Page 6 - etmol 66

‫העחון היומי הראשון‬

‫לפני מאה שנה יצא לאור ״היום״‪ ,‬יומון חדשות עברי שלשונו פשוטה ומובנת‬

‫‪ 1887‬פותח במאמרו של קנטור ״דור‬ ‫מאת עקיבא צימרמן‬ ‫בששי באדר א׳ תרמ״ו )‪ (1886‬הופיע‬
‫המאספים״‪ .‬מאמריו של קנטור נכתבו‬ ‫לראשונה עתון יומי בעברית‪ ,‬שלשונו‬
‫בשפה ברורה ומובנת ללא כל מליצות‬ ‫שון העברית והנחילה אותה לבנה‪ .‬מאז‬ ‫לא היתה מליצית כלשון עתוני־החדשות‬
‫ילדותו התגלה יהודה לייב הצעיר כעי­‬ ‫העבריים‪ ,‬אלא לשון פשוטה‪ ,‬מובנת‬
‫כמנהג אותו זמן‪.‬‬ ‫לוי ושני חבריו היו אליקים צונזר‪,‬‬ ‫לכל‪ .‬אף שמו של העתון היה פשוט‪ :‬לא‬
‫כאשר הגה את הרעיון להוציא עתרן‬ ‫הבדחן‪-‬המשורר ומרדכי אנטוקולטקי‪,‬‬ ‫עוד ״המליץ בין עם ישורון והממשלה‪,‬‬
‫יומי עברי‪ ,‬נתקל בלעג‪ ,‬אולם הוא‬ ‫בין האמונה וההשכלה״‪ .‬לא עוד ״הצפי­‬
‫התעלם מכך והצליח לקבל רשיון מן‬ ‫שלימים התפרסם כפסל‪.‬‬ ‫רה ‪ -‬מכתב עתי משמיע חדשות״ ולא‬
‫השלטונות‪ .‬אגב‪ ,‬גם נחום סוקולוב רצה‬ ‫קנטור היה משכיל רב אופקים‪ ,‬בוגר‬ ‫״פרחי צפון״ ו״עלי הדס״ ‪ -‬שמות עתו״‬
‫להוציא עתון יומי עברי‪ ,‬אך קנטור‬ ‫בית‪-‬המדרש לרבנים בז׳יטומיר‪,‬‬ ‫נים עבריים בימים ההם‪ ,‬אלא פשוט ‪-‬‬
‫הצליח להשיג את הרשיון בעוד שבידי‬ ‫והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת‬ ‫״היום״ ובכותרת משנה נאמר‪ :‬״יופיע‬
‫ברלין‪ ,‬ויחד עם זאת בקיא בספרות‬
‫סוקולוב לא עלה הדבר‪.‬‬ ‫הרוסית והעברית‪ .‬את נסיונו בעריכה‬ ‫מדי יום ביומו״‪.‬‬
‫קנה קנטור בשני עתונים שערך בשפה‬ ‫עתוני‪-‬חדשות בעברית כבר יצאו‬
‫חדשות‪ ,‬מדורי בורסה‬ ‫הרוסית‪ :‬״רוסקי ייבריי״ ו״יבריסקוייא‬ ‫לאור יותר משלושים שנה במקומות‬
‫מזג אוויר‬ ‫אובוזראניא״ וכן השתתף בעתונים‬
‫עבריים' שהופיעו ברוסיה ובעיקר‬ ‫רבים )הראשון בהם היה ״המגיד״‬
‫קנטור גייס חבר סופרים וכן התקשר‬ ‫ב״הצפירה״‪ .‬הוא היה בקשרי ידידות‬ ‫שנוסד ב־‪ ,(1857‬אבל כולם היו עתונים‬
‫עם סוכנות טלגרפית רוסית שסיפקה לו‬ ‫עם המשורר י‪.‬ל‪ .‬גורדון ואף כתב הקד­‬ ‫שיצאו לאור אחת לשבוע ‪ -‬״היום״‬
‫ידיעות על המתרחש בעולם‪ .‬בין עוז­‬ ‫מה למהדורת שיריו שהופיעה בשנת‬ ‫עשה מהפכה‪ ,‬הוא ראה אור יום‪-‬יום‬
‫ריו נמנו דוד פרישמן שעבר לעיר‬ ‫תרמ״ד )‪ ,(1884‬אולם יחסיו עם גורדון‪,‬‬ ‫בבירה הרוסית‪ ,‬בפטרבורג‪ ,‬במשך‬
‫פטרבורג בה הופיע העתון וכן הסופר‬ ‫שהתנגד להוצאת עתון יומי בעברית‪,‬‬
‫והרופא י‪.‬ל‪ .‬קצנלסון הידוע בכינויו‬ ‫הורעו אחר‪-‬כך והם הפכו ליריבים‪.‬‬ ‫שנתיים‪.‬‬
‫ברקי בן יגלי‪ .‬מלבד חומר ספרותי סיפק‬ ‫קנטור נמנה עם ועד ״חברת מפיצי‬ ‫מחולל המפנה היה יהודה לייב קנטור‬
‫קצנלסון חומר על חידושים ברפואה‬ ‫ההשכלה״ ברוסיה והיה עורך המאסף‬ ‫שנולד בוילנה בשנת ‪ 1849‬ונפטר ברי'‬
‫והיה זה מדור חלוצי בעתונות העברית‪.‬‬ ‫הספרותי הראשון שהוצא ע״י הועד‪.‬‬
‫בעתון הופיעו חדשות מן העולם ומישן‪-‬‬ ‫קובץ ״המאסף״‪ ,‬שיצא בורשה בשנת‬ ‫גה ב־‪ .1915‬יהודה לייב קנטור היה בן‬
‫בי היהודים‪ ,‬התפרסמו מדורי בורסה‪,‬‬ ‫למשפחת חזנים וגם שם המשפחה‬
‫״קנטור״ מעיד על כך‪ .‬אביו יוסף שימש‬
‫כחזן בבית־הכנסת הגדול של וילנה‬

‫ואמו היתה אשה משכילה ששלטה בל‪-‬‬