Page 5 - etmol 66
P. 5
למעלה; משיחת הדם על מזוזות הבתים; ל מ ט ה אותו ציוד כפי שני חיתוכי־עץ
שבוצע בחיתוך־עץ; מ ע ש ה ידי בני ק ס טי ל א צוז
והנה לאחרונה פירסמה החוקרת אורסולה שוברט גילוי
הכספיות .בשנת 1940פירסם א.ז .אשכולי את יומנו של דוד מעניין .היא מציינת כי בכרך הראשון של הפירסום ״דפי
הראובני לראשונה בדפוס וממנו למדנו על משה מקסטילאצו שונצ׳ינו״ שהופיע בברלין בשנת 1925הופיע מאמר בשם
כמארחו הראשון של הראובני באירופה .לפני כמה שנים ״חיתוכי עץ מתוך הגדות ויניציאה במאה ה״ 15״ מאת
יצא לאור )על-ידי יעקב בוקסנבוים( ספר השאלות והתשו ארנסט וייל ,הדן בשני פיתוחי״עץ שמצא בכריכה של
בות של הרב עזריאל דאיינה ושם אנו קוראים בהרחבה את כתבי־יד עתיקים ,המתארים סדר פסח ומשיחת המשקוף
הדין-ודברים שהיו בין הצייר ובין שותף גיסו ,שמנע ממנו בדם כסימן לבתי היהודים .וייל סבר כי שני הדפים שנמצאו
ירושת אלף דוקטים .לפני זמן לא רב פרסמתי תעודות בכריכה שייכים להגדה של פסח שנדפסה בויניציאה בסבי
לתולדות היהודים בדוכסות מילנו ושם מצאנו תעודה המס בות שנת .1480לדעתו ,האמן שביצע את העיטורים לא היה
פרת על כתב הזכויות של הצייר משה מקסטילאצו .ולאח
רונה נתגלו אולי סוף-סוף -לפי חקירותיה של אורסולה יהודי ,כיוון שסגנון העיטורים הוא סגנון נוצרי.
שוברט -חלק מציוריו של משה מקסטילאצו ,החשוב והנה נתגלה במכון היהודי ההיסטורי בורשה כרך איורים
שבאמנים היהודים בימי הרנסנס )לאחרונה^ יצאה לאור -קודקס - 1164ובו 123דפים מצויירים וצבועים של
בוינה פקסימיליה של כתב-היד של ציורי משה'מקסטילאצו, ציורים לתנ״ך .עיון בציורי־הנוצה של הדפים 83ו״84
בכתב״היד מעלה את הסברה ,כי שני ציורים אלה הם כנראה
לפי המקור שבמכון היהודי בורשה בעריכת קורט שוברט(. המקור שממנו נוצרו חיתוכי־העץ שנמצאו בכריכת כתבי-
להיסטוריה יש נשימה ארוכה .הנה -לאורך מאה שנים, היד ובהם מתוארים סדר הפסח ומשיחת המשקופים בדם.
נתגלו ,פרק פרק ,אמן יהודי ויצירתו וסיפור נוסף לספר מידות הציורים בכתב-היד הורשאי ושל חיתוכי-העץ מתאי
מים .בכתב-היד המצוייר שבורשה מלווים את הציורים
דברי הימים של העם היהודי. כיתובים באיטלקית -מתחת לציורים ,ובעברית -מעל
להם .צורת האותיות וכן סימן המים שנמצא בנייר )עוגן
לעיון נוסף :היהודים בתרבות הרנסנס ב איטליה -ב .רות;
תולדות היהודים בדוכסות מנטובה -ש .סימונסון; סיפור דוד בתוך מעגל עם כוכב( הם מאמצע המאה ה.16-
הראובני -א.ז .אשכולי; שו״ת ד עזריאל דאיינה -ההדיר י. אמנם הצירוף של טקסט איטלקי ועברי)עם שגיאות( הוא
מפתיע ויכול אולי לחזק את הסברה ,כי יוצר הציורים לא
בוקסנבוים. היה יהודי ,אבל ההתאמה המדוייקת של הפסוקים עם
הציורים והטקסט המזכיר עניינים רבים מהמדרש ,נוטים
להנחה כי המבצע של ציורים אלה הוא יהודי .הכתב
האיטלקי ,כמו סגנון התמונות ,מצביע כי הציורים נעשו
בויניציאה.
אורסולה שוברט מגיעה למסקנה ,כי ציורים אלה הם
כנראה של הצייר משה מקסטילאצו ולציורים אלה התכוון
האמן שעה שפנה אל מועצת העשרה של ויניציאה כדי לקבל
רשיון להדפיסם ולקבל עליהם זכות-יוצרים לו ולבניו.
ואם כך ,שני חיתוכי-העץ שנמצאו בכריכה אינם עיטורים
להגדה ,אלא חיתוכי-העץ שבניו של משה מקסטילאצו -כפי
שמסר ל״מועצת העשרה״ של ויניציאה -ביצעו לפי
הציורים הנמצאים עכשיו במכון בורשה .מה שביקש משה
לעשות הוא מעין ״אלבום״ של ציורי התנ״ך עשויים
חיתוכי-עץ .ונראה ש״אלבום״ זה אמנם הוכן ,אם כי אולי
לא יצא לאור ,ובינתיים נתגלו רק שנים מחיתוכי־העץ.
אורסולה שוברט אומרת ,כי לפי הסגנון השמרני של
התמונות ניתן לשער שמשה מקסטילאצו הושפע מטופס של
תנ״ך קלן מעשה ידי היינריך קוונטל ,שיצא לאור ב־- 1479
1480וכן מדפוסי-עריסה איטלקיים.
במשך מאה שנים ,פרק פרק
חשיפת תולדות חייו של משה מקסטילאצו עד גילוי
יצירותיו ,הריהם גם עדות על דרך המחקר ההיסטורי
היהודי בדורות האחרונים .בשנת 1882פירסם משה סואבה
תעודה ובה פניית צייר למועצת העשרה בויניציאיה וממנו
למדנו לראשונה על אמן יהודי בשם משה מקסטילאצו שחי
בתקופת הריניסנם .תשע שנים אחר-כך ,ב ,1891-פירסם
דוד קאופמן ,שלא ידע על מאמרו של סואה ,את התעודה
מחדש וקשר את משה מקסטילאצו זה ל״משה קאשטילץ,
צייר״ ,שנתן מחסה להראובני ,כפי שהשליח-המסתורי
סיפר ביומנו)באותם ימים עדיין לא ראה היומן אור( .בשנת
1933פירסם ישעיהו זנה מאמר על משה מקסטילאצו וגילה
פסק-דין של הרב עוזיאל דאיינה -שהיה בכתובים -וממנו
למדנו פרטים נוספים על משה מקסטילאצו ועל בעיותיו
