לי ה׳ בעבורו וחיתה נפשי בגללו .ואם עמד משה ושמואל הראשון שנתן מחסה לדוד הראובני בבואו לאיטליה בסוף
לפני ונסתרה אהבתם מפני ,בה׳ בטחתי תחת אהבתם לא שנת .1523הראובני ירד מהספינה בויניציאה והתאכסן
בבית רב־החובל .יהודי ויניציאה לא שמו לב אליו .הראובני
ישטנוני ,כי עיני לא נתתי בממון רק הורוני״,.
פגש במשה מקסטילאצו וביקש ממנו שבעה דוקטים ,הוא
בנו של רב ממוצא אשכנזי הסביר כי הוא הוציא הרבה כסף על משרתו שחלה ,ועכשיו
מפסק״הדין אנו למדים ,כי משה מקסטילאצו היה בנו של הוא חסר כל .משה הזמינו לביתו בגיטו ,והראובני הציג את
אברהם זכס ,רב ובנקאי ממוצא אשכנזי)כאשר מתאר הרב עצמו לפני הנכבדים היהודים בויניציאה :״אני יהודי ממדבר
דאיינה את נשואי משה הוא מציין כי הללו נעשו ״כנהוג בין חבור ,שלוח לדבר״מצוה משבעים זקנים״ .שומעיו צחקו
האשכנזים״( .נראה שענף מן המשפחה ,יחיאל ושמעון ,שני
רבנים נודעים ,נדדו למזרח והשתקעו בקהיר .אביו ,אבר־ ממנו ,הראובני עמד על דעתו והם ביקשו לדעת לאיזו מטרה
.הם ,מקורב לרב הנודע יוסף קולון ,שמזביר אותו בתשובו הוא נשלח לאיטליה ,והראובני אמר :״אני הולך אל האפי
תיו בהערכה רבה .מתשובות אלה מסתבר כי אברהם זכס פיור ,ולא אוכל לספר דבר כי אם אליו ,לטובת כל ישראל״.
היה ראש ישיבה בלומברדיה ,אולי בקרימונה ,שהיתה נראה שבליבו של משה מקסטילאצו התעוררה אהדה
מפורסמת כמרכז לרבנים מאשכנז ושם היתה גם ישיבה לשליח המוזר והוא אירח אותו בביתו .הראובני ממשיך
אשכנזית נודעת .אפשר שאביו של משה ,אברהם ,היה חבר ומספר :״ואחרי כן הלכתי אני ור׳ משה המצייר לבית
בחבורה של יהודים מאשכנז ,שהתרכזו סביב המדפיס הקאפיטני ולקחתי ממנו רשות ולקחתי כל אשר לי והלכתי
היהודי גרשום שונצ׳ינו ,בלומברדיה ,ואפשר ובנו משה גיטא בביתו)של( ר׳ משה המצייר ...צורות״ .לבסוף נמצאו
השתתף בעיטור ספריו של שונצ׳ינו .יש לציין כי האותיות אנשים שעזרו להראובני והוא יצא לרומא ,שם הציע
המעוטרות ,בעיקר בשנים הראשונות של פעילות הדפוס לאפיפיור לערוך מבצע צבאי משותף לנוצרים וליהודים על
של שונצ׳ינו ) ,(1488-1483הן ברובן בסגנון גרמני. מנת לכבוש את ארץ־ישראל מידי המוסלמים.
נראה כי רק בזקנותו צריך היה משה מקסטילאצו להת ממסמך אחר למדים אנו על משפחתו של משה ועל חלק
פרנס מן הציור ועד אז חי ברווחה ממקורות אחרים .אפשר
שעסק בבנקאות כמו אביו ,אותו זמן היו כמה רבנים יהודים מעיסוקיו.
בלומברדיה שהשתתפו בעסקי בנקאות .משה קסטילאצו, בספר שאלות״ותשובות של הרב עזריאל דאיינה ,הוא
כפי שנראה מתוך פסק הדין של עזריאל דאיינה ,נשא לאשה מספר כי באו אליו משה מקסטילאצו ושמואל קרווצו
את בתו של אברהם מאלסנדריה ,שלפי מנהג האשכנזים, וביקשו כי ידון ביניהם .משה מקסטילאצו טען ,כי חותנו -
ציווה לתת לחתנו חלק מרכושו ,אלף דוקטים ,עם מותו. אב אשתו -הבטיח לתת לו אלף דוקטים מנכסיו ,עם מותו.
אברהם כהן זה היה כנראה אותו אברהם בן יוסף כהן אולם משמת החותן עשה גיסו יצחק -אח אשתו -עסקים
)ויטל( ,שקיבל בשנת 1490רשות לפתוח בנק באלסנדריה עם שמואל קרווצו בכסף האב ,ומשבא לבקש את אלף
דילה-פליה בצפון מערב איטליה .אפשר וכפי מנהג אותו
זמן ,השקיע משה מקסטילאצו את כספו בבנק והוא יכול היה הדוקטים מידי שמואל קרווצו ,הוא סירב לתת את הכסף.
לחיות מהריבית של כספו ולהקדיש את עצמו לאמנות מבלי על כך ענה שמואל קרווצו ,כי משה מקסטילאצו איננו
שיעסיקוהו דאגות חומריות .לאחר מותו של אברהם כהן בעל״דברים שלו ,שכן הוא עשה עסקים רק עם הבן יצחק
הורע כנראה מצבו של הבנק ,ובנו יצחק ,גיסו של משה ולא ידע כלל כי למשה זכות על איזשהו סכום ואם יש למשה
מקסטילאצו ,עשה אז עסקים עם שמואל קרווצו .משה
הפסיד את אלף הדוקטים שהגיעו לו עם מות חותנו יחד עם טענות כלשהם ,יפנה אל גיסו יצחק.
כספו שהיה מושקע ואשר מפירותיו חי ,ואז נאלץ להתפרנס הרב עזריאל דאיינה דן בעניין באריכות ,פירט את כל
האפשרויות ופסק :אין למשה מקסטילאצו ולבניו כל תביעה
מכשרונו -מציור.
וכך כתוצאה ממחקרים במשך יותר ממאה שנה -נתגלו משמואל קרווצו ואין קרווצו חייב לו מאומה.
לנו דמותו וחייו של אמן יהודי ,אולם כאמור ,עד כה ,לא
משה מקסטילאצו היה איש נודע בקהילה ,מקורב לרב
מצאנו שום יצירה של צייר זה. ואהוב עליו ,אבל האמת קודמת לכל ,והרב פסק דינו
והתנצל שהיה חייב לפסוק כפי שפסק כנגד משה אהובו:
ומאוד רע עלי המעשה לפסוק לסתור טענתו ,כי בכל
ביתי נאמן הוא ולבבי אהבו מצד מעשיו הטובים ומעגליו
הישרים .ומה אעשה לאלה היום ,ואבי שבשמים גזר עלי,
ודל לא תהדר בריבו ...לכן עזבתי את צדקתו נטשתי את
